כתב: אברהם בכמן - קרית-חיים


לוחמי פלוגה א' שאינם 1957 - 2007

 

גבי פלין
 בן נעמי (לבית אורבוך) ופרנק ליאו פלין. נולד ביום י"ד אלול תרצ"ט  10.9.1938 ברמת גן.

ילדותו של גבי עברה עליו בתל אביב ובדרום אפריקה. בשנת 1947 חזר ארצה והצטרף לבית הספר בכפר הנוער "הדסים". אצל גבי הנער התגלו כישורים ייחודיים בתחום הציור והרישום. במהלך השנים הטכניקה שלו התחדדה והשתפרה , וגבי התפרסם בארץ כצייר ומאייר מוכשר מאוד. עם סיום לימודיו ב"הדסים" בשנת 1956, התגייס לצ.ה.ל והתנדב לשרת בצנחנים. גבי השתחרר בשנת  1959. לאחר שיחררו נסע ללימודים בארה"ב והתקבל לאוניברסיטת לוס-אנג'לס במגמת זואולוגיה. גבי חזר ארצה כדי להשתתף במלחמת ששת הימים ואחריה השתתף במשימות ביטחון שוטף עם "משפחת המילואים" שאותה כל כך אהב. בשנת 1973 נישא לעדינה וביחד הקימו משפחה ובנו את ביתם בראשון לציון. במלחמת יום הכיפורים גויס למילואים בחטיבת הצנחנים הסדירה בסיני, ובשנת 1974 הצטרף לקורס הסבה – יסוד חת"ם לדרגת קצונה. השתתף במבצע ליטני ובמבצע שלום הגליל והמשיך עוד שנים רבות "לבלות" בשירות מילואים.

בשנת 1993, גבי חלה במחלת הסרטן ונפטר ביום כ"ה שבט תשנ"ד 6.2.1994. הובא למנוחות בבית הקברות הישן בראשון לציון כאשר קהל גדול מלווה אותו, מוקיריו וידידיו מכל תקופות חייו כולל חברי ילדות מ"הדסים" וחברים מ"משפחת המילואים" שאליהם היה קשור מאד. השאיר אחריו אישה ושני ילדים – יעל ועופר המתגוררים בראשון לציון.
                                   
   יהי זכרו ברוך !

 

פינס פנחס

 בן יצחק ודבורה. נולד ביום ח' במר חשון תרצ"ט  2.11.1939
בתל-אביב.

סיים את בית הספר היסודי "חשמונאים". התגייס לצה"ל באוקטובר 1956 והתנדב לשרת בצנחנים. סיים בהצלחה קורס צניחה וקורס מ"כים. השתתף בכל פעולות הביטחון השוטף שלקחה בו הפלוגה. הצטיין בקליעה למטרה, היה מקלען, לוחם מעולה ואמיץ לב. התנדב לכל משימה והיה נכון לעזור לחבריו בכל מצב. "אותי יוציאו מהצנחנים רק באלונקה" , הגיב בכעס כשהוצע לו לעבור לשרות מילואים ביחידה אחרת. ביום כ' באלול תשכ"ט (3.9.1969), היום האחרון לשירותו במילואים, יצא בראש אנשיו והסתער ראשון תחת אש, על עמדות האויב שארב לו ולחייליו ליד גשר אדם (דמיה) שם נפל בקרב. הובא למנוחות בבית-הקברות הצבאי בקרית שאול. הניח אשה ושלשה יילדים.                           יהי זכרו ברוך.

 

אליעזר ווינדר

 בן שמחה וטמה. נולד ביום ט' בניסן תרצ"ט, 29.3.1939 ,
בעיר טומשוב שבפולין.

