סמל הפטרה: הח'זאנה. ציור מאת דיויד רוברטס, 1839 ההולכים לפטרה יצאו מבאר מנוחה, חצו את הגבול לירדן וניווטו דרכם בואדי חשיבה או בואדי מוסא. המרחק כ- 28 קילומטר.   מפת המסלול של רחל סבוראי ומאיר הר ציון. חזית המבנה המדהים ח'זאנת פרעון צילום: משרד התיירות הירדני 2005
         

גלעד לזכר חמשת ההרוגים שהלכו לפטרה בשנת 1953.

 

רחל סבוראי

מאיר הר ציון


 

ההליכה לפטרה אל הסלע האדום בשנות החמישים הייתה בגדר חלומם של הצעירים. פרשה זו היא מן המוזרות והמרתקות שבהיסטוריה הישראלית , כך כותב דני רבינוביץ. ההליכה לפטרה הייתה חלומם של צעירי הפלמ"ח לוחמי תש"ח ומטיילי החוגים לטבע וידיעת הארץ. ההליכה לפטרה, לצד הצטיינות בשדה הקרב, הייתה החלום של עילית הצנחנים בגדוד 890. 'עילית הצנחנים' של אותן שנים היו בני ההתיישבות העובדת, חניכי תנועות הנוער החלוציות, כל מי שהסתופף, או השתוקק להסתופף, תחת המטרייה הסוככת של ארץ-ישראל העובדת (כדברי נסיה שפרן). אך, בשנות החמישים, מעטים הגשימו את חלום ההליכה לפטרה ומעטים מאוד הצליחו לחזור הביתה בשלום. ככל הידוע, רק שלושה מכל אלה שניסו להגיע לפטרה בהליכה: מאיר הר-ציון, רחל סבוראי ודימיטרי ברמן - חזרו. שנים-עשר צעירים וצעירות נורו ונהרגו במהלך אותו עשור בנסותם להגיע אל יעד החלומות. שנת 1957 הייתה שנת השיא: שישה צעירים מצאו את מותם בשני מסעות נפרדים. סכנת החיים נעשתה כה מוחשית עד כי נאסר אפילו להשמיע ברדיו את השיר 'הסלע האדום', מחשש שמא צעירים נוספים יתפתו ללכת לשם. אך, למרות הסכנה, ואולי דווקא בגללה, הוסיפה פטרה להצית את דמיונם של הצעירים. פרשת ההליכה לפטרה זכתה כבר מתחילתה לביטוי נרחב בעשרות סקירות ותגובות בעיתונות היומית, ברדיו,  במגזינים וחוברות, במאמרים פובליציסטיים, בספרות ובמחזאות, בשירה והלחנה, בסרטים דוקומנטרים וסרטים עלילתיים ולאחרונה גם באינטרנט.


פטרה שבהרי אֱדוֹם נמצאת במקומה של העיר "סלע" הנזכרת במקרא. בשנת 1812 הגיע לפטרה המטייל הראשון - השויצרי בורקהרד אשר פרסם אותה ברבים. הצייר הבריטי דיויד רוברטס צייר בשנת 1839 את המבנים העתיקים בפטרה שהם מהמאה הראשונה לספירה. בשנת 1881 ביקר במקום החוקר הנודע הנרי טריסטרם וחפירה ארכיאולוגית מדעית בוצעה בפטרה בשנת 1929 ע"י היהודי רוברט מונד.
בשנות ה-30' וה-40' ביקרו בפטרה מטיילים ישראלים רבים ביניהם זאב וילנאי, דב הוז, ארתור רופין, רחל ינאית בן-צבי, יוסף ברסלבי, דוד בנבנישתי ועוד.

