אריה בירו אהרון דוידי מאיר הר ציון טיבי שפירא עובד לדיז'ינסקי מוטה גור רפול איתן דני מט מוני מרוז אריק שרון
קורות חיים:
 יוכבד קאשי
הצנחנית הראשונה בצה"ל.
מפקדת היחידה לקיפול מצנחים בשנת 1950 - 1952
 

הוריה של יוכבד קאשי נדדו מרוסיה לפרס והתיישבו בעיר הצפון מזרחית משהד. בעיר זו הייתה קהילה יהודית גדולה של אנוסי משהד. הבת יוכבד נולדה בשנת 1929 כאחות ליהודה הבכור ולאחותה מרים. בשנת 1932 כשיוכבד הייתה בת 3, עלתה המשפחה לארץ ישראל והתיישבה בתל אביב.
 

השרות בהגנה והגיוס לצה"ל

כמו רבות מחברותיה שהגיעו בשנת 1946 לגיל 17, התגייסה יוכבד לארגון ההגנה בתל אביב כדי לעסוק ולתרום לפעילות הביטחונית של הישוב היהודי. היא השתתפה בהפגנות נוער ברחבי העיר בסיסמא "נפרוץ ונעלה", "להעפלה להתיישבות, להגנה!". יוכבד הצטרפה ליחידת נוער של קשרים-רצים בתל אביב שהעבירה ידיעות סודיות לחברי ה"הגנה" ברחבי העיר. בחודש מאי 1948 מיד עם הקמתו של צה"ל והקמת חיל הנשים (ח"ן) של צה"ל, התגייסה יוכבד לח"ן ובגיל 19 הייתה למם-כפית ומדריכה בבסיס האימונים של חיל הנשים. בשנת 1949 עברה לאזור הדרום ושרתה בתפקיד מ"כ ביחידת קצין העיר באר שבע. בשנת 1950 כשהייתה בת 21 עברה קורס קצינות והוצבה בבית הספר לצניחה שהיה בבה"ד 8 במחנה תל נוף.

סג"מ יוכבד קאשי
היציאה לשדה התעופה. מלפנים יוכבד קאשי, מאחור מנוחה פידל בליווי מדריכי צניחה.

יוכבד קאשי מקבלת מצנח ביחידה שלה.
משמאל מפקד המחלקה קרל כהנא

 

יוכבד קאשי בסיום קורס הצניחה. לאחר 5 צניחות,
עם "אות הצנחן" על החזה.
מקור התמונות: ימין - עיתון במחנה. שמאל - עיתון קול ישראל.
 
הרופא של הצנחנים ומפקדים בכירים בחיל  הרפואה טענו שקורס  צניחה עלול לפגוע  באפשרות של כניסה עתידית להריון ולכן סרבו לאשר. יועצים אחרים טענו שגוף האישה אינו מתאים לפעילות מסוג זה וכו'. כך נמשך הדבר זמן רב עד שיוכבד הצליחה בעזרת דוגמאות של צנחניות בחו"ל, לשכנע את מפקד הצנחנים בבה"ד 8 סגן-אלוף יהודה הררי, לצאת למאבק כדי להשיג מצה"ל את האישור המיוחל. הררי הצליח במשימתו והתנאי היה שחיילת נוספת תשתתף יחד עם יוכבד בקורס הצניחה. החיילת הנוספת שנבחרה למשימה הייתה נערה בת 18 וחצי, מנוחה פידל בת מושב חוגלה שבעמק חפר*. מנוחה שהייתה בעלת כושר גופני גבוה התנדבה למשימה ועברה יחד עם יוכבד את כל הקורס. בסיום הקורס נערך מסדר ובו עוטרו שתי הבנות ב-"אות הצנחן" המציין שלזכותן נרשמו 5 צניחות, וזכו לכבוד גדול על היותן הצנחניות הראשונות בצה"ל.   במחנה תל נוף יוכבד שימשה בתפקיד מפקדת יחידת מקפלות המצנחים במחלקה לציוד בטחון בפיקודו של קרל כהנא. ביחידה זו שרתו בנות שעברו קורס מיוחד לטיפול וקיפול מצנחים עשויים משי כולל תפירה, תיקון קרעים וחיבורי מיתרים ורתמות של מצנחים. האחריות הישירה לחיי אדם, הביאה לבחירת בנות מיוחדות לקיפול מצנחים. בנות אלה רשמו על קיר המחלקה את המסר והאמרה: "נסו לצנוח בלעדינו!!"

