לזכרו של יצחק
בר יצחק ז"ל

מנפילי הצנחנים

הלך לעולמו.
מאת: זאב שמילוביץ

פרופ' יצחק בר יצחק  המוכר יותר בכינויו "בריבוע" הלך לעולמו בגיל 69 לאחר מחלה קשה.
יליד מטולה, גדל בהרצליה ותושב חיפה.
הכרנו בטירונות, בסדרה בנבי רובין עת יוסי הבן של מרסל טוביאס, התחיל לשחק עם המשרוקית והקפיץ את כולנו ל"הגנה היקפית" על המחנה, בעת ארוחת הבוקר.
מאותו רגע נרקמה בינינו ידידות מופלאה לאורך כל תקופת השרות, שמרנו על קשר לאורך השנים ועד ליום מותו, יום רביעי 09.05.2007.

החייל הבולט ביותר בפלוגה ג' וכנראה בגדוד כולו היה יצחק בר יצחק המכונה יצחק בריבוע או בקיצור "ב ר י ב ו ע !!!" וזאת בשל גובהו – 2 מטר. יחד עברנו טירונות, פלוגה קרבית וקורס מכי"ם. הוא במחלקה 7 ואני, במחלקה 8. עוד לפני הגיוס הכירו אותו כל ההרצליינים שבגדוד, והסיפורים עליו ועל תעלוליו בבית הספר ובכל מקום אחר בהרצליה עברו בכל הגדוד.

"בריבוע" היה מוותיקי הלוחמים של גדוד הצנחנים הראשון 890. לחם והשתתף בעשרות פשיטות מעבר לקווי האויב בשנות החמישים ובפעולות התגמול: משטרת ראווה (11.09.56)  משטרת ע'רנדל, (13.09.56), משטרת חוסאן (26.09.56), משטרת קלקיליה (10.10.56) ומבצע קדש (29.10.56).

שירת כתף אל כתף עם ארבעה רמטכ"לים יוצאי הצנחנים: מוטה גור, רפול, מוישה וחצי ודן שומרון.
הודות לקומתו הגבוהה זכה לתואר "החייל הגבוה בגדוד" ויש המוסיפים "בעל הנשמה הגבוהה אף יותר".
למרות שלא עבר קורס קצינים, הודות להצטיינותו מינה אותו רפול לשליש הגדוד וזו הייתה תחילתה של ידידות אמיצה בין רפול לבריבוע שנמשכה שנים רבות.

לאחר שחרורו פנה ללימודים בטכניון לתואר ראשון ושני בהנדסת חשמל, בתחום זה, שמו הלך לפניו והישגיו האקדמיים פתחו בפניו את שערי נאס"א, דבר שהיה נדיר מאד לאזרח זר.
את עבודת הדוקטורט (גם כן בהנדסת חשמל) עשה באוניברסיטת פנסילבניה.
למרות הצלחותיו המרשימות בפסגת המקצוע, הוא נשאר נאמן לטכניון שם היה לראש המעבדה האוירונאוטית ואחר כך לדיקן הפקולטה, בחופשות ובשנות שבתון הוא עבד בסוכנות החלל GODDARD שבמדינת מרילנד ליד העיר וושינגטון די. סי. שם נשמרה לו לשכה קבועה לאורך השנים.
לפני כשנה פרש לגמלאות אך המשיך להרביץ תורה בהתנדבות בסטודנטים שהעריצו אותו מאד.

בנוסף לפרק המקצועי המפואר היה פעיל ביותר בשימור מורשת הצנחנים, טיפוח הקשר והרעות בין הלוחמים ועזרה לנזקקים להם זכר חסד נעורים.

למרות הצלחתו המרשימה, מעמדו האקדמי הרם והכבוד שרכשו לו האמריקאים מהשורה הראשונה בתחום החלל, שמר בקנאות על צניעותו, היה באופיו מאד עממי, שמר על חברות נאמנה וממרומי גובהו תרתי משמע, התרועע עם כולם בגובה העיניים.

הסיפורים שהם חלק מאישיותו וכל עלילותיו בצנחנים, הרי הם כתובים בספרי "בין הנפילים", על תולדות ראשית גדוד הצנחנים.

הלווייתו התקיימה ביום חמישי, 10.05.2007 בבית העלמין כפר סמיר שבחיפה, שם נטמן ליד קברה של רעייתו נחמה שעזבה אותנו חצי שנה לפני כן, לאחר 46 שנות חברות ונישואין.

 הייה שלום בריבוע.     

ראו גם מאמר לזכרו מאת אורי דרומי.