רפאל (רפי) רייס 1914 - 1944

מאת תהילה עופר *

רפי רייס, מצנחני היישוב אל מעבר לקווי האויב באירופה הכבושה במלחמת העולם השנייה, נולד ב- 11 באוגוסט 1914 בבודפשט בירת הונגריה, ונפל במילוי תפקידו כאשר נרצח בידי הנאצים ועוזריהם הסלובקים בקבר אחים בקרמניצ'קה, סלובקיה, ב- 20 בנובמבר 1944.

הוא נולד להוריו הלנה (מרים) ואברהם רייס וכשהיה בן חמש עקרה המשפחה לעיר נובה זאמקי, בסלובקיה, שם נפטר אביו כעבור שנה. האם פרנסה את ילדיה בעבודה קשה ורפי סיים לימודים תיכוניים.
בשנת 1932 התחיל ללמוד רפואה באוניברסיטת ברטיסלווה. אז גם הצטרף לאגודת הסטודנטים הציונים "בן-גוריה" ובהמשך ל"מכבי הצעיר" והיה מפעילי התנועה הציונית בסלובקיה. הוא ניהל מחנות הכנה של עליית הנוער, היה אחראי על מחנה של בוגרי התנועה ושימש מזכיר של קבוצת ההכשרה ביארבה.

ב- 1939 עלה ארצה באוניית המעפילים "הילדה" שנלכדה והיה עצור חצי שנה במחנה עתלית. עם שחרורו יצא לשנת הכשרה במוסד החקלאי "עיינות" ובסיומה הצטרף לקבוצת חוליות, לימים קיבוץ שדה נחמיה. שם נשא לאישה את חברתו נעמי ונולדה להם בת, עדנה.

בדצמבר 1943 הוצע לו לצנוח אל מעבר לקווי האויב הנאצי באירופה הכבושה ולפעול בהונגריה. לאחר קורסי הכנה בפיקוד ה"הגנה" והפלמ"ח עבר קורס צניחה בריטי ברמת-דוד ואימונים נוספים במצרים. תפקידיו מטעם הבריטים היו מודיעין ומילוט צוותי אוויר שנפלו בשבי או צנחו ממטוסיהם שנפגעו. אך לנגד עיניו עמדה משימתו מטעם הנהגת היישוב וה"הגנה" הצלת יהודים וארגונם להגנה עצמית.

בקיץ 1944 צנח יחד עם חיים חרמש ביוגוסלוויה, בשטח שהיה בשליטת הפרטיזנים של טיטו. בשליחות קיבל זהות חדשה, שטפאן רייס (רייס באיות שונה) ושמות צופן: JORDAN, IVAN, CHALLOCK , KNOCK , RICE ועוד. לאחר לכידת חנה סנש, יואל פלגי ופרץ גולדשטיין, החליטו הבריטים כי רייס וחרמש יחדרו להונגריה דרך סלובקיה והם צורפו ל"מבצע אמסטרדם", יחד עם חביבה רייק וצבי בן-יעקב.

רפי רייס צנח ב- 15 בספטמבר 1944 עם בן-יעקב וחרמש בהרי סלובקיה. הם נדדו עשרה ימים בהרים עד שהגיעו לבנסקה ביסטריצה, מרכזה של מובלעת מורדים סלובקים בשלטון המרכזי שהיה בעל ברית של גרמניה הנאצית. שם פגשו את חביבה רייק ופעלו יחד עד שיזדמן לרייס ולחרמש לעבור להונגריה. מן השליחות כתב: "אם בכלל פקפקתי אי פעם לשקול את ערכה של שליחות זו לעומת הסכנה הכרוכה בה, הרי כיום כל ההרהורים הלל נעלמו ואין זכר להם. התוכלו להבין מה פירושו של דבר בשביל האומללים הללו, לראות אם מישהו אשר בא אליהם מהביטחון, מהחופש, מארץ ישראל, וזאת – רק למענם ורק למען הגיש להם עזרה, לשהות עימם! האמונה והתקווה, שעצם הופעתנו עוררה בתוך תוכה של היהדות הרצוצה הם אשר מחפים על הסכנות ששליחות זו כרוכה בהן".

בסוף אוקטובר  דיכאו הגרמנים את המרד בסלובקיה. הצנחנים הקימו מחנה בהרים ובו כמה העשרות לוחמים יהודים צעירים וראשי הקהילה. לאחר התקפת פתע נשבה רפי רייס יחד עם חביבה ובן-יעקב. הוא נפצע ובבדיקה רפואית נתגלתה יהדותו. למרות המדים הבריטיים לא זכו הצנחנים ליחס של שבויי מלחמה. לאחר כליאה נרצחו רפי רייס וחביבה רייק בידי הנאצים ועוזריהם הסלובקים ב- 20 בנובמבר 1944, יחד עם קבוצת יהודים ופרטיזנים, ונקברו בקבר אחים בקרמניצ'קה.

ערב מותו הצליח להבריח מכתב לאשתו ובו, בין השאר: "באופן מדכא ביותר השפיעה עלי הידיעה, שאהיה נוכח בשעת חיסולו של המאות האחרונות של אנשינו. הוכרחתי גם כך לראות בנפול הטובים ביותר על ידי. הרי זהו זרם עצום של הולכים למות. אליהם אצטרף מחר, או יותר נכון: נצטרף. כי יחד עמי הולכת בדרך זו גם חביבה מ"מענית" בכרכור... מתנגד אני, לכך שיעשו ממני גיבור לאומי... לא הייתה זאת גבורה כלל... אל תבכו אותי, כי הלכתי בדרכי בעיניים פקוחות. אני בטוח בעצמי ואיני מתחרט על אף צעד אחד מאלה שעשיתי."

בסוף המלחמה הוצאו גופותיהם של חביבה ורפי מקבר האחים, זוהו על פי דיסקיות הזיהוי ונקברו בחלקה צבאית בריטית  בפראג. על קבריהם הוצבו צלבים ורק מאוחר יותר הוחלפו במגיני דוד. ב- 1952 הועברו לקבורה בחלקה של שבעת צנחני היישוב שנפלו במילוי תפקידם בשליחות היישוב במלחמת העולם השנייה, בבית הקברות הצבאי בהר הרצל.

  * עיתונאית, ממחברי הספר "חביבה – סיפור חייה, שליחותה ונפילתה של הצנחנית חביבה רייק",  ספריית פועלים 2004.
 
 

לדפי ביוגרפיה של צנחני הישוב היהודי

 

 

  חנה סנש צבי בן יעקב   חיים אנצו סרני    
    רפי רייס אבא ברדיצ'ב   פרץ גולדשטיין    
    שלום פינצי חביבה רייק   אריה אחישר גוקובסקי    
    ניסים ארזי ראובן דפני   יצחק שחם מקרסקו    
               

 

 

 

 
 

| אודות האתר || תודות || עמוד הבית || מפת האתר || חיפוש שם || לוח מודעות || כתבו אלינו || עמותת הצנחנים |
אתר הצנחנים בעשור הראשון. כל הזכויות שמורות ל אגן מחשוב © 2004 - 2024
IDF Paratrooper's History Site Copyright AGN © 2004 - 2024
בניית האתר, עיצוב, מחקר, ראיונות, כתיבה ועריכה: ד״ר אריה גילאי ז״ל