|
יואל בידרמן בן מאיר ואסתר. נולד ביום כ"ו בתמוז תרצ"ז (5.7.1937)
בתל-אביב. סיים את לימודיו בבית-הספר התיכון העירוני ד'. השתייך ל"התנועה המאוחדת".
היה בעל קול נאה ולא אחת הנעים זמירות באזני-שומעיו (ואף בצבא עשה כן). הצטיין
בהומור דק ותבונה ערה ולבו תמיד שפע אהבה לכל. מטבעו היה סגור, פשוט בהליכותיו
ורחוק מרברבנות. התעניין מאד במדעי-הטבע, ובעיקר בביאולוגיה, ונשא את נפשו להמשיך
את לימודיו ברפואה. אהבתו לטבע מצאה ביטוי בטיולים ממושכים ברחבי-הארץ. ניהל יומן
ובין שאר דבריו ציין, כי בתור בן העם היהודי הוא מזועזע מזוועות-המלחמה אשר עליהן
קרא ושמע. לבו התחמץ מכאב בקראו גם על הרוגים ופצועים בידי המסתננים מירדן - ואז
התעורר בו רגש הפטריוטיות. לאחר סיימו את לימודיו התיכוניים התגייס לצה"ל ושרת בחיל
השריון. השתתף עם פלוגה בפיקודו של צביקה דהב
בפעולת התגמול
בקלקיליה ולאחריה מונה למפקד-טנק מבלי שעבר קורסים מתאימים לכך. הצטיין
באומץ-לב וקור-רוח; אף זכה לציון לשבח על הצלת טנק משריפה. בפרוץ מערכת-סיני
סופחה יחידתו לחטיבת הצנחנים בפיקודו של אריק שרון והטנק אשר בו נהג היה בין
ראשוני-הפורצים לכיבוש כונתילה, תמד,
ונח'ל בסיני, וביום כ"ה במרחשון תשי"ז (30.10.1956) נפל בקרב. הובא לקבורה
בבית-הקברות הצבאי לשעת-חירום בשלח וביום י"ב במרחשון תשי"ח (6.11.1957) הועבר
למנוחת-עולמים בבית-הקברות הצבאי בקרית-שאול. חבריו והוריו הוציאו חוברת לזכרו. |
|
יואל בידרמן
יהי זכרו ברוך.
 |
