אריה
(אריק) כספי בן טוביה וחנה. נולד ביום כ"ח בשבט תרצ"ה (1.2.1935) בתל-אביב. סיים את
לימודיו בגימנסיה העברית "הרצליה". השתייך לתנועת "הצופים". בהסכמת-הוריו הצטרף
לצה"ל בגיל י"ז ולפני קורס-קצינים היה מ"כ ומ"מ בנח"ל. היה מדריך במחנה-האימונים
ואף הדריך נוער עולה מדרום-אפריקה וחניכיו אהבוהו, כי תמיד שאף לגוון את פעולותיו
עימהם ולתת להם יותר ויותר משלו. השתתף בפעולות תגמול קרביות בפשיטה על
משטרת א- רהווה,
משטרת חוסאן ומשטרת
קלקיליה. בצאתו לפעולות בראש-פקודיו גילה אומץ וגבורה, צעד בטוחות והיה משרה
מרוחו על כל חבריו-לנשק. שקט היה ומסוגר בתוך עצמו, מעמיק ומשכיל, וכל הליכותיו
ומעשיו לאור מצפונו וישרו. בגדוד הנח"ל המוצנח הגיע לדרגת סגן. ערב צאתו
למערכת-סיני, בה נפל, כתב להוריו: "אתם יודעים בדיוק כמוני שאי-אפשר אחרת, ובכל
מקרה דעו, כי אנחנו כאן הולכים מתוך הכרה מלאה בצורך". בזכות היותו מ"מ מוכשר נבחר
לעמוד בראש הטור שפרץ למעבר-המיתלה
ושם נפל ביום כ"ו במרחשון תשי"ז (31.10.1956) והובא לקבורה בבית-הקברות הצבאי
לשעת-חירום בשלח. ביום כ"ח בתשרי תשי"ח (23.10.1957) הועבר למנוחת-עולמים
בבית-הקברות הצבאי שעל הר-הרצל בירושלים. בשכונת-מונטיפיורי, היא שכונת-מגוריו
האחרונה, הוקם מועדון-תרבות לנוער מטעם עיריית תל-אביב, הנושא את שם אריה, אשר
הקדיש בחייו הרבה מזמנו להדרכת-נוער. "אחרי עשר שנים" הוא שם הקונטרס שהופיע לזכרו
בשנת 1966. זכרו הועלה בספרו של אורי מילשטיין, "מלחמות הצנחנים". |
|
יהי זכרו ברוך.
|