1. תוכניות להקמת יחידת צנחנים למשימות מיוחדות.

ב- 14 במאי 1948, ה' באייר תש"ח התכנסו ראשי העם במוזיאון תל אביב והכריזו על הקמת מדינה יהודית בארץ ישראל. למחרת, ב- 15 למאי פלשו צבאותיהן של מדינות ערב במטרה לחסל את מדינת היהודים. המטה הכללי של צה"ל ידע את עיקרי התכנית ולכן הוחלט עוד לפני הכרזת העצמאות להקים פלוגת צנחנים שתפעל בעורף האויב. אולם, התכנון הלוגיסטי והלבטים לגבי כפיפות היחידה נמשכו זמן רב. במטה הכללי נדונו בתקופה זו מספר תכניות להקמת יחידת צנחנים. בסוף תהליך הדיונים, הוקמה יחידת צנחנים במחנה אחוזה על הכרמל. כאן מובאות 7 הצעות ותכניות משנת 1948, ובעמוד הבא מובא סיפור הקמת היחידה.

לסיפור הקמת יחידת הצנחנים הראשונה - לחץ כאן

אל: אגם                      מאת: שרות אוירי
                                 31  מרץ  1948
            הנדון: - צנחנות
1) הריני מודיע לכם בזאת, שהקימונו מתקן ללימוד הצנחנות עם כל המכשירים הדרושים לכך.
2) המקום – פרדס חנה, השתמשנו במגדל המים והתאמנו אותו למטרה זו.
3) יש לנו מדריך מתאים לדבר והננו משיגים את המצנחים הדרושים.
4) החל מהשבוע הבא אפשר להתחיל באימון אנשים.
5) ......
6) הנני מחכה להודעתכם בנדון.
                 
                                    ראש השרות

א. תכנית פרדס-חנה.
תכניתו הראשונה של אהרון רמז
(מרץ 1948).
יהושע אשל שהיה ראש השרות האווירי (לימים חיל האוויר) הקדים להציע הקמת בית ספר לצניחה שיהיה "יחידה של חיל האוויר תחת הפיקוד הישיר של המטה העליון של חיל האוויר".  ביה"ס יכשיר מדריכים, צנחנים ליחידות הצבא וצנחנים בשטח האוויריה (טייסים). ב-31 למרץ 1948 מציע יהושע אשל ביחד עם אהרון רמז את תכנית פרדס חנה, שבה הוסב מגדל המים למתקן אמוני קפיצה (סווינג). התכנית נשלחה אל האלוף יגאל ידין ראש אג"מ והועלתה באופן אינטנסיבי בדיוני המטה הכללי בראשותו של הרמטכ"ל רא"ל יעקב דורי.

ב. תכנית רמת-דוד.
תכניתו השניה של אהרון רמז (יוני 1948).

תכנית פרדס חנה לא יצאה אל הפועל אולם במטה חיל האוויר המשיכו לרקום תכניות להקים בבסיס רמת דוד בית ספר לצניחה שיכשיר צנחנים למשימות מעבר לקווי האויב. ב- 9 לחודש יוני 1949 יצאה ממטה חיל האוויר פקודת הרכב מספר 5 שבה הגיש אהרון רמז תכנית מפורטת לארגון בית ספר לצניחה כולל הצעה לתקן כוח אדם, ציוד, תכנית אימונים וכו'. ובה נקבע כי ארתור לנדמן יהיה מפקד בית הספר, דן אבני – שליש, ושלמה רוזנצוויג – קצין מנהלה. גם תכנית זו לא יצאה אל הפועל בעיקר משום שהפיקוד העליון החליט לאמן את הצנחנים של צה"ל בחוץ לארץ.
 

משמאל: מכתבו של אהרון רמז ליגאל ידין בדבר הקמת מתקן לאימון צנחנים בפרדס חנה.

ג. תכנית צ'כיה. תכניתו של ראש אג"ם יגאל ידין (יולי 1948).