קבוצה ראשונה

הקסם המיתולוגי של פטרה או "סלע אֱדוֹם", אחז בצעירים ישראלים בשנות ה-50. במאי 1953 יצאו לפטרה שני הצעירים רחל סבוראי (27) ומאיר הר ציון (19) מקיבוץ עין חרוד, רחל סבוראי, פלמ"חניקית בעבר, ממשתתפי "ליל הגשרים",  מאיר הר-ציון לימים מפקד ביחידה 101 וממקימי סיירת הצנחנים. הם יצאו ממחנה מע"צ בבאר מנוחה, דרך ואדי אבו חשיבה לפטרה וחזרו דרך ואדי מוסא. רחל ומאיר שהו בירדן ארבעה ימים ולילות. המניעים והחוויות נפוצו מיד בין מטיילים ותיקים יוצאי הפלמ"ח, חיילים ולוחמי צנחנים מגדוד 890.

קבוצה שנייה

בחודש אוגוסט 1953 יצאו לפטרה חמישה צעירים ביניהם גילה בן עקיבא (דרוקר) (28) הג'ינג'ית מכפר יהושע מפקדת מחלקת הסיור של הפלמ"ח וחברתה הטובה של רחל סבוראי (גילה צויינה לשבח על אומץ לבה בעת שהשתתפה בפיצוץ רכבת בפעילות כנגד הבריטים). וכן אריה (אריק) מגר (25) ממושב עין עירון, מרים מונדרר (23) מחיפה, איתן מינץ (23) ממושב מעש שליד פתח תקוה, ויעקב קליפלד (קליק) מקיבוץ יפתח. בתכנון המסלול הם התייעצו עם פרופ. וילנאי, ופרופ. גליק וכמובן עם רחל סבוראי. בסוף אוגוסט הוחזרו גופותיהם מירדן ואין כל מידע מה הביא לרציחתם של החמישה.

גילה בן עקיבא יעקב קליפלד מרים מונדרר
 

קבוצה שלישית

בתחילת חודש אפריל 1956 הלכו לפטרה שני צנחנים, דרור לוי (20) ודימיטרי ברמן (20). שניהם בוגרי פלוגה א' בפיקודו של מאיר הר ציון וקורס מכי"ם בפיקודם של סעדיה אלקיים (סופפו) ודני מט. השניים השתתפו בפעולות תגמול רבות. דרור לוי, גבר חזק וקשוח גדל בהרצליה, נצר למייסדי ראש פינה וראשוני "השומר". דימיטרי ברמן, לוחם אמיץ ועז נפש, עלה מרוסיה ב-1950 והתחנך בקיבוץ דן. דרור נהרג בפטרה ודימיטרי הצליח לחזור הביתה פצוע.

הסלע האדום
אריק לביא 1958
מילים: חיים חפר, לחן: יוחנן זראי

השיר הוקלט באוקטובר 1958 אך נאסר לשידור ברדיו כדי לא לעודד צעירים לחצות את הגבול ולהגיע אל הסלע האדום בפטרה.


לשמיעת השיר - לחץ כאן

מעבר להרים ולמדבר,
אומרות האגדות, ישנו מקום,
שאיש ממנו חי עוד לא חזר,
והוא נקרא הסלע האדום.
הו, הסלע - האדום - האדום.

שלשה יצאו לדרך עם שקיעה,
מנגד להטו הרי אדום,
חלום ישן, מפה ומימיה,
לקחו הם אל הסלע האדום.
הו, הסלע האדום - האדום.

ראשון הלך גשש, מרים פניו,
מביט בכוכבים שבמרום,
אך המראה אשר ראו עיניו -
היה מראה הסלע האדום
הו, הסלע האדום - האדום.

בואדי, עת חנו בין אבנים,
אמר אחד, כמו מכה חלום:
רואה אני - פניה לבנים.
ענו רעיו: הסלע האדום.
הו, הסלע האדום - האדום.

גלגל השמש על ראשם הלם
והם נושמים אבק מדבר וחם
ולפתע - כמו קפא בהם דמם
ראו הם את הסלע האדום.
הו, הסלע האדום - האדום.

