|
||||||||||
|
||||||||||
|
קורות חיים: |
מיכה בן-ארי קפוסטה |
דרכו של מיכה שזורה בדרכה של סיירת
הצנחנים. סיירת הצנחנים היא יחידת-חוד צבאית
עליה פיקדו המובחרים מבין מפקדי צה"ל ובה שרתו הנועזים בלוחמים
הקרביים. על הסיירת הוטלו המשימות המיוחדות והקשות בכל פעולות התגמול
ובמלחמות הצבא. בשנת 1954 היה מיכה מפקד חוליה במחלקת הסיור של הצנחנים בגדוד 890, מחלקה שהוקמה ע"י מאיר הר ציון במסגרת פלוגה א'. בשנת 1955 נתמנה כמפקד מחלקה בפלוגת הסיור הראשונה של הגדוד ובשנת 1956 היה מפקד פלוגת הסיור בחטיבת הצנחנים הסדירה (חטיבה 202). בשנת 1959 היה בין מקימי סיירת מטכ"ל יחד עם אברהם ארנן ומאיר הר ציון (שהיה אז אזרח עובד צה"ל). בשנת 1962 הקים ופיקד על פלוגת סיור של חטיבת המילואים הראשונה בצנחנים (סיירת 75 בחטיבה 80) ובסוף שנות ה-60, תכנן, הקים ופיקד על גדוד הסיור הראשון בעוצבת הצנחנים (גדוד 420). זהו סגן אלוף (מיל.) מיכה בן ארי קפוסטה, הסייר הוותיק אשר התמסר במשך שנים רבות לפקד ולעמוד בראש יחידות הסיור הקרביות של הצנחנים. תמיד נלחם בקו הראשון, תמיד התגרה בגורל. הוא ניווט והוביל כוחות בעשרות פעולות תגמול, נלחם בקרב המיתלה במלחמת סיני, השתתף בקרב על ירושלים במלחמת ששת הימים ופעל בחווה הסינית במלחמת יום הכיפורים.
"שלוש דמויות עיצבו את חיי
הצבאיים." כתב מיכה קפוסטה בספרו
"לא כל כדור הורג" (הוצאת כנרת, זמורה
ביתן. 2006); "מאריק שרון למדתי לקבל החלטות; אהרון דוידי היה לנו כמו
אבא, אדם אוהב שהקשיב לכל צרותינו. איש חכם, שקט, קר רוח ואמיץ כשד. עם
זיכרון לא רגיל; ממאיר הר ציון למדתי דבקות במטרה, אומץ לב ויכולת
לחימה."מיכה נולד ברבת עמון בשנת 1935
בזמן שאביו שרת בצבא הבריטי בעבר הירדן המנדטורית. בגיל 6 עבר עם
משפחתו לרמתיים וסיים שם את בית הספר. בתיכון למד בבית הספר המקצועי
"מכס פיין במגמת חשמל ורדיו. לימודים אלה הטילו עומס על התקציב המשפחתי
ולכן נאלץ לעבוד בפלחה ובהשקיית פרדסים. כתב וערך: ד"ר אריה גילאי |
|
|||
מיכה קפוסטה עם הסיירת ברמת הגולן. מאחור מאיר הר ציון בשנת 1967. |
||||
מיכה
נפטר בביתו
ביום
15.12.2010 יהי זכרו ברוך. |
||||
|
||||
|
||||
|
|
|||
|
|
|||
|
|
|
|
|
||
אתר הצנחנים בעשור הראשון. כל הזכויות שמורות ל אגן מחשוב
© 2004 - 2024 IDF Paratrooper's History Site Copyright AGN © 2004 - 2024 |
||
בניית האתר, עיצוב, מחקר, ראיונות, כתיבה ועריכה: ד״ר אריה גילאי ז״ל |