פתיחת מבצע "קדש": מבצע ניתוק חוטי הטלפון בסיני
 

קטע מספרו: מעצמאות לקדש - היסטוריה של חיל האוויר. הוצאת משרד הבטחון. 1990. (בהשמטות קלות).

מבצע ניתוק חוטי הטלפון בסיני התרחש ב- 29.10.1956 כשעתיים לפני הצנחת גדוד 890 ליד המיתלה. מבצע זה נועד לשבש את הקשר הקווי בין היחידות המצריות בסיני למפקדותיהן בעורף. היה זה חלק מתוכנית כוללת ששאפה להסתיר מעיני המצרים את שלב הפתיחה של מלחמת סיני. ההכנות למבצע הניתוק נמשכו זמן רב, ובגלל הסודיות הרבה שאפפה אותו, שותף בתכנון רק טייס המוסטנג סגן אמיתי חסון (שפן), ולקראת סוף האימונים הצטרף אליו סרן הארי קרסנשטיין (ברק). האימונים והתרגילים נערכו בבית דראס, שם הוכן מתקן מיוחד: ארבעה עמודי טלפון שעליהם הותקנו זרועות עץ, ועל כל זרוע חוטי טלפון מנחושת. כבל ברזל ובקצהו משקולת, חובר בוו לזנב המטוס ונועדו לקריעת החוטים.

קווי טלפון לאורך ציר תמד-א נח'ל-מיתלה-סואץ. מספר חוטי נחושת מותקנים על עמודי עץ שימשו לקשר קווי בין יחידות מצריות בסיני למפקדותיהן בעורף. צילום: אברהם ורד. מאוסף ארכיון צה"ל ומעהב"ט.

מטוס מוסטנג. (תמונה באדיבות דן אקסינר)
בתמונה עליונה: ציור של מוסטנג מס.73 אשר הופל ליד ראס נצרני. מתוך: http://www.acig.org/artman/publish/article_257.shtml

בקבוצת הפקודות שנערכה ביום א' - 28 באוקטובר 1956 בעקרון בראשות מפקד חיל האוויר, שמעו גם משתתפי מבצע זה לראשונה על המלחמה העתידה להיפתח למחרת. בשלב זה קיבל המבצע עדיפות גבוהה, והביצוע הוטל על טייסת המוסטנג מעקרון, שהקצתה לצורך זה את הצוות הבכיר שלה - מפקד הטייסת רס"ן יצחק יבנה וסגנו סרן הארי קרסנשטיין כמובילים, ושני מפקדי הגפים, סגן אמיתי חסון וסרן אריה צייטלין. ביום ב' 29 באוקטובר לקראת הצהריים נערך תדריך בטייסת ובו הוצגו 2 מטרות לניתוק. מטרה ראשונה (שאליה תוכננו קרסנשטיין וצייטלין) היתה קו טלפון המתוח לאורך ציר קציימה-מיתלה-סואץ, ונקודת הניתוק נקבעה ממערב למיתלה. מטרת ניתוק שניה נקבעה לזוג יבנה וחסון, בציר תמד-א נח'ל-מיתלה-סואץ. הנחיית מפקד הטייסת היתה כי יש לבצע את המשימה בכל מחיר - גם אם ייתלשו כבלי הניתוק מעל גוף המטוס, כפי שקרה באימונים.
בשעה 14:00 המריא זוג המטוסים הראשון. הם טסו בגובה 100 רגל בדממת אלחוט, עם חימוש פנימי מלא של ששת מקלעי "0.5 בכל מטוס, כאשר הכבלים נשרכים מאחוריהם. כעבור מספר דקות המריא הזוג השני. בעברם מעל מגדל הפיקוח הבחינו הטייסים בצנחנים היושבים בשורות ליד מטוסי התובלה, ממתינים לעלייה למטוסים. סיפר סגן חסון: "רק אז חשנו לראשונה את דחיפות המבצע - כמה גדולה האחריות הרובצת עלינו."
המטוסים טסו עד נחל צין, ושם פנו מערבה במהירות נמוכה - 300 קמ"ש, (מהירות השיוט המירבית 700 קמ"ש). לפני היעד, נתלש הכבל ממטוסו של צייטלין. תוך כדי כך נתגלו חוטי הטלפון, והטייסים נכנסו למטרה מצפון מזרח לדרום מערב, מול השמש. סיפר קרסנשטיין:
"ביצעתי פנייה רחבה, הבחנתי בהם ואחריהם פס ארוך. החוטים התקרבו אך השמש סנוורה ולא ראיתי אותם. כיוונתי את עצמי לפער בין שני עמודים, הנמכתי ועברתי ביניהם".
תוך כדי כך נתלש כבל הקריעה גם ממטוסו; הוא חזר לנסיון ניתוק נוסף באמצעות המדחף, במהירות גבוהה ובגובה נמוך, סיפר הטייס, "בזווית העיניים ראיתי מעין ערפל שחור, וידעתי שהפעם הצלחתי; הפרופלור חתך את החוטים במכה אדירה." גם מס' 2 הבחין בחוטים המנותקים.
גם אצל זוג הטייסים השני נתלשו הכבלים מעל המטוסים עוד בדרך ליעד. סיפר חסון, "באתי לקראת חוטי הטלפון ולפתע ראיתי שלא אצליח להתרומם מעליהם. ירדתי מתחתם ויצאתי מצד שני. אחרי זה כבר התחלתי להוריד כנף. הכנף חתכה בחוטים כבחמאה..." בדרכם חזרה חצו טייסי המוסטנאג את נתיב טיסתן של הדקוטות אל אתר ההצנחה.
מידת ההשפעה של ניתוק קווי הטלפון על האויב אינה ברורה עד היום. סביר להניח כי בשעות הראשונות למערכה לא קראו המצרים נכונה את תמונת המצב. מאידך גיסא, מפקדת גדוד מכוניות הגבול מס' 2, שחנתה בא-נח'ל, הצליחה לדווח למטכ"ל המצרי בזמן אמת על מעבר 16 הדקוטות והצנחת  הכוח ליד מצבת פארקר. נראה כי הם סברו שמדובר בפעולת תגמול נוספת.

