מרסל טוביאס ז"ל
מפקד, מנהיג, מורה-דרך, "אבי הצנחנים" גדוד 890.

 


לפרק הקודם

 

קורות חייו - פרק 6.

 


 לפרק הבא

 

1938 - 1939

 

מרסל מעפיל לארץ ישראל. מרסל (בגיל 24) עלה על אניית מעפילים שהפליגה על הדנובה לעבר הים השחור ומשם - לחופי ארץ ישראל. הוא הגיע כעולה בלתי לגאלי לחופי נתניה ומשם הלך והצטרף לפלוגת בית"ר בראש פינה.

 

בסוף שנת 1938 יצא מרסל טוביאס עם קבוצת ביתרי"ם מנמל וינה, בדרך הארוכה אל נמל קונסטנצה שלחוף הים השחור ברומניה, בדרכו לארץ ישראל. המסע הזה החל בשייט על ספינה קטנה לאורך הדנובה בסלובקיה, הונגריה יוגוסלביה ורומניה, מעבר לספינה גדולה יותר (כנראה האנייה "אלי") בים השחור, אשר העבירה את הקבוצה דרך תורכיה ויוון למים הטריטוריאליים של א"י. כאן הועברו המעפילים לאונייה "ארטימיזיה" אשר הורידה אותם בשלום, בחוף נתניה.

 

מבצע ההעפלה "אף על פי" בשנת 1938 אורגן ע"י בית"ר. בתמונה, אחד המסלולים מוינה לים השחור. היו גם מסלולים דרך הים האדריאטי.

אניית מעפילים קטנה מתקרבת לחופי הארץ

מסלולה של האנייה "אלי" מרומניה לנתניה (מתוך אתר עמותת חיל הים).

בשנת 1938, יהודי וינה העשירים נאלצו לנקות בידיהם את רחובות העיר והושפלו לעיני הציבור.

מימין: מעפילים בלתי חוקיים נוחתים בחופי ארץ-ישראל

עליית "אף על פי".

ההעפלה של קבוצת הביתרי"ם מוינה, הייתה סופו של מבצע ענק, מבצע של עלייה בלתי ליגאלית (בלתי חוקית) לארץ שאורגנה על ידי המחנה הרביזיוניסטי תנועת בית"ר, האצ"ל וברית הצה"ר.

כאשר
הממשלה הבריטית קיבלה את המנדט על ארץ-ישראל היא התחייבה לאפשר עליית יהודים כחלק מהקמת בית-לאומי לעם היהודי בארץ-ישראל. אולם, התנאי לכך היה קבלת רשיונות עליה (סרטיפיקטים) שחולקו ע"י הסוכנות היהודית על פי קריטריונים שונים. חלוקת סרטיפיקטים היוותה את אחד ממוקדי החיכוך בין הרביזיוניסטים לראשי הסוכנות היהודית. רוב רישיונות העלייה חולקו לחוגי החלוץ ותנועות השמאל, ולחברי התנועה הרביזיוניסטית, שמספרם הלך וגדל, הוקצב רק מספר קטן של רישיונות עלייה הגזרות של הממשלה הבריטית ומעלליה של הסוכנות היהודית עודדו את העלייה הבלתי לגאלית של תנועת בית"ר אשר כונתה עליית "אף על פי".

כשלונו של מרד הסוציאליסטים ב- 1934 הגדיל את ההסתה נגד היהודים בקרב חוגי הימין בוינה הבירה. ביום הרצחו של ראש ממשלת אוסטריה אנגלברט דולפוס, החלו צללי היטלר הראשונים להשחיר על אוסטריה. ואולם יהודי וינה ישבו שלווים ובטוחים ולא ניסו להציל בעוד מועד את נפשם. קורט פון שושניג, שנבחר במקומו של דולפוס, התנהג כאילו היה רחוק משנאת יהודים. יהודי וינה האמינו לו ולהבטחותיו, שרגלו של היטלר לא תדרוך בחוצות וינה. הם תרמו ברגע האחרון סכומי כסף גדולים לטובת משאל העם, שהיה צריך להיערך במארס 1938 על ידי שושניג, שרוב אוכלוסי אוסטריה עומדים מאחוריו. כך נלכדו כל יהודי וינה בפח, אפילו רוטשילד לא הצליח לברוח. סיפוח אוסטריה לגרמניה (אנשלוס) וכניסתו החגיגית של היטלר ביום 13 במארס לוינה החוגגת והצוהלת, סתמה את הגולל על קהילת וינה המפוארת.
הגסטאפו החל את פעולותיו
במחצית שנת 1938, גורלם של יהודי וינה נמסר לידי איש הגסטאפו האכזרי אדולף אייכמן אשר השתמש ב"אמצעים הומניים", כדי להוכיח ליהודים כי מוטב להם להגר מיד לחוץ לארץ. נאסרו מיד מאות אישים משמנה וסלתה של קהילת וינה ונעלמו. כל המוסדות היהודים נסגרו נשדדו ונהרסו. נשים יהודיות נסחבו יום-יום לנקות את מחראותיהם של הנאצים. נערך יום יום ציד על יהודי וינה, הלבישו אותם בבגדי שבת והכריחו אותם לנקות ולקרצף את רחובות העיר. הוציאו בלילות יהודים ממיטותיהם, יצקו מים קרים על בשרם הערום. שדדו מיהודים את רכושם והכריחו אותם לחתום על הודעה, כי מסרו את רכושם במתנה למדינה. רוב יהודי וינה הועברו למחנה הריכוז מאוטהאוזן. מרסל הצליח לברוח מהתופת הזו אולם, הוריו, אחיו ואחותו הגדולה, ניספו בשואה. אחותו הצעירה קלרה שרדה את מחנה הריכוז אך בריאותה התרופפה, לאחר שביקרה בארץ פעם אחת, נפטרה.


         
לתקציר קורות חייו
של מרסל טוביאס
  לפרק לזכרם של
לוחמי צנחנים
  לגדוד הצנחנים
890
         

| אודות האתר || תודות || עמוד הבית || מפת האתר || חיפוש שם || לוח מודעות || כתבו אלינו || עמותת הצנחנים |
אתר הצנחנים בעשור הראשון. כל הזכויות שמורות ל אגן מחשוב © 2004 - 2017
IDF Paratrooper's History Site Copyright AGN © 2004 - 2017
בניית האתר, עיצוב, מחקר, ראיונות, כתיבה ועריכה: ד״ר אריה גילאי ז״ל