מטח היריות היה קצר.
גנח אחד: נפצעתי - וידום.
ענו רעיו בפה מלא עפר:
הגענו אל הסלע האדום.
הו, הסלע האדום - האדום.

מעבר להרים ולמדבר,
אומרות האגדות, ישנו מקום,
שאיש ממנו חי עוד לא חזר,
והוא נקרא: הסלע האדום.
הו, הסלע האדום - האדום.

 

 

 

 
 
 

 חלק מאוסף התמונות שצילמו דרור ודימיטרי בפטרה 
כדי שתישמר עדות למבצעם ההרואי בשנת 1956 

אוסף התמונות של דימיטרי, מאמרים וקטעי עיתונות: באדיבות גל ברמן.

דרור לוי

דימיטרי ברמן

דרור לוי מחזיק בעוזי בחזית מערת הקברים.
כדי לראות את אוסף התמונות הנדיר, לחץ על התמונה

העיתונאים, ברנהיימר, ברצקי, רוזנפלד ואחרים ראיינו את דימיטרי ותיעדו בצורה מדויקת את סיפור הליכתם לפטרה ורציחתו של דרור לוי.

קבוצה רביעית

 

בחודש מרץ 1957 הלכו לפטרה ארבעה: הצנחן רם פרגאי (20) מתל אביב, בוגר בית הספר "כדורי", בוגר קורס מכי"ם בפלוגה ג' של אלישע שלם ולוחם בסיירת הצנחנים הראשונה (מחזור 56).  וחיילי הנח"ל, מנחם בן דוד (20) מירושלים, בוגר בית הספר "כדורי". הקצין קלמן שלף (שלפסקי) (22) מגרעין שומריה בקיבוץ זיקים וקצין בצנחנים.

 


רם פרגאי


קלמן שלף


מנחם בן-דוד


דן גלעד

דן גלעד (23) מקיבוץ מזרע, היה זמן קצר ביחידה 101 והשתתף בפעולת התגמול בנחלין. הארבעה נהרגו וגופותיהם הוחזרו לארץ ע"י הלגיון הירדני. על ימיהם האחרונים של הארבעה וההכנות להליכה, מספרת אראלה, חברתו של דן גלעד

קבוצה חמישית

בנובמבר 1957 הלכו לפטרה, עמירם שי, איש משמר הגבול, וחברו מרדכי טובי (20) מרמלה אשר שרת בחיל האוויר. השנים נורו ונהרגו מיד לאחר שחצו את הגבול לירדן באיזור הערבה. ראה: מאמר המסכם מחקר אקדמי רטרוספקטיבי על תופעת ההליכה לפטרה, על צמיחתה והתפתחותה בשנות ה- 50.

מרדכי טובי

 

המפה של זאב וילנאי כוללת את מיקום האתרים בפטרה.

קבוצה שישית

קבוצה שביעית, שנות השמונים והתשעים


שמעון (כושי) רימון

בתחילת שנת 1959 הגיעו לפטרה הצנחנים שמעון רימון (כושי) וחברו ויקטור פרידמן שהיה לוחם בצנחנים ובעל דרכון אמריקאי. השניים לא הגיעו במסע רגלי אלא נסעו בג'יפ גנוב של האו"ם.  כושי התגייס לצבא באוקטובר 1956 והתקבל לסיירת הצנחנים מחזור 1957. לאחר שחרורו מצהל פתח פונדק בערבה בקילומטר ה-101 לאילת, ובשנת 1978 פירסם את ספרו היחיד "אני כושי".
בשנת 1960 נתפס ליד באר מנוחה משה קראוס (24) חברו של דרור לוי ז"ל בדרכו לפטרה. הוא נחקר, הוחזר לישראל והועמד לדין.

