יהודה הררי הקים את הצנחנים בצה"ל ופיקד על גדוד 890 במשך כ-5 שנים ראשונות (1949 – 1954). תקופה זו של ראשית המדינה הייתה עמוסה וסוערת עבור הררי ועבור צוות הקצינים והחיילים המסור אשר עבדו ללא לאות תחת פיקודו. הררי עיצב את מהותו ודמותו של גדוד 890 כגדוד צנחנים קרבי המיועד למשימות מיוחדות וגיבש שיטות מקוריות לאימון והדרכה עם הצלחות וכישלונות. הררי פיקד על צוות שיצר מערכות למחקר ופיתוח עם הפקת לקחים, ודאג לבנות תבנית לרוח לחימה, למסירות ולאחוות לוחמים של חיילי הגדוד ושל צה"ל כולו.
אין אפשרות לתאר פעילות זו במאמר קצר, אלא רק להמחיש את תרומתו של הררי בעזרת מספר קטן של דוגמאות מייצגות. המאמר הזה נכתב ע"י דני הררי ואריה גילאי והוא מבוסס על יומנו של יהודה הררי שנכתב בגוף ראשון יחיד בשנת 1979.

ביום 5.5.1949 ממנה חיים לסקוב – ראש מחלקת ההדרכה במטכ"ל את יהודה הררי למפקד החדש של יחידת הצנחנים באחוזה. באותה שנה מקים הררי את בית הספר לצניחה במסגרת בה"ד 8 בתל-נוף, ובשנת 1950 מייסד הררי את התשתית לגדוד 890.

ראו כאן אלבומי תמונות של הקמת גדוד הצנחנים 890

הקמת גדוד 890
במסגרת בה"ד 8

גיבוש הפלוגות
בגדוד 890

התחלת פעילות
ביטחון שוטף

פעולות תגמול
ראשונות

הררי מפתח תורות לחימה לצנחנים בצה"ל

הררי עסק רבות בפיתוח תורת לחימה לגדוד הצנחנים. הוא החל בכך בתחילת שנת 1950 והמשיך בכתיבת מסמכים עד לסיום תפקידו בשנת 1954. הררי ביסס את תורות הלחימה על העקרונות הבאים:
1. גודלו של כוח הצנחנים בצה"ל. הררי טען שיש להקים כוח מוצנח בגודל כזה שיאפשר לו להשתתף במספר מבצעים בו זמנית. עצם קיומו של כוח מוצנח, כותב הררי, מחייב את האויב להקדיש כוחות לשמירת ערפו. באם ידע שגודל הכוח המוצנח שלנו מאפשר רק פעולה חד פעמית, האויב ישתחרר מהצורך הזה. ( לגרמנים, אחר כיבוש כרתים לא נשאר כוח מוצנח ובנות הברית השתחררו מסיוט התקפת צנחנים בעורפם ופעלו בהתאם).
2. שיטות הפעולה של הצנחנים. הררי מסביר שכוח מוצנח חייבים  לאמן ולארגן לשני סוגי משימות עיקריות:
א. פעולות קומנדו נקודתיות: תכליתה ערעור והחלשת מערך האויב ע"י פעולות של כוחות קטנים בפיזור רחב נגד מטרות חיוניות בעורף האויב. ב. הצנחת כוחות חזקים בעורף האויב לתפיסת והחזקת שטחים חיוניים עד חבירת כוחותינו.
שיטות הפעולה ואופי המשימות מחייבים אותנו לרמת אימון גבוהה של הפרט ושל היחידה, כתב הררי במסמכי תורת הלחימה, והוסיף: חייבים להטמיע בצנחנים יכולת פיזית ונפשית להילחם במצבי ניתוק ביחידות קטנות או להילחם במסגרת יחידתית כחיל רגלים מעולה. ובעיקר יהיה צורך לצייד את הצנחנים בכלי נשק יעילים בעלי עצמת אש גדולה, ונשק נ"ט מודרני.

