|
אהרון דוידי – שתי מילים המבטאות כל כך הרבה עבור אין ספור
אנשים. דוידי הצטרף לגדוד 890 בשנת 1953 כמ"פ ב' והיה ציר מרכזי בגדוד מאז ומתמיד.
כסמג"ד ידע דוידי להקדיש זמן לתוכניות האימונים ובדרכו השקטה והצנועה בנה את
השרירים של גדוד 890 אשר באו לידי ביטוי בפעולת גמול אחת אחר רעותה. הוא היה מדריך
את המפקדים באופן אישי, מבלי להפגין מעמד או שררה, ונתן לכולנו הרגשה של חברות
וקרבה. חלק חשוב בבניית הכוח היה לאתר את פרטי דוקטרינת הלחימה הסובייטית זו אשר
אומצה על ידי הצבאות של סוריה ומצרים. דוידי ניחן ביכולת מופלאה ללמוד את האויב
ולגבש מולם שיטות לחימה שיושמו בחלק מפעולות הגמול ומאוחר יותר במלחמת קדש ואף
במלחמת ששת הימים.
הימים הארוכים של ההמתנה לקראת פעולות הגמול היו מורטי עצבים. היה צריך להיות
בכוננות עליונה לצאת לפעולה ברגע שיגיע אישור. בשל כך לא הייתה אפשרות להתרחק מן
הבסיס ולבצע אימונים רגילים. במצב מורכב זה דוידי היה נוכח בגדוד בכל מקום. הוא ידע
לקיים שיחות וניתוח של תוכניות הפעולה עם המפקדים. דוידי יכול היה להשתתף במשחק
שש-בש או במשחקי שח סימולטניים וידע להביס אותנו הצעירים. דוידי בחוש ובאינטואיציה
ידע להפיג את המתח שלנו ברגעים הקריטיים של ההמתנה. יכולנו לצאת לפעולות כאשר הקול
השקט והמבט של העיניים המחייכות מלווה אותנו.
בקרב, ידע דוידי להופיע במקומות וברגעי המשבר. בפעולת חץ שחור היה זה אהרון דוידי
שקרא לסופפו כי היעד הוא לא מחנה המשאבות. סעדיה אלקיים אכן פעל לפי הנחייה זו
הוביל את הכוח שלו לכיוון המחנה הראשי וגם אל מותו שלו. דוידי היה זה שהופיע מייד
לאחר שסופפו נהרג ובדרכו השקטה הביא לחידוש התקיפה של מחנה המפקדה ולהשלמת המשימה.
לקראת פעולת חאן יונס היה הגדוד בשטח הכינוס והייתה דחייה מיום הביצוע המתוכנן ליום
המחרת. המתח בשל הדחייה היה כבד וכך, לאחר שאריק סיים את התדריך האחרון, בחר דוידי
לספר לנו סיפור על הפר הצעיר והפר הזקן. גלי הצחוק של כל הגדוד המיסו באחת את המתח
ויצאנו שקטים ובוטחים לפעולה. אהרון דוידי ידע להיות במקום הנכון גם בקרב המר
במיצרי המיתלה בעת מלחמת סיני. קריאת הקרב וההנחיה השקטה לכוחות הלוחמים היו
חיוניים ליציאה מהמצב הקשה אליו נקלעה החטיבה. גם במלחמת ששת הימים כאשר מח"ט חטיבה
35 רפאל איתן, רפול, נפצע היה זה דוידי שקיבל את הפיקוד על החטיבה וזה נראה לכולנו
טבעי ומובן.
אהרון דוידי האיש בעל הזקן האדמוני, הקול השקט והמבט המחייך אך הרואה הכל היה
למשענת לכולנו. הדיבור בגובה העיניים והסמכות השקטה בכל נושא שבו עסק הגיע לכל לב
ולכל ראש. המנהיגות של דוידי, שהייתה אמיתית בשקט ובסמכותיות שלה, הייתה מקור השראה
ועוצמה לכולנו. זו לא הייתה הדרגה, זה לא היה התפקיד, זו הייתה האישיות הכובשת של
דוידי אשר זכתה להערצת כולנו. |
