אריה בירו אהרון דוידי מאיר הר ציון טיבי שפירא עובד לדיז'ינסקי מוטה גור רפול איתן דני מט מוני מרוז אריק שרון
קורות חיים:
 אברהםבי) חלווה
 
טברייני מתנדב מכרמיאל.
   
אברהם חלווה יליד טבריה
אברהם חלווה, דור חמישי לילידי הארץ, קשור לנושאי צבא ובטחון משחר ילדותו. אביו רחמים חלווה היה איש ביטחון והנוטר השכונתי בטבריה. בשנת 1947 בהיותו בן 13 התנדב אבי להעביר נשק ותחמושת בין עמדות שהיו בשכונת מגוריו וזאת, ביחד עם עבודתו במאפייה המרכזית של טבריה. בשנת 1950, כשהיה בן 16 יצא לקורס מכי"ם במסגרת הגדנ"ע. הקורס נערך בקיבוץ ראש הנקרה ונמשך כ-6 שבועות כאשר בסיומו החל לעבוד ולטפל בבני נוער – עולים חדשים שהגיעו למעברת טבריה. במקביל, כדי לתמוך בכלכלת המשפחה, החל לעבוד בנגריית קיבוץ כינרת,

אבי מתנדב לשרת בצנחנים בגדוד 890.
במחצית 1952 התגייס והתנדב לשרת בצנחנים בגדוד 890. כשנה לאחר גיוסו כבר נתמנה לסמל מחלקה בפלוגתו של מרסל טוביאס. שגייסה טירונים בבקו"ם. בחודש יוני 1954 מונה חלווה ע"י מוטה גור לרס"פ פלוגה ד'. וזאת לאחר שסיים את מחזור הכשרת הטירונים של הפלוגה והומלץ בחום ע"י מרסל טוביאס וכך מתאר אותו מוטה גור בספרו "פלוגה ד' – סיפורה של פלוגת צנחנים":
"הרס"פ אברהם חלווה חילק אותם (את החיילים החדשים. א.ג.) לצריפים ונתן הוראות לגבי הסדר והניקיון במגורים. חלווה רכש ניסיון רב תחת פיקודו של רס"ן מרסל טוביאס. הטברייני הזה (חלווה, א.ג.), בעל הגוף ועגול-הפנים, שטוב-לב והקפדה על משמעת חברו בו יחדיו, היטיב לדעת את מלאכת הארגון ומסור היה לתפקידו".
ביחד עם פלוגה ד' הקרבית השתתף חלווה בפעולות תגמול שונות של הצנחנים. בחודש פברואר 1955 מונה למפקד כוח העתודה הגדודית במבצע "חץ שחור" שהייתה פעולת התגמול הגדולה בעזה. על כוח זה שהיה תחת פיקודו הישיר של המג"ד אריק שרון, הוטלו המשימות הבאות: א. להניח חוליית-חסימה ואבטחה לכוון צפון כדי למנוע כל תגבורת ברכב או ברגל מצפון. ב. לפרוץ למכון המים של עזה ולטהר אותו מחיילי הצבא המצרי. ג. לעזור בטיפול ופינוי הנפגעים מהמחנה. לאחר שלוחמי פלוגה א' בפיקודו של סופפו החלו בכיבוש המחנה המצרי, ולוחמי פלוגה ד' בפיקודו של מוטה גור החלו בכיבוש תחנת הרכבת, הגיע תורו של הרס"פ אברהם חלווה לפרוץ עם הכוח שבפיקודו למכון המים. פעולת גבורה זו מתוארת היטב בספרו של מוטה גור (עמוד 141):
"העתודה של חלווה פורצת"