 בעודו תינוק, פרצה מלחמת העולם השנייה ואליעזר נשלח עם משפחתו לגטו ז'מרינקה אשר באוקראינה. בסוף המלחמה, עלתה שאלת העלייה לארץ ואחרי טלטולי דרך, הגיעה המשפחה בשנת 1949 אל חוף המולדת. לא קלים היו חבלי קליטתם, אך אליעזר התמסר ללימודיו ואף עבד בצינקוגרפיה.
עם סיום לימודיו בבית-ספר תיכון, באוקטובר 1956 גויס לצה"ל, התנדב לצנחנים ללא ידיעת הוריו, עבר את מסלול הטירונות, קורס הצניחה וקורס המ"כים. השתתף בכל פעילות הביטחון השוטף שלקחה בו חלק הפלוגה.
ביום י"ז בשבט תשי"ט, 26.1.1959, נהרג בידי חייל ירדני באזור המפורז בירושלים והובא למנוחת עולמים בבית הקברות הצבאי בקרית-שאול.
                                     יהי זכרו ברוך.

 

שי פריש

 בן חיים ומרים. נולד ביום י"ג בשבט תרצ"ז  18.1.1937.

ילדותו עברה עליו במושב שדה ורבורג, את לימודיו היסודיים החל בכפר הנוער בן שמן וסיים בבית הספר החקלאי מקווה ישראל. שי רצה להיות לוחם ומפקד ובשנת 1955 התגייס לשרות סדיר והתנדב לצנחנים. עבר קורס מכים והשתתף במספר פעולות תגמול. בשנת 1957 היה מ"כ בפלוגה א' בטירונות בתל-נוף ובנבי רובין.
עם שחרורו משרות סדיר, עבד בקידוחי נפט כדי לממן הקמת משק חקלאי במושב לכיש.  נפצע קשה בתרגיל בשרות מילואים והפך לנכה בגיל 23. למרות נכותו והרעה במצבו הגופני, נשא לאישה את  אילנה, נערה שאיבדה את מאור עיניה ונולדו להם שלושה ילדים.  בשנת 1969 סיים לימודיו לתואר ראשון בסוציולוגיה ובמדעי המדינה. לאחר הרעה במצבו הבריאותי, נפטר ביום 26.11.1972 והובא למנוחת עולמים בבית הקברות הצבאי בהר הרצל בירושלים. השאיר אישה ושלושה ילדים.

                                     יהי זכרו ברוך.

 

זלמן זמיר

נולד בשנת 1925 בעיירה רדאוץ בבוקובינה רומניה. בשנת 1944, בהיותו בן 19, עלה ארצה לקיבוץ אושה. בשנת 1948 התגייס לצבא והיה מראשוני הצנחנים במחנה אחוזה. היה בין מייסדי בית הספר לצניחה בבה"ד 8 בתל-נוף. כעבור שנתיים, מונה למפקד פלוגת הדרכה בגדוד 890. בין השנים 1956-1953 היה מפקד קורסי צניחה. בשנת 1954 התחתן עם ריקה סטולרו ובמהלך השנים נולדו להם שני בנים ובת. בשנת 1957 מונה למפקד בית-הספר לצניחה בתל-נוף ובחודשים ספטמבר-דצמבר של אותה שנה, היה מפקד פלוגה א' בבית-ליד. עד לשנת 1970 מילא מספר תפקידים במפקדת קצין חי"ר וצנחנים ראשי. בשנת 1970 השתחרר מצה"ל בדרגת סא"ל ופנה לעסקים פרטיים.
פרש לפנסיה בשנת 1990. נפטר בפברואר 2005, בהיותו בן 80.

                                        יהי זכרו ברוך.

 

משה לבנקופף מנדל

 נולד בשנת 1937 בפולין, להורים קלרה והרמן. עם פרוץ מלחמת העולם השנייה, נעלמו עקבותיו של האב. עם סיום המלחמה, במסע מפרך דרך אוסטריה, יוגוסלביה וצ'כיה, הגיעו האם ושני בניה לגרמניה ונאספו ע"י הדוד. האם העבירה את הבנים לבתי מחסה בצרפת. לאחר פטירת האם, התארגנו האחים "בגרעין הבונים" ובשנת 1955 עלו לארץ והתיישבו בקיבוץ יפעת ואח"כ בקיבוץ גזר, שם הקים משה את משפחתו. בשנת 1957 התגייס לשרות סדיר והתנדב לצנחנים, עבר את מסלול הטירונות, קורס צניחה וקורס המכ"ים. השתתף בכל פעולות הביטחון השוטף שפלוגה א' לקחה בו חלק. היה לוחם מעולה וחבר טוב. סיים שרות חובה בשנת 1959 ובשרות מילואים לחם במלחמת ששת הימים, במלחמת יום הכיפורים ובמלחמת לבנון. בשנת 1963 עברה המשפחה לקיבוץ רגבה ובמשך שנתיים נלחם במחלה קשה כשכל בני משפחתו לצידו. משה נפטר ב- 23.4.2002  והובא למנוחות בבית העלמין ברגבה. השאיר אחריו אישה וארבעה ילדים.                     יהי זכרו ברוך.

