התוכנית המדינית למלחמה

בשנת 1956 פרצה מלחמת סיני המכונה באנגלית "The Suez Crisis" או "Suez War" בעברית ניתן למלחמה השם "מבצע קדש". אמנם הייתה זאת מלחמה מקומית באזור סיני ותעלת סואץ אך הייתה יכולה להתפתח לאירוע כלל עולמי. את כל המהלכים המדיניים של המלחמה ניווטו 6 ראשי מדינות כאשר לכל אחד מהם היו סיבות ומטרות אחרות. על ניהול המערכה המדינית נכתבו ספרים רבים ועדיין חוקרים את פרטי המערכה. אין אפשרות להביא כאן את כל תוצאות המחקרים. כדי להבין את הרקע לפרוץ המלחמה רצוי להכיר את המדינאים.

ישראל מצרים

צרפת

בריטניה

ברית המועצות

ארצות הברית

דוד בן גוריון
ראש ממשלת
ישראל ושר הביטחון
גמאל עבדול נאצר
נשיא
מצרים
גי מולה
ראש ממשלת
צרפת
אנתוני אידן
ראש ממשלת
בריטניה

ניקיטה כרושצ'וב
המזכיר הכללי של
המפלגה הקומוניסטית

דוייט אייזנהאור
נשיא
ארצות הברית

1886 - 1975 1918 - 1970 1905 - 1975 1897 - 1977 1894 - 1971 1890 - 1969
ר"מ 1948; 1955 נבחר כנשיא 1954 נבחר כר"מ 1956 נבחר כר"מ 1955 נבחר כמזכ"ל 1955 נבחר כנשיא 1952
 


מוריס בורג'ס-מונורי
Maurice Bourges-Maunoury
שר ההגנה הצרפתי

מטרות בריטניה וצרפת :

מטרות ישראל :


רב אלוף משה דיין
ראש המטה הכללי
צבא ההגנה לישראל

1.      החזרת השליטה בתעלת סואץ.

2.      הפלת שלטונו של נאצר.

3.      החזרת מצרים לחיק העולם המערבי.

4.      הפסקת הסיוע למורדים כנגד צרפת באלג'ריה.

א.      הפסקת שיבושי החיים בישראל וחיסול פעולות ה"פדאיון" נגד ישראל.

ב.      שבירת כוחו ועוצמתו של הצבא המצרי.

ג.       פתיחת מיצרי טיראן והבטחת חופש השייט במפרץ אילת.

ד.      פתיחת תעלת סואץ לשייט ומעבר סחורות ישראליות.


האירועים שקדמו למלחמה
להבנת התכנית המדינית למלחמת סיני חשוב לזכור מספר אירועים שהתרחשו לפני המלחמה

אירוע

תאריך

מתבצעת עסקת הנשק המצרית-צ'כית הכוללת העברת כמות ענקית של נשק התקפי למצרים.

סוף שנת 1955

בן גוריון מאשר שיתוף פעולה צבאי בין ישראל לצרפת. הרמטכ"ל משה דיין בראש משלחת צבאית לפריז.

22 יוני 1956

מצרים מלאימה את תעלת סואץ. כרושצ'וב היו"ר הרוסי מעמיק את מעורבות ברה"מ במצרים ושולח מומחים לניווט ימי כדי להפעיל את תעלת סואץ.

26 יולי

הצרפתים והאנגלים מתחילים בהכנות צבאיות לתגובה על ההלאמה. כוחות פלישה מרוכזים במלטה ובקפריסין. הנשיא האמריקאי אייזנהאור מתנגד לפעולה צבאית בגלל רצונו לשפר את היחסים עם ברה"מ.

9 אוגוסט

6 חיילי צהל נהרגו ליד בית גוברין. הרוצחים באו מירדן. בתגובה מבוצעת פעולת התגמול בא-ראהווה

11 ספטמבר

רצח הארכיאולוגים ברמת רחל. הרוצחים באו מירדן. בתגובה מבוצעת פעולת התגמול בחוסאן.

25 ספטמבר

דיביזיה עירקית נערכת בגבול ירדן. יחידות החלוץ שלה נכנסות לירדן ב - 14 לאוקטובר.

27 ספטמבר

בסודיות גמורה יוצאת משלחת מישראל לצרפת לשיחות מדיניות וצבאיות. בראש המשלחת שרת החוץ גולדה מאיר.

28 ספטמבר

2 פועלים נרצחו בפרדס ליד תל מונד. הרוצחים באו מירדן. בתגובה מבוצעת פעולת התגמול בקלקיליה.

10 אוקטובר

משלחת ישראלית בראשותו של בן גוריון (וכוללת את משה דיין, שמעון פרס, מ. בראון, נחמיה ארגוב) ממריאה במטוס די.סי. 4 צרפתי מחצור לחתימת ההסכם עם צרפת ובריטניה. הפגישה מתקיימת בוילה סוור Severes ליד פריז.

22 אוקטובר

האנגלים חוטפים מהלומה כאשר סולימן נבולסי האנטי בריטי נבחר לראשות ממשלת ירדן. הצרפתים תופסים אוניה מצרית המבריחה נשק ממצרים למורדים באלג'יר. הפרלמנט הצרפתי מאשים בכך את נאצר. בורז'ס-מונורי שר ההגנה הצרפתי רואה בישראל בת ברית לחיסולו של נאצר.

23 אוקטובר

נחתם ההסכם המשולש ישראל-צרפת-בריטניה לפתיחת מלחמת סיני.  