הדרך המפותלת לקורס צניחה

המרחק בין קיפול מצנחים לקורס צניחה נראה אמנם קצר אך יוכבד עברה בו דרך ארוכה. כדי להתקבל לקורס צניחה היה על יוכבד לקבל אישורים שונים. מפקדת חיל הנשים אלוף-משנה שושנה ורנר טענה כי צנחנות היא מקצוע גברי המיועד ללוחמים בלבד ולכן סרבה לתת אישור.

 
הכנות למצעד הראווה בסיום המכביה השלישית בשנת 1950.
מימין: יוכבד קאשי משמאל מנוחה פידל הצנחניות הראשונות בצה"ל מובילות את פלוגת הצנחנים שצנחה לתוך איצטדיון רמת גן בטקס הסיום של המכביה.
 
סמל המצנח המכונף: כנפי צניחה של שנת 1949
"המצנח המכונף" כנפי צניחה רקומות על בד
סמל מקפלת מצנחים "אות הצנחן" רקום על בד
  עיטור לוחמי המדינה  
תג כתף סמל כובע דגל חיל נשים
 
סמלים ועיטורים של יוכבד קאשי
 

צניחת ראווה ראשונה


באותה השנה, 1950, השתתפה יוכבד קאשי בצניחת ראווה פומבית ראשונה של צנחני גדוד 890 בטקס הסיום של המכביה השלישית שנערך באצטדיון רמת גן. הטקס התקיים ביום 8.10.1950. בצניחה השתתפו כ-60 צנחנים כולל לוחמי פלוגה א' בפיקודו של יצחק ולקר, מדריכי צניחה, חניכי הקורסים השונים וכן שתי הבנות הצנחניות הראשונות בצה"ל, יוכבד קאשי ומנוחה פידל. מיד לאחר הצניחה צעדו הצונחים בסך לקול מצהלות של עשרות אלפי הצופים שנכחו בטקס.**

השחרור מצה"ל ונסיעה לצרפת

בשנת 1951 הוסיפה יוכבד לצנוח וצברה לזכותה יותר מ-12 צניחות. בהתאם למקובל היא עוטרה בכנפי צניחה עשויים בד היא גם צולמה לכרזת יום העצמאות של שנת 1951 והופיעה בעמוד השער של עיתון "במחנה"***. סגן משנה יוכבד קאשי השתחררה מצה"ל בשנת 1952, נישאה לצייר המפורסם - צבי מילשטיין שזכה בשנת 1956 במילגת לימודים והשתלמות בפריז. לזוג מילשטיין בן ושמו אורי. יוכבד היא אחותם הבוגרת של הזמרת עליזה קאשי שהתגייסה ללהקת הנח"ל בשנת 1955, ו רחל סלע מקיבוץ נתיב הל"ה.
________________________
* מנוחה פידל כיום מנוחה קוטיק לבית פידל מהישוב מיתר. הפרטים באדיבות דן שניט.

** ראו המאמר: "שתי הצנחניות הראשונות בצבא" מאת: ד"ר אמיל פוירשטיין, בכתב העת: קול ישראל- שבועון שידורי ישראל. חוברת מספר 22 יצאה לאור ביום 23.11.1950 בת"א.

*** כתב עת: "במחנה" שבועון חיילי ישראל. גליון מספר 37, מיום ד' אייר תשי"א 10.5.1951

כתב וערך: ד"ר אריה גילאי


         
לתיאור קורות חיים
של לוחמים
  לפרק על בית הספר
לצניחה
  לתיאור המחלקה
לציוד ביטחון
         

| אודות האתר || תודות || עמוד הבית || מפת האתר || חיפוש שם || לוח מודעות || כתבו אלינו || עמותת הצנחנים |
אתר הצנחנים בעשור הראשון. כל הזכויות שמורות ל אגן מחשוב © 2004 - 2024
IDF Paratrooper's History Site Copyright AGN © 2004 - 2024
בניית האתר, עיצוב, מחקר, ראיונות, כתיבה ועריכה: ד״ר אריה גילאי ז״ל