"כוח העתודה של אברהם חלווה נקרא עתה לפעולה ונכנס אליה בקצב מואץ, לפי עדכונו של סופאפו שעה קודם לכן, הוכן מטען חבלה לפריצת דלת הברזל (של מכון המים. א.ג.), ועתה נמצאו חלווה ואנשיו בתעלה לאורך מסילת הברזל והמתינו לפקודה. עם תחילת היריות זינק חלווה אל הדלת, הניח עליה את מטען הפריצה והפעיל אותו. בגובה מעליו פעל מקלען מצרי, אשר ירה אל הכוחות האחרים – כוח חלווה היה לגביו בשטח מת. המטען לא פעל, חלווה לקח מיקואל בונגלור והניחו על סף הדלת. כשניסה חלווה להפעילו, גילה שהמצת נפל ואיננו. חלווה נזכר שלפני הפעולה שם בכיסו פתיל עם מאיץ, "על כל צרה". בחיפזון שלף אותו ממקומו והכניסו לתוך הבונגלור. "בונגלור!!" נשמעה הקריאה המוכרת, ואנשים טמנו ראשיהם בקרקע. פיצוץ עז הרעיד את הקרקע והעיף אל-על שברי-אבן וענני אבק ועשן. תוך ריצה אל הבית הבחינו החיילים בדלת הפרוצה ובקומת הגג המתמוטטת. המקלע המצרי שוּתק. דבוש ספג הלם של הדף באוזניו ופרץ בצעקות כאב: "האוזניים !!" האנשים שטפו אל הבית פנימה והחלו בטיהורו. הכוח של חלווה הפעיל רימונים וצרורות תת-מקלע וטיהר בזה אחר זה את כל החדרים שמסביב לחצר הפנימית. בגמר הטיהור דיווח חלווה לאריק. חלק מקציני המטה והנלווים להם נכנסו אל החצר, כיוון שהקרב במחנה עדיין נמשך וקליעים התעופפו לכל כיוון. לא עבר זמן רב עד שאריק הורה לחלווה לצאת עם אנשיו אל שפת הפרדס ולסרוק אותו באש כיוון שמאזור זה עדיין נורתה אש אל עבר פלוגה א' שעסקה בטיהור המחנה ממערב. בגמר הסריקה חזר הכוח אל בניין מכון המים ולפי הוראה של אריק נע אל עבר המחנה – לסייע בסיום הלחימה, בעיקר בטיפול בנפגעים ובריכוזם. וכך, בעוד פלוגה א' מסיימת את טיהור הבתים האחרונים של המחנה, העבירו אנשי חלווה את הנפגעים אל הכביש ליד האקליפטוס הגדול."
אברהם חלווה השתתף בפעולות ובמבצעים נוספים של הצנחנים בפיקודו של אריק שרון ולאחר מכן גם בפיקודו של רפול איתן. בסיום שרותו הסדיר, המשיך אברהם חלווה לשרת בגדוד המילואים הראשון של הצנחנים. עם גדוד זה יצא בשנת 1956 למלחמת סיני והשתתף בכיבוש כונתילה, ת'מד וא-נח'ל בסיני והגיע גם למעבר המיתלה כל זאת בפיקודו של אהרון דוידי.
לאחר מלחמת סיני, חזר חלווה לעבודתו בנגריית קיבוץ כינרת והשלים את לימודי הנגרות בקורסים שונים בהנדסת העץ ונגרות. בד בבד, נישא לחנה (לבית אבוחצירה) והקים את ביתו בטבריה. לזוג נולדו עם השנים הילדים: עופר, רונית וסיגל. במשך 6 שנים עבד בנגרית הקיבוץ בהתמדה ובמסירות ובשנת 1963 נתמנה למנהל נגרית קבוץ כינרת.