 

בשנות החמישים לא הייתה קיימת טיילות של תרמילאים בעולם אפילו בחברות השפע של המערב. טיילות שכזאת החלה במערב שנים ספורות אחר-כך, ולישראל הגיעה רק בסוף שנות השבעים. עד 1967, לא היה שום מקום אחר שיחליף את המיתוס של פטרה. פטרה נותרה מחוז חפצו האולטימטיבי של הצבר. פטרה הייתה המקום הרחוק ביותר, הנועז ביותר, המסוכן ביותר, המדברי ביותר והמיתולוגי ביותר שהיה קיים. המרחבים העצומים שנפתחו לפני המטיילים הישראלים בעקבות מלחמת ששת הימים, והראשון שבהם חצי האי סיני, לא היו אפילו בחזקת חלום עד 1967. לכן את ההליכה לפטרה בשנות השמונים והתשעים ניתן להגדיר "כהליכה אנכרוניסטית" (כפי שמסבירה נסיה שפרן).
באוגוסט 1990 יצאו חננאל שאר-ישוב וליאור מזרחי לטיול מירושלים ודרך ואדי מוסא הגיעו לפטרה. הם הספיקו לבקר באתר אך משהחלו לחזור, נתפסו, נחקרו והוחזרו לישראל.
בנובמבר 1991 ניסו עלי מוסטפא מובארק (21) מכפר כנא וחברו ערן קורן (19) מטבריה להגיע לפטרה. זמן קצר לאחר שחצו את הגבול בערבה, הם נתפשו ע"י הירדנים, נחקרו והועברו לישראל.
אוגוסט 1993, אופיר אקסלרוד הלך לפטרה בעצמו. חצה את הגבול באזור באר אורה. הלך ברגל צפונה, על רכס הרי אדום, והגיע לפטרה, טייל יום אחד באתר והמשיך צפונה. נתפס באחד הואדיות ע"י קבוצת חיילים ירדניים, התחזה לתייר שאיבד דרכונו, נלקח לרבת עמון לחקירות והוחזר לישראל, סה"כ צעד כ - 150 ק"מ, במשך שבוע, ולא הסגיר שום סוד ישראלי.
 

 