מתחם "המזלג". גדוד 890 תופש את הגבעות.

סיפורה של תמונה. מאת: ד"ר אריה גילאי   ▼

על גבעה מזרחית במתחם "המזלג" השולטת על הדרך למיצר המיתלה התמקמה מחלקתו של סגן משנה עמי חיות מקיבוץ גבעת ברנר. הייתה זאת מחלקה 2 מקורס מפקדי כיתות בפלוגה ה' של אריה בירו אשר צנחה ליד המיתלה במסגרת גדוד 890 בפיקודו של רפול. הצניחה נערכה ביום ב' 29.10.1956 בשעה 5 אחר הצהרים במישור המזרחי, הנראה בחלקה העליון של התמונה. הגדוד החל לצעוד מערבה בכוון שקיעת השמש עד לאזור שנקבע לפרישת הפלוגות במתחם הגנה גדודי. מחלקתו של עמי חיות התפרשה בצורת פרסה על גבעת סלעי גיר, ולאחר השקיעה החלו הלוחמים לחפור עמדות הגנה אישיות כאשר במרכז הפרסה מוקמו מפקד המחלקה, החובש והקשר. החפירה בסלע הייתה קשה באופן מיוחד ומרבית החיילים הצליחו במשך כל הלילה לחפור שוחה רק עד לגובה הברכיים. בבוקר יום ד' 31.10.1956 מיד עם זריחת השמש במזרח החלו הלוחמים לנקות את נשקם ולהתכונן לאפשרות של התקפה מצרית. את הרגע הזה הנציח הצלם אברהם ורד, צלם עיתון "במחנה", אשר התלווה אל כוחות חטיבת הצנחנים.
הלוחמים בפלוגה ה' היו חניכי קורס מכי"ם של הצנחנים שנבחרו מגדוד 890, מהקומנדו הימי, ומבסיס הדרכה ארצי (בה"ד 4 ). הפלוגה תוגברה בלוחמים ותיקים כולל מפקדים, קשרים וחובשים. בקדמת התמונה: הרובאי שאול זיו מהקומנדו הימי איש קיבוץ ניר דוד, לימים מפקד שייטת 13 במלחמת יום הכיפורים. יושב לידו יצחק קבשניק מקריית חיים, איש בה"ד 4. בעמדה שניה מימין, סמל המחלקה יצחק רימון מקיבוץ איילת השחר (לוחם ותיק מפלוגה ב'). לידו אברהם אדר (אברי ודס) מהקומנדו הימי, איש קריית ביאליק. שביעי בשורה שלמה קובה התל אביבי מומחה למקלע בינוני – מק"ב (תגבור מפלוגה ב' המסייעת). שמיני בשורה אורי גלעד הררנטיסט מהקומנדו הימי, איש אשדות יעקב איחוד. במרכז הפרסה עמי חיות מפקד המחלקה מקיבוץ גבעת ברנר, אריה גילאי החובש מירושלים (תגבור מפלוגה ו') והקשר המחלקתי.

מאוסף העמותה להנחלת מורשת הצנחנים.
לוחמי פלוגה ה' במוצב המזלג. מבט מהגבעה המזרחית לכוון מזרח (זריחת השמש).