 

שם-טוב שמעון

 בן יצחק ותמר. נולד בהרצליה בי"ט באייר תרצ"ט 8.5.1939.

לאחר סיום לימודיו בבית-ספר היסודי, יצא לעבוד במוסך דן בתל-אביב ואת השכלתו המשיך לרכוש בשעורי ערב. היה חניך תנועת "הנוער העובד והלומד" וחבר באגודה הימית "זבולון". אהב את נופי הארץ וערך מידי פעם מסעות אתגריים עם חבריו. שמעון היה נער נאה, עליז ובעל חוש הומור וידע לפרוט על גיטרה. חבריו אהבוהו בגלל היותו רע נאמן. התגייס לצה"ל בשנת 1957 והתנדב לצנחנים כדי לנקום את נקמת אחיו הבכור שנפל במלחמת השחרור.

שמעון נפל במילוי תפקידו ביום ט"ו בתמוז תשי"ז 14.7.1957 והובא למנוחת עולמים בבית העלמין בהרצליה.

                                        יהי זכרו ברוך.

 

אברהם קדר קירמאייר

 נולד ב- 16.6.1939 בנחלת ז'בוטינסקי בבנימינה להוריו רחל ופרץ. השתייך לתנועת הנוער בית"ר ויצא איתם לטיולים, למחנות ולפעילויות שונות. למד בבית הספר בבנימינה. בתאריך 8.5.1957 התגייס לצה"ל והתנדב לשרת בצנחנים, עבר את מסלול הטירונות, קורס צניחה וקורס מכי"ם. היה לוחם מצטיין וחבר נאמן. סיים את שרות החובה בשנת 1959. לאחר שחרורו, נישא לבחירת ליבו דינה והקימו את ביתם במושב עמיקם. אברהם התפרנס מחקלאות, הצליח בגידול כרמים, מטעים, ירקות והצטיין בגידול פרחים. היה חבר בוועד המושב ושותף להחלטות שקידמו את החקלאות במושב.

אברהמל'ה  נפטר ממחלה קשה ביום 19.8.1992 והובא למנוחות בבית העלמין בבנימינה. ארבעת ילדיו ממשיכים בדרכו, מתפרנסים מענף החקלאות ומתגוררים עם נכדיו במושב עמיקם.

                                     יהי זכרו ברוך.

 

אילן הרץ

 נולד בי"ד באלול תרצ"ט, 29.8.1939 , בקיבוץ נען, להוריו שרה ויהודה הרץ. אילן התחנך בנען, ניגן בחצוצרה, עבד בענף המספוא. בחודש מאי 1957 התגייס לצה"ל והתנדב לשרת בצנחנים, עבר את מסלול הטירונות, קורס צניחה וקורס מ"כים. השתתף בכל הפעולות של ביטחון שוטף שהפלוגה לקחה בהם חלק. היה אהוב על חבריו בפלוגה. השתחרר משירות סדיר בדצמבר 1959 לאחר תקופה עמוסת פעילות ביטחונית.  אילן העדיף להקים את משפחתו מחוץ לקיבוץ נען שם נולדו לו שני ילדים: מירית ולירון. אילן היה בחור רגיש מאוד, ידיד ורע נאמן לחבריו ומסור למשפחתו. הטרקטור אותו הפעיל משחר נעוריו, ליווה אותו לאורך כל חייו וסמלי הדבר שאילן מצא את מותו תחת זרועות הפלדה של הטרקטור. אילן נפטר ביום י' באדר תשל"ח, 13.2.1978 והובא למנוחות בקיבוץ נען.

                                      יהי זכרו ברוך.

