צרפתים

אנגלים

גנרל צ'רלס קייטלי

מפקד המבצע

תת-אדמירל בארז'ו

סגן מפקד

2

5

נושאות מטוסים

3

4

ספינות קרב

4

13

משחתות

8

6

פריגטות

2

5

צוללות

עשרות

עשרות

נחתות

10

70

אוניות משא אזרחיות

30,000

50,000

חיילים (צנחנים, נחתים, קומנדו, שריון, תותחנים, הנדסה ועוד)

מאות

מאות

חיל אוויר (מפציצים, מטוסי קרב, הליקופטרים, מטוסי תובלה, מטוסים אזרחיים)

בעקבות פלישת צהל לסיני, מעבירות ממשלות בריטניה וצרפת דרישה בצורת אולטימטום לממשלות ישראל ומצרים להפסיק את הלחימה תוך 12 שעות, ולסגת מגדות התעלה למרחק של 10 מילין (16 ק"מ). המצרים נדרשים לאפשר לכוחות בריטים וצרפתים לחנות בערים פורט סעיד, איסמעליה וסואץ כדי להגן על נתיב השייט בתעלה. תנאים אלה התקבלו מיד ע"י ישראל אך נדחו ע"י המצרים.

טיין Tyne - ספינת הדגל של הצי הבריטי

30.10.1956
יום שלישי

טייסת מפציצי קנברה אנגליים

בעקבות סירוב המצרים לקבל את האולטימטום, מתחיל "מבצע מוסקטיר". המבצע מתחיל בהפצצת 12 שדות תעופה באזור תעלת סואץ ושפך נהר הנילוס ע"י מפציצי קנברה (2(B ומפציצי V (וייקרס וליאנט) הממריאים מקפריסין ומלטה. המבצע מסתיים למחרת בהרס חיל האוויר המצרי. אוניות הצי המלכותי הבריטי יוצאות מנמלי מלטה וקפריסין לכיוון פורט סעיד. כוח המשימה כולל את נושאות המטוסים איגל, אלביון, ובולוורק, ואת נושאות המסוקים אושן ותזיאוס.

31.10.1956
יום רביעי

סמל טייסת המפציצים

מבצע מוסקטיר נכנס לשלב ב' כולל הכנות לנחיתה אמפיבית בפורט סעיד. הפצצת בסיסים צבאיים מצרים ע"י מטוסי דה-הבילנד, ווסטלנד והוקר של הצי הבריטי ומטוסי ת'נדרסטרייק F-84F שפעלו מקפריסין ומישראל.  מנושאות המטוסים הפעילו הבריטים מטוסי
Sea Venom Sea Hawk וכן ווייברן וסקייריידר. הצרפתים פותחים בהפצצת בסיסים ושדות תעופה באיזור קהיר, ומשתמשים לשם כך במטוסי קורסייר ואבנג'ר שהמריאו מנושאות המטוסים שלהם: לפאייט וארומנש (בתמונה).

1-4.11.56
יום חמישי עד יום ראשון

תמונה נדירה מרגע הצניחה באל-ג'מיל ליד פורט סעיד

עם עלות השחר ממריאים מקפריסין מטוסי ואלטה והסטינגס הנושאים את צנחני הבטליון ה-3 (דומה לגדוד) כדי להצניחם על שדה התעופה אל-ג'מיל בפאתי העיר פורט סעיד. באותו הזמן ממריאים מקפריסין מטוסי נורד עם צנחני הגדוד הצרפתי הצונח מדרום לעיר לפורט פואד. שתי הערים השוכנות בפתחה הצפוני של תעלת סואץ, נכבשות בחלקן לאחר התנגדות קלה של המצרים. לאורך החוף נותרו מרכזי התנגדות חזקים.

5.11.1956
יום שני

כנפי צניחה
של הבטליון
השלישי
אשר צנח
בפורט סעיד

צנחנים צרפתיים על נחתת בדרך לחוף פורט פואד

בשעה 04:30 בבוקר יום שלישי 6.11.1956 החלו אוניות הצי המלכותי האנגלי והצי הצרפתי להפגיז את מרכזי ההתנגדות בערים פורט סעיד ופורט פואד. בסיום ההפגזה הנחיתו האנגלים בעזרת אסדות אמפיביות גדוד שריון ויחידות קומנדו ואילו הצרפתים הנחיתו רג'ימנט של צנחני לגיון הזרים אשר טיהרו את החוף. מאוחר יותר הנחיתו האנגלים יחידת קומנדו ממסוקים. הייתה זאת הפעם הראשונה שניסו סוג זה של פלישה. המסוקים המריאו מנושאת המסוקים תזיאוס. לקראת ערב טוהר מוקד ההתנגדות האחרון והערים נכבשו.

6.11.1956
יום שלישי

כאשר נודעו תוצאות הכיבוש האנגלו-צרפתי החל מסע לחצים בינלאומי תוך איומים פוליטיים וכלכליים להפסקת אש מיידית. בראש הלוחצים עמדו האו"ם, ארה"ב וברית המועצות.  בשעה 18:00 הודיע ראש ממשלת בריטניה סיר אנתוני אידן על הפסקת אש כללית החל בחצות הלילה, וזאת בעקבות הסכמתה של מצרים לפריסת כוחות האו"ם לאורך תעלת סואץ לשמירת מעבר חופשי.

משמאל: הנחתת חיילי הקומנדו בעזרת הליקופטרים
ברקע הפסל של דה-לספס בונה תעלת סואץ.