בעקבות רצח שני יהודים במושב מטע שבפרוזדור ירושלים, הוחלט לצאת לפעולת תגמול גדודית. הייתה זאת פעולה ראשונה במתכונת גדודית מלאה של הצנחנים מגדוד 890. הפעולה תוכננה ע"י אריק שרון ובוצעה נגד גדוד 7 של הלגיון הירדני ששהה במוצבים סביב הכפר בית עור א-תחתא והכפר בית ליקיא. הרעיון המרכזי בתוכניתו של אריק היה ביצוע מעין תקיפה של המוצבים וחדירה לכפרים כדי למשוך בכך תגבורת של הלגיון מאיזור רמאלה. החסימות יעצרו את האויב, יסתערו עליו ויקחו שבויים רבים ככל האפשר כדי לפדות את הלוחם בנימין ג'יבלי שנפל בשבי.
סדר הכוחות שיצאו לפעולה: כוח א': הסיירת בפיקודו של מאיר הר ציון שתפקידה היה לבצע את החסימות ממערב וממזרח. כוח ב': פלוגה א' בפיקודו של שלמה באום שהציבה את החסימה הצפונית; כוח ג': פלוגה ב' הותיקה בפיקודם של אהרון דוידי ואלישע שלם, פרצו למוצבים ולכפר בית ליקיא; כוח ד': פלוגה ג' בפיקודו של מרסל טוביאס הציבה את החסימה הדרומית; כוח ה': פלוגה ד' בפיקודו של מוטה גור הייתה בשטח בתפקיד עתודה למקרה של הסתבכות. הצנחנים ביצעו חסימות בכל הצירים בשיטת "המארב הכפול", ויזמו היתקלויות עם חיילי הלגיון כדי ללכוד שבויים.