פרסומים בנושא ההליכה לפטרה
  כדי לקרוא את המאמרים - לחץ על שם הכותב בכחול 

 
מאמרים וידיעות בעיתונות הכתובה
   
רפי רוזנפלד. "בחזרה לפטרה". 1988. הסיפור המלא על הליכתם של דרור לוי ודימיטרי ברמן לפטרה. "7 ימים" שבועון "ידיעות אחרונות" – מס. 1257 ט"ו אדר תשמ"ח 4.3.1988
נורית ברצקי.  "רחל מספרת על סלע אדום". עיתון "מעריב", ימים ולילות, כ"ג תמוז תשל"א, 16 ביולי 1971.  בראיון אישי, מסבירה רחל סבוראי את המניעים להליכתה המסוכנת לפטרה.
מרדכי ארציאלי. "חזרתי מפטרה - סיפור אחד ההולכים". עיתון "הארץ", 1953. סיפורם של רחל סבוראי ומאיר הר ציון על ההכנות, ההליכה לפטרה, הטעויות בניווט, המראות והנופים.
נורית ברצקי. "דימיטרי מספר על סלע אדום". עיתון "מעריב". 6.8.1971. ראיון עם דימיטרי ברמן באשדוד. סיפור מותו של דרור לוי ופציעתו של דימיטרי. סיפור הריגתם של ארבעת המטיילים.
גיורא עילם. דימיטרי ברמן מתאר את הקרב בפטרה. עיתון "למרחב" 15.4.1956.
גיורא זר. "אחד מ"ותיקי פטרה" משחזר את הקרב המשוער עם הלגיון." עיתון "למרחב" מרץ 1957.  דימיטרי מתאר את הסיבות שהביאו לגילויים ורציחתם של קבוצת ארבעת המטיילים לפטרה.
אבנר ברנהיימר. "אוי, הסלע האדום". עיתון "מעריב". 22.7.1994. ראיון עם דימיטרי ברמן בביתו באשדוד.
אורי דן "כך נפלו הארבעה שהעפילו לפטרה". עיתון "מעריב", 22.3.1957. ידיעה עיתונאית עם סיפור נפילת הארבעה.
אראלה. "ארבעה יצאו לפטרה". "העולם הזה", 1015.  יט' אדר ב'.  22 מרץ 1957. חברתו של דן גלעד  מספרת על ימיהם האחרונים של הארבעה וההכנות שעשו להליכה לפטרה.
הדה בושס. "אגדת הסלע האדום". עיתון "הארץ" 18.1.1972.
יגאל סרנה. "אדום אש". עיתון "חדשות", 29.11.1985.
יעקב בר-און. "פטרה - תמונת מחזור".  מקור ראשון. ספטמבר 2005. על פגישת ההולכים לפטרה עם מיתוס הסלע האדום.
אורי אבנרי.   "החולות שוב לוהטים". "העולם הזה"  מספר 1196 – שנה 23 – א' אלול תש"ך, 24.8.1960.    הידיעה על הליכתו של משה קראוס לפטרה בעקבות הסרט "חולות לוהטים".
נסיה שפרן.  "טיול המוות הפך לפולחן". מקור ראשון. 6.12.2008. סקירה היסטורית וניתוח ספרותי בעקבות   תופעת ההליכה לפטרה.
נסיה שפרן. "אוי. הסלע האדום". "הארץ" מוסף תרבות וספרות. 19.4.2010. הצבר הולך לפטרה בספרות    הישראלית.
יובל אזולאי. "האם הויכוח על ההליכה לפטרה הסתיים?". 53 שנה אחרי מותם, מוזיאון הפלמ"ח הנציח את לוחמיו שנהרגו בדרך לסלע האדום. עיתון "הארץ" 01.01.2007
   
מאמרים באינטרנט
   
אפרת המר. "הו הסלע האדום". כתבה מצולמת באתר האינטרנט "למטייל". 2006.
גליה גוטמן. "מנגד להטו הרי אדום". מסע אחר. חוברת 156, ספטמבר 2004.
צור שיזף. "ירדן - הסלע האדום". כתבות מהעולם. 1966. עדויות של בדואים משבט הסעידין  על רצח ההולכים לפטרה.
יעקב בר-און. "פטרה - תמונת מחזור".  מקור ראשון. ספטמבר 2005. על פגישת
  ההולכים לפטרה עם מיתוס הסלע האדום. (היות וארכיב העיתון טרם עלה, המאמר נמצא כאן)
נסיה שפרן.  "טיול המוות הפך לפולחן". מקור ראשון. 6.12.2008. סקירה היסטורית וניתוח ספרותי בעקבות תופעת ההליכה לפטרה.
   
מאמרים פובליציסטיים 
   
נסיה שפרן. "הסלע האדום - מבט לאחור". מאמר מתוך הספר "תעודה: ארץ ישראל הישנה".  בעריכת: אהרון אמיר, הוצאת "מסדה" 1979. פורסם גם ברבעון "קשת" , 1973.  מאמר זה מסכם מחקר אקדמי רטרוספקטיבי על תופעת ההליכה לפטרה, על צמיחתה והתפתחותה בשנות ה- 50.
נסיה שפרן. "ממסעות הפלמ"ח עד המוצ'ילרוס". פנים. חוברת מס. 35, 2006.
דני רבינוביץ. "פטרה האפוס והפתוס". סביבות. חוברת מס. 21, 1989.
ידין רומן. "לפיד הטיולים - דור לדור". מגזין ארץ וטבע, גיליון 94 נובמבר 2004.
Yadin Roman "The Lure of The Trail" . The pioneers of Israel’s hiking tradition. ERETZ – The magazine of ISRAEL – No. 94 November-December 2004
   