 

עזרא מאיר דלל

 נולד ב-1939 בבגדד, להוריו ויקטוריה ושאול שהיה סוחר עשיר. לעזרא חמישה אחים ואחיות. בשנת 1951 עלתה המשפחה לארץ, והתגוררה במעברה בנס ציונה. התנאים במעברה היו קשים בעיקר קשיי שפה ופרנסה. בגיל 15, החל עזרא לעזור בפרנסת המשפחה ובמקביל השלים את השכלתו בבית-ספר מקצועי. בשנת 1957 גויס לשירות בצה"ל והתנדב לצנחנים. עבר את מסלול הטירונות, קורס צניחה וקורס מ"כים. היה לוחם מעולה וחבר נאמן ואהוב. את שירותו הסדיר סיים ב-1959, בדרגת סמל. בשירותו במילואים, השתתף בקרבות לשחרור ירושלים במלחמת ששת הימים, ובכיבוש החרמון במלחמת יום הכיפורים. השתתף גם במלחמת שלום הגליל. בשנת 1962 התחתן עם סמדר והקים את ביתו בנס-ציונה, שם נולדו להם שלשה ילדים: הילה, ורדית ושאול. עזרא עבד במשך 31 שנים במכון הביולוגי בנס ציונה. נפטר ממחלה קשה במרץ 2000 והובא למנוחות בבית העלמין בנס-ציונה.

                                     יהי זכרו ברוך.

 

אלי אבירם אברמוביץ

 נולד בי"ד בסיון תרצ"ט, 1.6.1939 , בפורט אליזבט שבדרום אפריקה, להוריו יעקב וחיה.  המשפחה עלתה לארץ בדצמבר 1953 והתיישבה במושב רמת צבי. בחודש מאי 1957 התגייס אלי לצה"ל והתנדב לשרת בצנחנים, עבר את מסלול הטירונות, קורס צניחה וקורס המ"כים. השתתף בכל הפעולות של ביטחון שוטף שלקחה בו חלק הפלוגה.

אלי היה גבר נאה, גבה קומה, בלט בנימוסיו הטובים (ג'נטלמן), אהב לעזור והתנדב לכל משימה. סיים את שירות החובה בשנת 1959. שבע שנים מאוחר יותר נשא לאישה את עדיה, יחד הקימו משפחה בקיבוץ תל-יוסף ונולדו להם שלש בנות. במלחמת יום הכיפורים, ביום כ' בתשרי תשל"ד, 16.10.1973, נפל בקרב בין בית-ג'אן וחרפא, ברמת הגולן. אלי הובא למנוחות במושב רמת-צבי.

                                    יהי זכרו ברוך.

 

אורי ארבל אלג'ם

 בן פרלה ועזרא. נולד ביום ט' באייר תרצ"ח 10.5.1938 בסופיה בבולגריה ועלה ארצה עם משפחתו בשנת תש"ט 1949. אורי החל את לימודיו בבית הספר היסודי בסופיה והמשיך את לימודיו בבית הספר היסודי במשמר הירדן. את לימודיו התיכוניים סיים במוסד החינוכי במשמר העמק. אורי גויס לצה"ל בסוף 1956 והתנדב לשרת בצנחנים. לאחר הטירונות עבר קורס צניחה והשתתף במבצע קדש, סיים קורס מכים וקורס קציני חי"ר והוצב כמפקד מחלקה בפלוגה בגדוד 890. במאי 1958 שימש כמדריך בקורס מ"כים מחזור ט' בפלוגה א'. כשסיים את שרות החובה הועלה לדרגת סגן וגויס למילואים כמפקד מחלקה בגדוד צנחנים. לאחר שרותו בקבע הועלה לדרגת רב-סרן והוצב לשרת כמפקד פלוגת צנחנים. במלחמת יום הכיפורים, השתתף בקרבות לשחרור "מעוז בודפסט", לאחר מכן לחם בגזרה הדרומית של תעלת סואץ, חצה את התעלה והשתתף בקרב על העיר סואץ. ביום 24.10.1973 נפל בקרב תוך ניסיון לחלץ טנק שנפגע בעיר סואץ. על אומץ ליבו בקרב, קור רוחו ודבקותו במשימה, קיבל את עיטור צל"ש הרמטכ"ל. אורי השאיר אחריו אישה, בן, אם, אח ואחות.               יהי זכרו ברוך.