במלחמת ששת הימים בשנת 1967
בתקופה זו נקרא חלווה לשרות מילואים בחטיבה 55 היא חטיבת הצנחנים בפיקודו של מוטה גור. משימתה של חטיבה זו הייתה לכבוש את גבעת התחמושת ובית הספר לשוטרים שלידה כשלב ראשון בשחרור ירושלים. על אברהם חלווה והכוח שלו הוטל לפנות את נפגעי הקרב בבית הספר לשוטרים. תוך כדי פינוי, התרחש פיצוץ אדיר וחלווה נפצע קשה והועבר לטיפול ושיקום ארוך בביה"ח הדסה. לאחר החלמתו הוכר כנכה צה"ל. למרות מאמציו לא עלה בידו של חלווה לחזור לפעילות בחטיבה בשל התנגדותו העזה של מוטה גור שהחליט: "אתה עשית די והותר. עכשיו תורם של הצעירים לעשות את העבודה"

ממייסדי העיר כרמיאל ואיזור התעשייה שלה.
חלווה מקים בכרמיאל את "נגריית כרמיאל"

בשנת 1962 כאשר החלו הפרסומים על הקמת העיר כרמיאל, החליט אברהם חלווה להקים בה את הנגריה הראשונה. חזונו וחלומו של חלווה היה לבנות לתושבי כרמיאל את מוצרי הנגרות שלהם כאשר יבנו את ביתם בעיר החדשה. אולם, התכניות לאכלוס העיר ולבניית איזור תעשייה נתמשכו עוד ועוד. בינתיים החליט אברהם חלווה בשותפות עם אחיו, להקים זמנית את המפעל בטבריה וכשפניו אל העתיד קרא לה "נגריית כרמיאל".
כשלוש שנים מאוחר יותר, בחודש מרץ 1965 עברו אברהם חלווה ומשפחתו מטבריה לכרמיאל ויחד עם עשר משפחות יצרו את גרעין מייסדי העיר החדשה. עם הקמת המבנה הראשון באזור התעשייה של כרמיאל, עברה לשם גם "נגריית כרמיאל" שהוקמה בטבריה. טכס חנוכת אזור התעשייה התקיים בחסות שר המסחר והתעשייה מר פנחס ספיר שאמר בין היתר: "במפעל זה אני פותח היום את לב ליבה של העיר כרמיאל". אמירה זו הפיחה אצל האחים אברהם ועמנואל חלווה הרגשת גאווה ותחושת שליחות של מייסדים המקימים את המפעל הראשון בעיר. שני החלוצים, האחים חלווה, פיתחו את נגריית כרמיאל. בתחילת דרכה הועסקו בה 14 נגרים על שטח של 300 מ"ר, לימים גדלה הנגריה לשטח של 20,000 מ"ר ועבדו בה כ- 180 עובדים בהם תושבים ותיקים, עולים חדשים ותושבים מכפרי הסביבה. לכל אורך הדרך דאגו האחים חלווה שהנגרייה תהווה כור היתוך לקליטת עלייה וקירוב לבבות בין תושבי כרמיאל לתושבי הסביבה. אברהם חלווה הצליחו לממש את חזונו: הקמת הנגרייה הממוחשבת הגדולה בישראל, פאר התעשייה בכרמיאל.

רוח ההתנדבות מפעמת באברהם חלווה
כבר בגיל צעיר ניכרו באברהם חלווה תכונות מיוחדות בעלות אופי התנדבותי הסוחפות אותו לעשייה בלב רחב ופתוח , במעורבות בחיי הקהילה ובעזרה לנזקקים. תרומתו תמיד הייתה בארגון פרויקטים קהילתיים, בהקלת נטל אישי ובתמיכה במפעלים לאומיים. במהלך השנים הביא אברהם לטיפוח רוח ההתנדבות בתושבי כרמיאל תוך תשומת לב מיוחדת לאזרחות טובה, לצרכים מיוחדים של הקהילה, דאגה למחסורם של חיילים והפנייתם של תלמידי בתי הספר למעורבות במשימות לאומיות.
בהמשך מובאות כמה דוגמאות לפעילותו הענפה של אברהם חלווה בתחומי ההתנדבות והמעורבות בחיי הקהילה והמדינה.

זיקוקי דינור ביום העצמאות
מיד לאחר שהגיע עם משפחתו לכרמיאל בשנת 1965, התנדב אברהם חלווה להיות חבר בוועדה העירונית לארגון חגיגות יום העצמאות הראשון. אברהם מונה להפעיל את מערכות הזיקוקים בעיר ולשם כך התנדב ועבר קורס מפעילי זיקוקים. מסורת ההתנדבות להפעלת הזיקוקים בכרמיאל נמשכה ברציפות כשלושים וחמש שנים. כל ילדי העיר זוכרים את אבי חלווה כמפעיל הזיקוקים שהפכו לסממן מרכזי ביום העצמאות.