חיים גורי (גורפינקל), משורר ועיתונאי, היה מראשוני המתגייסים לפלמ"ח אשר יצא כבר בקיץ 1947 בשליחות ההעפלה לאירופה ועסק בענייני רכש, העפלה ואימון צבאי לפליטי השואה. בפרוץ מלחמת העצמאות (מאי 1948) נשלח לפראג בירת צ'כיה לעזור בארגון קורס צניחה ליהודים שנשלחו מארץ ישראל ופליטי שואה מאירופה. בתקופה זו איפשר הצבא הצ'כי לאמן טייסים, תותחנים וקשרים מארץ ישראל אשר חזרו לארץ בגמר האמון  והשתלבו בצה"ל. מפקד הצנחנים הצ'כי הקצה ציוד והציב מדריכים מיוחדים לקורס הצניחה שנערך בבית הספר לצניחה במחנה הצבאי ליד העיר סטרז' פוד רלסקם- Stráž pod Ralskem   -מצפון לפראג, קרוב לגבול גרמניה פולין. קורס הצניחה הראשון לישראלים נפתח בצ'כיה ב-15 לחודש יולי 1948. לקורס הגיעו 42 מתנדבים מתוכם 14 מתנדבים מהארץ ו-28 בחורים מהונגריה, צ'כיה וגם 2 מארה"ב (בוב לוי ובן פורמן). חניכי הקורס חולקו ל-2 קבוצות: א). 9 קצינים ישראלים ב). 33 חניכים בעלי דרגות אחרות. חיים גורי קיבל דרגת קפיטן (סרן) ונתמנה אחראי על הקורס. המתנדבים מהארץ כללו את: דן אבני, יוסף אגסי, שמשון בר-נוי (נוימן), חיים גורי (גורפינקל), י. גלר, יצחק גרינולד, ראובן דרוסקין, יעקב וידיסלבסקי, ב. כהן, קרל (חיים) כהנא, ארתור לנדמן, יוסף אדם (קופרשטיך), ושמואל קריינר. הקצין ארתור לנדמן (המכונה יוסף שטינברג) עזב את הקורס וחזר ארצה עוד לפני סיומו שהיה ב-1 לספטמבר 1948. חלק מבוגרי הקורס הצ'כי הראשון חזרו לארץ והיו בין מייסדי פלוגת הצנחנים הראשונה במחנה אחוזה על הכרמל.

 ואצלב מארטינק, מדריך צניחה צ'כי אשר  אימן את הקצינים הישראלים

חיים גורי (גורפינקל)

ד. תכנית מח"ל. תכניתו של דייוי אפל (Davy Apple).

בתחילת חודש יולי 1948 הגיע לארץ קצין (סרן) צנחנים בריטי בשם דייוי אפל (לא יהודי) במטרה לעזור בהקמת יחידת צנחנים לצה"ל. הוא השתכן במלון ירדן בתל אביב וכצנחן בעל ותק של 12 שנה, פנה במכתב אל אהרון רמז - מפקד חיל האוויר, והציע את שירותיו. משלא נענה, הוא פנה בכתב אל ראש אג"ם יגאל ידין והגיש לו תכנית מפורטת להקמת "יחידת צנחנים לריגול וחבלה". תכניתו של אפל להכשרת צנחנים כללה 3 שלבים: א. אימון חי"ר בסיסי (7 ימים). ב. קורס צניחה (10 ימים). ג. קורס קשר וחבלה (11 ימים). בתום חודש ימים, מבטיח דייוי אפל, יהיו לצה"ל כ-100 צנחנים. צוות מדריכי מח"ל (מתנדבי חוץ לארץ) העומד לרשותו כלל קצינים אשר רובם שרתו בכוחות המקי (Maquis) בתנועת ההתנגדות הצרפתית לכיבוש הנאצי ולמשטר וישי, וביניהם: דניאל רודריגז, קונסטנטין ברייליס, נורברט בן שימול, לסטר גורן, ויקטור מוצני, אלברט טראוב ומדריך הצניחה אלפרד שוקרון. למרות שנפגש עם צמרת המטכ"ל, תכניתו של אפל לא יצאה אל הפועל. בינתיים, הוצע לאפל להתנדב לשריון במסגרת מח"ל.
כשנה לאחר מכן בחודש יוני 1949 מונה דיווי אפל (אשר שינה את שמו ל-דייויד) למפקד קורס הצניחה הראשון בתל נוף היה זה מינוי מוצלח של גרשון יובל מפקד ביה"ס לצניחה. הקצין הצרפתי אלפרד שוקרון התקבל לפלוגת הצנחנים הראשונה ומונה ע"י יואל פלגי כמדריך ראשי בקורסי הצניחה שהתקיימו במחנה אחוזה על הכרמל.