3. ניידות לאחר צניחה. אחת המסקנות אליהן הגיע הררי הייתה שחייבים להשיג ניידות מייד לאחר הנחיתה. מאחר ומטוס הדקוטה לא התאים להצנחת רכב, (ניתן היה להצניח ממנו אולי רק ג'יפ אחד כאשר המטוס היה ריק לחלוטין מצנחנים) מטוסים אחרים לא היו, (מטוסי הקומנדו עמדו לצאת מהשרות). נשארה רק אפשרות אחת להשגת ניידות לאחר הנחיתה וזאת ע"י אופנועי שטח קטנים ומתקפלים אשר ניתן היה לשאתם מתחת לכנפי המטוס ולהצניחם בדרך של שחרור פצצות. הדבר בוצע במלחמת העולם בהצלחה ע"י הגרמנים. בצה"ל לא ניתן אישור תקציבי לרכישת אופנועים בהם ראה הררי אפשרויות לשימוש בסיור קדמי, כציידי טנקים וממסרי קשר.
4. הצנחת נשק וציוד אישי. השיטה בה הוצנחו בארץ באותה עת הרובים המקלעים והמרגמות המחלקתיות, הייתה שיטת המיכלים. הנשק היה מונח בתוך מיכלים שנקשרו מתחת כנפי המטוס ובדומה לפצצות, שוחררו מעל היעד והוצנחו. בשיטה זו לא ניתן היה להצניח את המיכלים ביחד עם הצנחת הצנחנים, לכך היו מצניחים את הנשק לפני הצנחת הלוחמים או אחריהם. בחלק מהמקרים נחת הציוד רחוק מהחיילים ובחלק מהמקרים הנשק אבד. קל לתאר את חוסר האונים של לוחם הנמצא על הקרקע בשטח אויב, ומחפש את נישקו ולפעמים לא מוצא אותו. ואכן כעבור כמה חודשים בוטלה שיטת המיכלים ונמצא פתרון להצנחת הנשק האישי ע"י שקי רגל ושקי חזה. השקים נתפרו בתל השומר ואפשרו לכל לוחם לצנוח עם נשקו האישי.

קביעת יעדים ותקנים לגדוד הצנחנים

כבר בתחילת עבודתו כמפקד בה"ד 8, החל הררי לעסוק בהגדרת המטרות וקביעת יעדים לגדוד הצנחנים. הוא הציע למטכ"ל תקנים של כוח האדם, פירט את סוגי הנשק הדרושים, רשתות קשר, רפואה, רכב, וציוד נוסף הדרוש לגדוד צנחנים. בעקבות המסמכים שהעביר, החלו להסתמן במטכ"ל שתי תפיסות באשר ליעוד הכוח המוצנח:
1. יעוד עיקרי - שיבוש המערך העורפי של האויב ע"י פגיעות רבות בצירי התחבורה, חבלות במתקנים בשלב הראשון של המלחמה במגמה להאט את קצב ריכוז כוחות האויב ולהקטין את הלחץ על כוחותינו וזאת בכדי להשיג את הזמן הדרוש לגיוס והערכות כוחות המילואים שלנו.
יעוד משני - סיוע לכוחות קרקע אחרים ע"י שיבוש מערך התחזוקה של האויב. כבוש והחזקת שטחים חיוניים. משימות אלו תבוצענה בעיקר בעת מתקפה שלנו ע"י ציוותי קרב פלוגתיים.
2. יעוד עיקרי - סיוע לכוחות הקרקע בהשגת ההכרעה ע"י כיבוש והחזקת שטחים חיוניים. למטרה זאת יש להנחית כוחות מוטסים גדולים ככל האפשר, אשר בדרך כלל יהיו מורכבים מצות קרב גדודי של צנחנים וכוחות מובלים באוויר שיכללו כ-2 גדודי חי"ר ואלמנטים של סיוע הנדסי וארטילרי. הכוחות המוטסים יפעלו בשיתוף פעולה הדוק עם כוחות קרקע אחרים ויחברו אליהם. מבצעים כאלו יבוצעו רק בעת מתקפה שלנו.
יעוד משני - שיבוש המערך העורפי של האויב, במגמה להקטין את עצמת האויב ולשם רתוק כוחותיו להבטחת עורפו.
דעתו האישית של הררי הייתה שילוב בין שתי התפיסות הללו. הררי ראה בכוח המוצנח כוח קומנדו המסוגל לבצע פשיטות של פגע וברח במסגרות קטנות או גדולות. בראש ובראשונה ראה בו כוח בעל יכולת לצנוח בעורף האויב, לבצע פעולות, ולחבור לכוחותינו. או לחילופין, לבצע פעולות ובסיומן להשתלט על שטחים שולטים כדי לרתק כוחות אויב, ולהמתין לחבירת כוחותינו. כל אשר היה ביסוד תפיסתו בוצע במלחמת העולם השנייה גם ע"י כוחות בנות הברית וגם ע"י הגרמנים.

סגנון הפיקוד ומהתלות מתקופת הקמת גדוד 890

ניסיונות להצנחת ציוד ואספקה

אימוני הגדוד ובטחון שוטף

פעולות תגמול ראשונות נגד מסתננים הפוגעים בנפש וברכוש

הצנחנים בתמרונים הגדולים של צה"ל

עיצוב סמלים ותכנון הלבוש

הררי יוצר את התשתית להקמת חטיבת צנחנים ראשונה

הררי עוזב את תפקידו בצנחנים לאחר כ-5 שנים