מגן דוד אדום סניף כרמיאל
בתחילת שנות ה-70, עם ההקמה של בנין מגן דוד אדום בכרמיאל, התבקש אברהם חלווה על ידי ראש המועצה המקומית דאז מר ברוך ונגר ז"ל להתנדב ולקבל על עצמו את תפקיד יושב ראש סניף מד"א בכרמיאל. במסגרת התפקיד הזה, גייס אברהם מתנדבים להנהלת הסניף, הקים את גדודי הנוער של מד"א שעברו הכשרה והפכו לעוזרים בהפעלת הסניף, ובנה מסגרת למתן שירותים רפואיים דחופים בשעות הלילה לתושבי העיר. לאחר כ-9 שנים סיים אברהם את תפקידו כיו"ר סניף מד"א בכרמיאל וזאת כאשר מד"א הפכה לתאגיד ארצי ולכל הסניפים מונו מנהלים בשכר.

האגודה למען החייל סניף כרמיאל
בתחילת שנות השמונים התבקש אברהם חלווה על ידי ראש המועצה המקומית דאז מר ברוך ונגר ז"ל להתנדב ולהקים את סניף האגודה למען החייל בכרמיאל. במסגרת תפקידו זה הוא יזם קשרים עם צה"ל, העלה רעיונות מעשיים לטיפול בחיילים בודדים, אימץ יחידה שלמה של צה"ל וארגן הענקת מתנות לחגים. אברהם חלווה יזם מפגשים בין בני נוער של מד"א לבין חובשים צבאיים, ערך בכרמיאל מסיבות גדודיות וארגן ימי אימוץ ואירוח של כ-1000 חיילים בבתי משפחות בעיר. בסיום יום אימוץ כזה, ארגן אברהם מופע גדול שהיה משותף לחיילים ותושבי העיר בפארק כרמיאל. פעילותו ההתנדבותית של אברהם חלווה באגודה למען החייל בכרמיאל נמשכת ברציפות מזה כשלושים שנה.

תקופת מלחמת שלום הגליל
בתקופה זו בשנת 1982 הפעיל אברהם חלווה מספר מסגרות התנדבותיות בכרמיאל

מפגשים עם צנחנים מפלוגה ד'
צנחני פלוגה ד' בפיקודו של מוטה גור השתחררו משרות סדיר בצבא בשנת 1956 לאחר תקופה עמוסה בפעילות ביטחונית. אברהם חלווה שהיה הרס"פ של הפלוגה אירגן בהתנדבות, אחת ל-5 שנים, מפגשים קבועים ללוחמי הפלוגה ונשותיהם. החל משנת 1999 הפכו מפגשים אלה לטיולים קבוצתיים המתקיימים אחת לחודשיים בכל רחבי הארץ.