 

ישי יזהר יבזורי

 בן רבקה ודוד. נולד ביום כ"ו בסיון תרצ"ז ,6.6.1937, בקיבוץ תל-יוסף. גויס לצה"ל בסוף אוגוסט 1956 והתנדב לצנחנים. בתקופת הטירונות, השתתף במבצע "קדש" בחיפוש נעדרים וחללים בפיקודו של הרב שלמה גורן. ישי סיים קורס מ"כים ועסק בהדרכת פלוגת חי"ר בגדוד. עם סיום קורס הקצינים בשנת 1957, שירת כמפקד מחלקה בגדוד 890 ובשנת 1958 הוצב כמדריך בקורס מכי"ם מחזור ט' בפלוגה א'. הומלץ ע"י מפקדיו לשירות קבע והחל לעלות בסולם הדרגות והתפקידים. במלחמת יום הכיפורים, התייצב בבסיס הצנחנים, בדרגת סגן אלוף, למרות שלא קבל צו קריאה. הוא נשלח עם גדוד שריון בפיקודו של אהוד ברק לחלץ גדוד צנחנים בחווה הסינית. בקרב זה הצטרף ישי לטנק המג"ד כמקלען, ופעל כאיש צוות וחייל מן השורה. בהסתערות הטנק על האויב, הפעיל ישי אש מקלעים ורימונים. מתוך הקרבה עצמית נפל בקרב ביום 17.10.1973. הובא למנוחות בבית העלמין בתל-יוסף. השאיר אחריו אשה, שני ילדים, הורים וארבעה אחים.         יהי זכרו ברוך.

 

אביאל ראיבי

 נולד בכ"ב באייר תרצ"ט, 11.5.1939 , בראשון לציון להוריו אסתר ויוסף. בהיותו בן 5 עברה המשפחה להתגורר בשכונת הדר שבהוד השרון לתקופת הכשרה חקלאית לקראת השתלבותם בייסוד מושב גאולים בשרון הצפוני. סוס ועגלה היו כלי התחבורה שהסיעו את אביאל ללימודים בבית הספר היסודי "קדימה".
במלחמת העצמאות, פונה אביאל עם הנשים והילדים ממושב גאולים למושב השכן צור משה, לפני שהצבא העירקי השתלט על המושב לזמן קצר. בשנת 1951 עברה המשפחה להתגורר במושב החקלאי קדימה.
בתקופת לימודיו בתיכון היה אביאל בחברת הנוער של קיבוץ כפר רופין. במאי 1957 התגייס לצה"ל והתנדב לצנחנים, עבר את מסלול הטירונות וקורס הצניחה. את שירותו הצבאי סיים בדצמבר 1959 ועבד כמדריך נוער. בשנת 1960, בגיל 22 , נפצע קשה בתאונת דרכים ונאבק בנכותו במשך 38 שנים. נפטר בכ"ט בסיוון תשנ"ט 13.6.1999 והובא לקבורה בבית העלמין במושב קדימה.

                                       יהי זכרו ברוך.

 

אפרים כדורי

בן יעקב ואהובה. נולד בתל-אביב בט"ז בניסן תרצ"ח 16.4.1938. למד בבית-ספר "המזרחי" בירושלים וסיים את הכתה השישית בהצטיינות. עבר לביה"ס "הגימנסיה העברית" בירושלים וחרף כל הקשיים הכלכליים בבית, סיים בהצטיינות את המגמה הריאלית. בעל רצון חזק, שאף כל חייו לגרום נחת להוריו, להוציאם ממצוקתם ולעזור לאחיו בלימודיהם.
מגיל צעיר עבד והרוויח את שכר לימודיו ולא בז לכל מלאכה. תכנן ללמוד הנדסה בטכניון בחיפה. ב-12.5.1957 התגייס לצנחנים ולשאלת הוריו "מדוע לצנחנים?" הסביר: "אם לא אני, מי כן?"
סיים את מסלול הטירונות הקשה כחניך מצטיין. היה חבר נאמן, התנדב לכל משימה. נהרג בתאונת צניחה ביום י"ז במר חשון תשי"ח, 10.11.1957 והובא לקבורה בבית העלמין הצבאי בהר הרצל בירושלים.

