מורשת קרב
שהנחילו צנחני
העשור הראשון

                           מאת: ד"ר אריה גילאי  וסא"ל (מיל') דוד בן עוזיאל (טרזן)

המאמר - מורשת הקרב שהנחילו צנחני העשור הראשון לצה"ל - עיקרו בסקירת התנהגותם של חיילים ומפקדים באימונים ובקרבות של אותה תקופה, תוך שימת-לב מיוחדת לערכים שהניעו אותם לנהוג בדרך שנהגו.

  תוכן העניינים 

  א. הקדמה
  ב. הצנחנים בתחילת שנות ה- 50.
         אימוץ מורשת הצבא הבריטי.
 

       המפקד בתחילת שנות ה- 50

  ג. שנת 1953. המפנה ברוח הלחימה.
         הקמת יחידה 101.
         מורשתה וחשיבותה של 101.
         איכות הלוחמים ביחידה
         דמותם של מפקדי היחידה.
  ד. התפתחות ערכי מורשת בצנחנים.
       1.  רקע מדיני בטחוני
       2.  ערכי מורשת בסיסיים.
         v  אחוות לוחמים
         v  גאוות יחידה
         v  משמעת צבאית
         v  יוזמה בקרב
         v  מקצוענות
         v  דיווחי אמת
      3. ערכי מורשת מורכבים
         v  רוח לחימה.
         v "אָחֲרַי"המפקד בראש הכוח
         v  דבקות בביצוע משימה.
         v  אין משאירים נפגע בשטח.
 

       v  הסתערות מול אש.

 

גירסה להדפסה

 

 

ג. שנת 1953. המפנה ברוח הלחימה.

"מנוי וגמור היה עימי לשים קץ לתוצאותיהם המחפירות של הקרבות בין יחידותינו לערבים ולאדישות הפיקוד של צה"ל, המשלים, בכל סולם דרגותיו, עם הכישלונות הביזיוניים ועם התירוצים התפלים של "לא יכולנו" כתב משה דיין. את קץ הביזיונות הביא דיין, אז ראש אגף המבצעים במטכ"ל, על ידי ארגונו מחדש של הצבא במטרה לנצח במלחמה. בחודש דצמבר 1952 נתמנה מרדכי מקלף לרמטכ"ל ומשה דיין החליף אותו כראש אג"ם. במשך שנה, עד לחודש דצמבר 1953 עבדו השניים בשיתוף פעולה מלא והגשימו תכניות רבות בתחום שינוי דמותו ותדמיתו של הצבא. אולם, את השינוי המעשי חוללה יחידה 101 שנועדה לפעולות מיוחדות מעבר לגבול. רעיון ההקמה הועלה תחילה ע"י מפקד מחוז ירושלים - מישאל שחם, בעוד שראש הממשלה דוד בן גוריון האיץ במטכ"ל שלא להשהות את עיתוי ההקמה.

 

  הקמת יחידה 101.

 

על רקע מצב דברים זה, הוקמה בירושלים יחידה 101 שהביאה תוך פרק זמן קצר למפנה ברוח הלחימה של צה"ל. היחידה שהוקמה על רקע פעולות - גמול הייתה יחידת קומנדו קטנה בפיקודו של אריק שרון. מספר לוחמיה לא עלה מעולם על 50 והיא התקיימה רק כחצי שנה במסגרת עצמאית. היחידה חנתה במחנה סטף שבהרי ירושלים ופעלה בחוליות קטנות של 5 לוחמים המצוידים בנשק שונה מהמקובל בצה"ל. (על הקמת יחידה 101 ראה גם הפרק המיוחד).

 

●  מורשתה וחשיבותה של יחידה 101.

 

לפעולותיה של יחידה 101 לא נודעה חשיבות אסטרטגית. פעולות היחידה היו בעיקרן פעולות- גמול וסיורי מודיעין מעבר לגבול עם משמעות טקטית מוגבלת. אחדות מן הפעולות תוכננו רק על מנת לחשל את רוח לוחמי היחידה. מורשתה של ה-101 היא ביוזמה ויצירה של דרכי פעולה, בשיטות לוחמה בשטח בנוי, בחישול גופני ונפשי של לוחמים, ובהווי החברתי שנרקם בה. היא סימלה כעין חזרה מסוימת לחלק מערכי הלחימה שהיו בתקופת מלחמת העצמאות. חשיבותה ותרומתה העיקרית של יחידה 101 נעוצה בהוכחה שאפשר לחצות גבול, לחדור לעומק שטח האויב, לבצע, ולחזור עם דגל מורם.