ה. תכנית ברגר.
הצעתו של דב ברגר להקמת יחידת צנחנים (אוגוסט 1948).

דב ברגר (הררי) היה מראשוני צנחני הישוב אשר שרת בהגנה והתנדב במסגרת הבריגדה, לעבור קורס צניחה במתקן הבריטי ברמת דוד. בתום מלחמת העולם השניה צנח ברומניה. עם הקמת צה"ל נתמנה כקצין הסברה ארצי של שרות התרבות והסעד. בתאריך 22 לאוגוסט 1948, שולח ברגר אל הרמטכ"ל יעקב דורי "הצעה להקים יחידת צנחנים". בהצעתו הוא מפרט את חשיבות השימוש במצנח כאמצעי להעברת אנשים וחומרים [ציוד]. השימוש בישובים יהודיים מחוץ לגבולות ישראל כבסיס או מפלט לצנחנים, על התנאים הטופוגרפיים במזרח ארץ-ישראל המאפשרים הסתר נוח לצנחן בודד ועמדות גרילה לקבוצת לוחמים. ודב ברגר מוסיף:

"ההשפעה הפסיכולוגית של הופעת צנחנים יהודיים בעורף האויב, תהיה לגבו קשה יותר – בגלל פרימיטיביותו – מאשר בצבאות אחרים". דב ברגר ממליץ לגייס את בני עדות המזרח כי הם "מועמדים אידאליים", ולאמן אותם בבסיס רמת דוד או מחוץ לגבולות המדינה ולקרוא לבית הספר בשם "השבעה" לזכר שבעת הצנחנים שליחי הארץ שנפלו באירופה. סגן אלוף דב הררי (ברגר) נהרג באסון מעגן בשנת 1954.
                בתמונה משמאל: דב ברגר בשנת 1944.

מכתבו של דייוי אפל לאלוף אהרון רמז מפקד חיל האוויר. המכתב נושא תאריך 4 ליולי 1948 ונכתב על גבי נייר המכתבים של מלון "ירדן" בתל אביב.

בספרו של אורי מילשטיין - ההיסטוריה של הצנחנים (ע. 144) נרשמה פיסקה מעניינת.
"אחדים מותיקי הצנחנים אמרו למחבר [א.מ.] כי לדעתם היה אפל סוכן בריטי".

ו. תכנית גורי, תכניתם של בוגרי קורס הצניחה בצ'כיה (אוגוסט 1948).
בתאריך 23 לאוגוסט 1948 העבירו 3 קצינים בוגרי קורס הצניחה בצ'כיה (נוימן, וידיסלבסקי וקריינר) הצעה מפורטת לרמטכ"ל בשני נושאים: א. הקמת בית ספר לצניחה ב. הקמת גדוד צנחנים לוחם הכולל 717 קצינים וחיילים המאיישים 3 פלוגות חי"ר ופלוגה מסייעת. בהצעתם של השלושה, שנשלחה מפראג, הם כותבים (באנגלית) בפרוט רב את כל הציוד, המתקנים וכוח האדם הדרושים להקמת ביה"ס וגדוד הלוחמים. בתאריך 24 לאוגוסט 1948 מגיש חיים גורי את תכניתו, להקמת יחידת צנחנים, לראש אג"ם יגאל ידין לאחר שנפגש אתו כמה ימים קודם לכן. תכניתו דומה לזו של בוגרי צ'כיה אך אינה מפורטת כמוה. המטה הכללי של צה"ל פעל בזריזות, אימץ תכניות אלה בשינויים מסוימים ולאחר כשבוע פרסם את תכנית אחוזה להקמת יחידת צנחנים. 

ז. תכנית אחוזה, תכנית הפיקוד העליון של צה"ל (ספטמבר 1948).
הפקודה להקמת יחידת הצנחנים פורסמה ע"י האלוף שלמה שמיר מפקד המחלקה לתפקידי מטה (מת"מ) במכתב מטכ"ל מספר 87/51 מיום 2 בספטמבר 1948. "צו להקמת יחידת צנחנים". "מוקמת יחידה שתקרא 'יחידת צנחנים'. בסיסה הראשון של היחידה נקבע במבני בית הספר לקומנדו של הצבא הבריטי לשעבר בשכונת אחוזה על הר הכרמל".

לסיפור הקמת יחידת הצנחנים באחוזה - לחץ כאן