ספרות, שירה והלחנה
   
עמוס עוז. "מנוחה נכונה" הוצאת כתר. 1982.
יהושע בר-יוסף. "בדרך לסלע אדום". הוצאת המחבר, 1959.
יהונתן גפן. "פטרה" מחזה שהועלה בתיאטרון הקאמרי. בימוי: אלדד זיו, תפאורה: אבי שכוי. 1998.
יצחק שלו. "דרך סלע אודם", בספר השירים "קול ענות" הוצאת קרית ספר, 1955.
נתן יונתן. "על מות לנער" בספרו "אשר אהבנו" הוצאת מרחביה, 1957.
א. אלדן. "רעי לדרך האבן" ירחון "מבפנים" מספר י"ז, 1954
חיים חפר. "הסלע האדום". לחן יוחנן זראי. 1958.
זאב נחמה. "בוא לפטרה". לחן: זאב נחמה. להקת אתניקס. 1994. לשמיעת השיר לחץ כאן.
נסיה שפרן. "השתקפות פרשת ההליכה לפטרה בספרות העברית". עיונים בתקומת ישראל, כרך 9. 1999.
רחל סבוראי וחברים. "עד סלע". הוצאת הקיבוץ המאוחד. 1960, 2001. גלעד לזכרם של חמישה
                            אשר מצאו מותם בדרכם לסלע האדום.
מאיר הר ציון. "אל מרומי הסלע" פרק מתוך "פרקי יומן" בעריכת נעמי פרנקל. הוצאת א. לוין אפשטיין בע"מ. 1969. הסיפור המלא של ההכנות וההליכה לפטרה עם רחל סבוראי.
נסיה שפרן "חיים גורי והמסעות האסורים לפטרה - בשירה ובעיתונות הזמן." עתון77, גליון 350, אוקטובר 2010
   
סרטים עלילתיים וסרטים דוקומנטרים
   
רפאל נוסבאום, במאי הסרט: "חולות לוהטים". 1960. סרט עלילתי בהשתתפות השחקנים: אברהם ברזילי ; דליה לביא; גילה אלמגור; הלל נאמן; עודד תאומי; אורי זוהר; עודד קוטלר  סרט עלילתי באורך מלא על שלושה ישראלים ההולכים לסלע האדום. הסרט עורר בזמנו סערת רוחות, בגלל הדמיון בינו ובין פרשת ההליכה לפטרה.
מיכה שגריר
מפיק הסרט:
"דרך הטשטוש" סרט דוקומנטרי על פרשת ההליכה לפטרה. שודר בטלביזיה בשנת 1989. בסרט משתתפים: דימיטרי ברמן, רחל סבוראי, אביו של מנחם בן-דוד, ועוד כמה "פטראים".
אקל (יחזקאל) סיוון.
במאי הסרט:
"לראות את פטרה ולחיות". 2005. סרט דוקומנטרי המפגיש את ההולכים לפטרה עם מיתוס הסלע האדום. משתתפים: מאיר הר ציון, רחל סבוראי, גל ברמן (בנו של דימיטרי ברמן), ורד אדיבי (אחותו של אריק מגר) כושי רימון, יגאל חסקין ויוסי פלדמן. הפקה  - אקל סיוון  טלעד, ערוץ 2, משך הסרט 50 דקות.
   

         
למורשת
הצנחנים
  לסיירת
הצנחנים
  לצנחני גדוד
890
         

| אודות האתר || תודות || עמוד הבית || מפת האתר || חיפוש שם || לוח מודעות || כתבו אלינו || עמותת הצנחנים |
אתר הצנחנים בעשור הראשון. כל הזכויות שמורות ל אגן מחשוב © 2004 - 2017
IDF Paratrooper's History Site Copyright AGN © 2004 - 2017
בניית האתר, עיצוב, מחקר, ראיונות, כתיבה ועריכה: ד״ר אריה גילאי ז״ל