 
 

 

 

מאיר הר ציון מוביל חוליה בסיור לילי. צועדים בעקבותיו: ישי צימרמן, דן ידין (דנדי), שמעון כהנר (קצ'ה), גיא כוכבא. תמונה מאוסף ארכיון צה"ל ומעהב"ט.

חוליה בפיקודו של מאיר הר ציון לאחר שחזרה מפעילות מבצעית.
מימין לשמאל: מאיר, שמעון כהנר (קצ'ה), איתן בנטוב (נבט), יונה בנדמן, גיא כוכבא.
תמונה מאוסף דוד בן עוזיאל

   איכות הלוחמים ביחידה

איכות הלוחמים נקבעה כבר בזמן מיון הבחורים שהתנדבו ליחידה: התכונות המועדפות היו יושר וצניעות, אהבת מולדת ורצון לקחת חלק בפעילות מבצעית. באימונים ובפעולות היחידה הושם דגש חזק על פיתוח כושר גופני וסיבולת, כושר לחימה ומוטיבציה להלחם, על יזמתו ותושייתו של הפרט הלוחם, על פיתוח שיטות פעולה מפתיעות ובלתי שגרתיות, ועל אחוות לוחמים.
המאפיין החשוב ביותר של יחידה 101
הייתה הדרישה החד משמעית של מפקד היחידה מחייליו, לחובת ביצוע ולדבקות במשימה. המשימות מעבר לגבול בוצעו גם בתנאים קשים של מזג אוויר, ללא סיוע רפואי של רופא או חובש, ללא ציוד ומכשירי קשר וללא אפשרות חילוץ ופינוי מהיר מהשטח.
זכות קיומו של לוחם ביחידה ניתנה רק למי שמסוגל היה לבצע משימות בתנאים אלה.

לימים, תיאר מאיר הר ציון ביומנו את בדידותו ומאבקו הפנימי של מפקד חוליה הדבק במשימתו, בשעת מסע בן 42 ק"מ בהר חברון המושלג: "אני שותק. אני עייף. כל חלקיק שבי זועק – להפסיק. לחזור. ברור לי שאינני יכול יותר להמשיך...ושוב העקשנות חסרת ההיגיון. ...אנחנו מבצעים, מבצעים למרות כל הפיתויים, ההרגשות המשברים. מבצעים – וחסל. ושוב אנחנו צועדים קדימה". (הר ציון, "פרקי יומן", ע' 171)
ביחידה 101 נוצר הווי של חבורת לוחמים מגובשת אשר ביקשה במודע להתנער משגרת חיי המחנה ולשוב אל ליבה של העשייה הצבאית – אל הקרב. את היחידה אפיינה על כן גם התנערות מכללי משמעת של צבא סדיר שנראו בעיניהם תפלים לעיקר. אנשי היחידה היו מתהלכים לעיתים במכנסים קצרים וסנדלים, מתאמנים בירי על בקבוקים. פיקוד על חוליות ביחידה נקבע אך ורק לפי כושר הביצוע והיכולת המבצעית. הלוחמים קיבלו על עצמם פיקוד של נמוך מהם בדרגה דוגמת מאיר הר ציון.

  דמותם של מפקדי היחידה.

המאפיין הבולט אשר הביא את השינוי ברוח הלחימה של היחידה הוא דמותו של המפקד. אריק שרון שידר עוצמה, סמכות ומנהיגות שהיה קשה לערער עליה. התדריכים שלו לפני פעולה היו מדויקים ברורים והחלטיים ונסכו בלוחמים ביטחון ביצועי גם במשימות סבוכות. אריק ידע להניע אנשים, להעניק סמכויות לפקודיו, ובעיקר וידא ביצוע ולא הרפה עד להשלמת המשימה. יד ימינו בחשיבה ותכנון מבצעי היו סגן מפקד היחידה שלמה באום, איש כפר יחזקאל, ומפקדי החוליות שהבכיר בהם היה מאיר הר ציון.

 

מפקד היחידה אריק שרון

סגן המפקד שלמה באום

מפקד חוליה מאיר הר ציון


 

להמשך המאמר - לחץ כאן

 
     

| אודות האתר || תודות || עמוד הבית || מפת האתר || חיפוש שם || לוח מודעות || כתבו אלינו || עמותת הצנחנים |
אתר הצנחנים בעשור הראשון. כל הזכויות שמורות ל אגן מחשוב © 2004 - 2017
IDF Paratrooper's History Site Copyright AGN © 2004 - 2017
בניית האתר, עיצוב, מחקר, ראיונות, כתיבה ועריכה: ד״ר אריה גילאי ז״ל