24 אוקטובר

צ.ה.ל יוצא למלחמה.

29 אוקטובר

גולדה מאיר
שרת החוץ של ישראל

סלוין לויד שר החוץ של בריטניה
Selwyne Lloid Foreign Minister


 

התוכנית המדינית

 


שמעון פרס
מנכ"ל משרד הביטחון

כריסטיאן פינו שר החוץ הצרפתי
Christian Pineau Foreign Minister

עיקריה של התכנית המדינית שנקבעה בהסכם בין בן-גוריון ומשה דיין לבין ראש ממשלת צרפת - גי מולה, שר החוץ - כריסטיאן פינו ושר ההגנה - בורז'ס מונורי, ובין שר ההגנה הבריטי - סלוין לויד  שהיה בפריז וראש הממשלה אנטוני אידן שהיה בלונדון.

א. התכנון על כל פרטיו יערך וישמר בחשאיות וסודיות מוחלטת, אסור שיתקבל הרושם כי המהלך תוכנן מראש.

ב. ישראל תפתח ב-29 באוקטובר בפעולה צבאית בקנה מידה גדול נגד המצרים, שתיצור איום על תעלת סואץ.

ג. למחרת תשגרנה שתי המעצמות (צרפת ובריטניה) אולטימטום לישראל ולמצרים להסכים תוך 12 שעות להפסקת-אש הכוללת נסיגת הכוחות הלוחמים לטווח 10 מייל מהתעלה, מצרים תאפשר תפיסה זמנית של עמדות מפתח לאורך התעלה על-ידי כוחות אנגלו-צרפתיים להבטחת חופש השיט. ישראל תסכים לאולטימטום זה.

ד. אם ממשלת מצרים לא תסכים לתנאים אלה יפתחו שתי המעצמות בפעולה צבאית נגד מצרים ב-31 באוקטובר (מבצע מוסקיטר אשר תוכנן ע"י משרד ההגנה הבריטי והצבא הצרפתי שבה יפציצו חילות האוויר שלהם את שדות התעופה המצריים, ואח"כ יצנחו וינחתו באזור התעלה מן האוויר ומן הים).

ה. ישראל לא תתקוף את ירדן בעת המבצע, אך אם ירדן תתקוף - לא תחוש בריטניה לעזרתה למרות הסכם ההגנה הירדני-בריטי.

ו. סוכם על סיוע צרפתי לישראל, לרבות סיוע אווירי להגנת שמי ישראל.

 

 


תכנון ההטעיה הגדולה

פעולות התגמול בא-ראווה, חוסאן וקלקיליה שבירדן, הסבו את תשומת לב העולם למתיחות הקיימת בגבול ישראל-ירדן.
בתאריך 24 באוקטובר 1956, נמסר שראש הממשלה דוד בן גוריון לא יוכל להשתתף בישיבת הממשלה. עורכי העיתונים ועורכי החדשות ברדיו שמרו בסוד כמוס את העובדה שראש הממשלה נמצא אותה שעה ליד פאריז ומנהל שיחות מדיניות עם צרפת ובריטניה על פעולה משותפת בסואץ.
ב-26 באוקטובר מפיץ אגף המודיעין במטכ"ל ידיעות כי הצבא העיראקי נכנס לירדן. כדי להסוות את המטרה האמיתית של גיוס המילואים הגדול, שבו גויסו למעלה מ-100,000 איש. לחיילים נאמר כי סיבת הגיוס היא האפשרות להתנגשות עם ירדן בגלל כניסת הצבא העיראקי לגבולותיה והצטרפותה לפיקוד הסורי-מצרי. חטיבת הצנחנים 202 הועברה כולה לשטח כינוס באזור חצבה ליד גבול ירדן.

המסמכים האמריקנים שנחשפו שנים לאחר מכן, גילו כי בוושינגטון חששו אותה שעה מהתקפה ישראלית על ירדן, ולא העלו על הדעת, כי גיוס המילואים בישראל מכוון לסואץ.

צילומי האוויר שסיפק מטוס הביון יו.2, שהופעל אז לראשונה, בדבר הריכוזים הישראליים בגבול ירדן חיזקו את ההערכה והמסקנה של שרותי הביון האמריקאים שלא צפויה מלחמה עם מצרים, ויש להתעלם מההכנות המלחמתיות של צרפת ובריטניה. הנשיא אייזנהאור הורה לשר החוץ ג'ון פוסטר דאלס להזהיר את בן גוריון מפני היסחפותו אחר קיצונים בישראל החותרים להשתלטות על חלק מהממלכה ההאשמית ואף שלח לו מכתב אישי ב-28 באוקטובר 1956.
ההטעיה הגדולה הצליחה.

 

סגן אלוף נחמיה ארגוב
מזכיר צבאי לראש הממשלה

סא"ל מרדכי (מורלה) בר און
ראש לשכת הרמטכ"ל


  למפת מבצע קדש לחץ כאן

 

| אודות האתר || תודות || עמוד הבית || מפת האתר || חיפוש שם || לוח מודעות || כתבו אלינו || עמותת הצנחנים |
אתר הצנחנים בעשור הראשון. כל הזכויות שמורות ל אגן מחשוב © 2004 - 2024
IDF Paratrooper's History Site Copyright AGN © 2004 - 2024
בניית האתר, עיצוב, מחקר, ראיונות, כתיבה ועריכה: ד״ר אריה גילאי ז״ל