הצנחת הציוד החלה בהתאם לתוכנית ביום ב' 29.10.1956 בשעה 21:00. מטוס דקוטה ראשון הופיע מעל כוח צנחנים ואנשי סיוע אוויר הנחו את הטייס להצנחה מדויקת של שתי מרגמות 120 מ"מ עבור מחלקתו של אפרים חירם (פיחוטקה) בפלוגה ב'. לאחר מכן החלה רכבת אווירית של שלושה מטוסי נורד ושני מטוסי דקוטה אשר הצניחו את לוחמי מחלקת התולרי"ם של פלוגה ב' בפיקודו של אהרון (ארול) אשל. מחלקה זו התאמנה במשך כל היום במטווח פלמחים בהפעלת התותחים החדשים (תותחים ללא רתע 106 מ"מ). כמו כן הוצנחה תחמושת, ציוד ואספקה. חלק גדול מהציוד נשלח מצרפת זמן קצר ביותר לפני תחילת המערכה. אחרי חצות, המריאו 6 מטוסי נורד צרפתיים מקפריסין, 4 מהם הגיעו למיתלה והחלו להצניח ציוד נוסף אשר כלל שמונה ג'יפים, ארבעה תול"רים 106 מ"מ ושתי מרגמות 120 מ"מ. שני מטוסים נוספים לא זיהו את המטרה במיתלה וחזרו מבלי להצניח. הצוותים הצרפתיים לא היו כשירים לביצוע משימות תובלה והצנחה. חלק מהמטענים שהוצנחו התרסקו על הקרקע, מתקני כינון ירי של המרגמות כנראה הוצנחו אך לא נמצאו עד עצם היום הזה. פיחוטקה ואבי עוז נאלצו על כן לאלתר לוחות ירי כדי להפעיל את המרגמות. הצרפתים גם הצניחו במיתלה מנות קרב משופרות ממיטב המטבח הצרפתי, כולל כבד אווז ברוטב שמפיניון, יין אדום, סיגריות ג'יטן (Gitanes), ועוד.

מאוסף ארכיון צה"ל ומעהב"ט.

מאוסף ארכיון צה"ל ומעהב"ט.

מאוסף ארכיון צה"ל ומעהב"ט.

מאוסף ארכיון צה"ל ומעהב"ט  

מאוסף ארכיון צה"ל ומעהב"ט    

מאוסף ארכיון צה"ל ומעהב"ט     

לייסוד המחלקה
להספקה בהיטס

למפת מבצע קדש
לחץ כאן

לפגישות מחזור
של צנחני המיתלה

יום ג' 30.10.1956 בשעות הבוקר (שעה 09:00 לערך) הגיחו 4 מטוסי "ומפייר" מצריים מכוון מערב ובגובה נמוך תקפו את מתחם המזלג שבו התחפרו לוחמי גדוד 890. שלמה קובה, גבר חזק ובעל שרירים, עמד חשוף בעמדה המזרחית ביותר, החזיק בידיו מקלע בינוני (מק"ב בזה) וירה על המטוסים צרורות ארוכים. לדבריו, הוא היה זה שהניס את המטוסים. מיד לאחר מכן הגיחו זוג מטוסי מיג 15 מצריים ובצליפה מדויקת פצעו 4 לוחמים והעלו באש מטוס פייפר שחנה סמוך למתחם המזלג. היה זה ד"ר משה אגמון (מוריס אנקלביץ), הרופא הגדודי בעל עיטור העוז, אשר ביקש לפנות באופן דחוף את יוסי שחורי שנפצע בצניחה בערב הקודם. חיל האוויר שלח את טייס הפייפר סמל משה בוקעי כדי לפנות את הפצוע לביה"ח באילת. מיד לאחר נחיתת המטוס, דאגו ד"ר אגמון והחובש אהרון משעלי (איש קריית טבעון) להעביר את יוסי שחורי על גבי ג'יפ אל המטוס. שחורי הועבר לאלונקה צרה, הוכנס למטוס ונקשר ברצועות בטחון. ממש לפני ההמראה התרחשה התקפת מטוסי המיג, וצרור ארוך פגע במטוס ובסביבתו. הדלק נשפך ואש אחזה בבגדיהם ובגופם של בוקעי הטייס ושחורי הפצוע. ד"ר אגמון נפצע מרסיסים שחדרו לבית החזה ומשעלי חטף כדור שריסק את רגלו. בוקעי קפץ מהמטוס התגלגל על הקרקע, כיבה את האש בבגדיו ולמרות הכוויות בפניו, ידיו ורגליו הוא חזר למטוס הבוער וביחד עם ד"ר אגמון הפצוע הצליחו לפתוח את רצועות הביטחון, לחלץ את שחורי מהמטוס, לכבות את האש בבגדיו ולהצילו ממוות בטוח. הסמג"ד מרסל טוביאס הגיע מיד למקום ופינה את ארבעת הפצועים לתחנת איסוף גדודית (תאג"ד) שם הם טופלו ע"י הרופא ד"ר שאול (סולי) לוין וצוות החובשים.                                                   התמונות צולמו ע"י: אורי דן כתב עיתון "במחנה".

מאוסף ארכיון צה"ל ומעהב"ט

מאוסף ארכיון צה"ל ומעהב"ט

מאוסף ארכיון צה"ל ומעהב"ט    

מאוסף ארכיון צה"ל ומעהב"ט    

לשמות כל הטייסים
בטייסת הדקוטות 103

למפת מבצע קדש
לחץ כאן

למדליה לציון יובל
לצניחה ולקרב המיתלה