                                      יהי זכרו ברוך.

 

יהושע (טורקו) הירש

בן חיים ואסתריה, נולד בטורקיה ב- 23.5.1939, בחג השבועות.  עלה לארץ בגיל 9 וגדל בדרום ת"א. באוקטובר 1956, שבוע לפני פרוץ מלחמת סיני, התגייס לשרות סדיר והתנדב לשרת בצנחנים בגדוד 890.
בשירותו הצבאי עבר קורס צניחה וקורס מ"כים והשתתף בכל פעולות הביטחון בהם לקחה חלק הפלוגה. היה חייל למופת, חבר נאמן ואהוב, אהב לעזור לחבריו ולא פחות- אהב לספר בדיחות. באפריל 1959 סיים את שירות החובה וב-2.9.1964 נישא לבחירת ליבו עדינה צדיק. במהלך השנים נולדו להם שלשה ילדים: אילן, קרן ואייל.
עד לשנת 1981 היה מפקד צוות בסוללה א' בגדוד מרגמות מוצנח ונטל חלק עם הגדוד במלחמת ששת הימים ובמלחמת יום כיפור. בשנת 1981 עבר מגדוד המרגמות והיה בין מקימי פלוגת סיור בה שירת ולחם במלחמת לבנון. סיים את שירות המילואים בשנת 1991, לאחר חמש שנים בהן התנדב לשרת ביחידה. בשנת 2002 פרש לפנסיה ובשעות הפנאי עסק באמנות ובעבודות עץ. ב-14.5.2007, נפטר שבוע לפני יום הולדתו ה-68.

                                    
 יהי זכרו ברוך.

 

 יחזקאל קטן

 בן סלימה וסלמן, נולד באוקטובר 1939 במוסול בעירק. משפחתו עלתה לארץ בשנת 1951 והתיישבה במעברה ליד כפר חסידים. בשנת 1955 עברה המשפחה לחיפה. במחצית נובמבר 1956 התגייס לשרות בצה"ל, התנדב לצנחנים, עבר את מסלול הטירונות, קורס צניחה וקורס מכי"ם, נשלח לקורס חובשים ונהגי אמבולנס ובסיומו היה לחובש קרבי. בתחילת אוקטובר 1959  שוחרר משרות סדיר. 7 שנים לאחר מכן נשא לאשה את חברתו שרה ונולדו להם שלשה ילדים.

ביום הראשון ללחימה במלחמת ששת הימים, נקלעה יחידתו לקרב קשה בעיר העתיקה. יחזקאל נהג את האמבולנס תחת אש כבדה וחילץ את חבריו הפצועים. על אומץ ליבו, דבקותו במטרה ואחוות לוחמים, הוענק לו עיטור המופת מידי הרמטכ"ל. במלחמת יום הכיפורים, התייצב ביחידתו בסיני. בזמן צליחת התעלה נקלעה יחידתו להפגזה כבדה, בה נפל ביום כ"ה בתשרי תשל"ד, 21.10.1973. יחזקאל הובא למנוחות בבית-העלמין הצבאי בחיפה. השאיר אחריו אישה, שני בנים ובת, הורים ושבעה אחים ואחיות.                              יהי זכרו ברוך.

 

לרשימת מפקדי וחיילי הפלוגה
לחץ כאן

 

לאלבום התמונות של הפלוגה
לחץ כאן

 

לתיאור המסע לאילת
לחץ כאן



| אודות האתר || תודות || עמוד הבית || מפת האתר || חיפוש שם || לוח מודעות || כתבו אלינו || עמותת הצנחנים |
אתר הצנחנים בעשור הראשון. כל הזכויות שמורות ל אגן מחשוב © 2004 - 2017
IDF Paratrooper's History Site Copyright AGN © 2004 - 2017
בניית האתר, עיצוב, מחקר, ראיונות, כתיבה ועריכה: ד״ר אריה גילאי ז״ל