אברהם חלווה מקים אתר הנצחה לשימור מורשת הקרב של הצנחנים בישראל.
החל משנת 1999 יזמו אברהם חלווה וחברי עמותת "חץ שחור" את הקמתו ותפעולו השוטף של אתר "חץ שחור" ליד העיר שדרות. אתר זה הוא מונומנט ההנצחה הגדול ביותר בישראל לשימור מורשת הקרב של הצנחנים והנצחת הנופלים בתקופת פעולות התגמול 1953 – 1956. האתר נקרא "חץ שחור" על שם הקוד הצהלי שניתן לפעולת התגמול בעזה. אברהם החל, ביחד עם חברי ועד העמותה, לנהל, לתאם ולפקח על אסוף כספים, קביעת תכנים, עריכת תוכניות אדריכליות, הקמת האתר ובניית כל מרכיביו. בשנת 2003 נחנך האתר בחסות ראש ממשלת ישראל מר אריאל שרון, הרמטכ"ל, ראשי ערים, מועצות ואישי ציבור. מאז ועד היום מהווה האתר המטופח, הנקי והשמור הזה מוקד משיכה לאלפי מטיילים, נופשים ומבקרים. האתר מצוי בחורשה ירוקה ובו גם מתקנים לבילוי ונופש. המעוניינים מקבלים הדרכה מותיקי הצנחנים ובראשם אברהם חלווה המעביר הסברים על האתר והרצאות על ערכי מורשת הצנחנים. כל זה כמובן ללא תשלום ובהתנדבות מלאה.
פעילותו ההתנדבותית של אברהם חלווה משתרעת על פני מרבית שעות היממה, ברוב ימי השבוע ובמרבית חודשי השנה. בראיון אישי מוסיף ומדגיש אבי חלווה: "ללא תמיכתה ועזרתה של רעייתי חנה בכל נושאי ההתנדבות אין לי שום ספק שלא הייתי מתמיד בפעולות ההתנדבות עד היום הזה".
אברהם חלווה כרמיאל
אבי חלווה 2012
אברהם חלווה כרמיאל
אבי חלווה 1953
בונגלור !!! 1955
אות מלחמת סיני
מקום הפציעה של אבי במלחמת ששת הימים 1967. פינוי נפגעים מבית הספר לשוטרים ליד גבעת התחמושת. צולם בזמן הקרב מבתי פאגי.
אות מלחמת ששת הימים  
נגריית חלווה כרמיאל
נגריית כרמיאל 1980
זיקוקי דינור ביום העצמאות
הקמת מד"א סניף כרמיאל
הקמת האגודה למען החייל סניף כרמיאל
"אמץ לוחם" כרמיאל
מפגשי פלוגה ד'
הדרכת תלמידים על מורשת הצנחנים
אברהם בהדרכת לוחמי הצנחנים
חנה ואברהם חלווה עם ראש הממשלה
מר אריאל שרון באתר "חץ שחור"
 
מבט על אתר "חץ שחור"
להנחלת מורשת הצנחנים
אתר "חץ שחור" להנחלת מורשת הצנחנים
יקיר העיר כרמיאל
בשנת 1983 זכה אברהם חלווה לקבל את התואר "יקיר העיר כרמיאל". מתוך החלטת השופטים: "אברהם חלווה נמנה בין התושבים המייסדים של היישוב, לאורך שנים פעל במסגרות התנדבותיות שונות התורמות לגיבושה וחיזוקה של הקהילה, תוך התמדה ומסירות. הצליח להפעיל מאות מתנדבים בתחומי פעילות שונים ומגוונים תוך גילוי יוזמה ורצון טוב.

על פעילותו זו זכה להערכת והוקרת חברי המועצה ותושבי העיר.
"

ב. ונגר - ראש המועצה וחברי מועצת העיר

   
איש מופת השנה
בשנת 2010 נבחר אברהם חלווה ע"י ליונס ישראל כאיש מופת השנה

הליונס העולמי הינו ארגון לפעילות התנדבותית-חברתית הפועל לטובת הקהילה. ארגון ליונס ישראל פועל במסגרת הארגון הבינלאומי של מועדוני ליונס, שסיסמתו העולמית היא: "לשרות אנו" - WE SERVE.
כתב: אבי חלווה. ערך: ד"ר אריה גילאי

         
לתיאור קורות חיים
של לוחמים אחרים
  לפלוגה ד'   לאתר
"חץ שחור"
         

| אודות האתר || תודות || עמוד הבית || מפת האתר || חיפוש שם || לוח מודעות || כתבו אלינו || עמותת הצנחנים |
אתר הצנחנים בעשור הראשון. כל הזכויות שמורות ל אגן מחשוב © 2004 - 2017
IDF Paratrooper's History Site Copyright AGN © 2004 - 2017
בניית האתר, עיצוב, מחקר, ראיונות, כתיבה ועריכה: ד״ר אריה גילאי ז״ל