סרן סעדיה אלקיים (סופפו) ז"ל

בן אליהו ואסתר. נולד ביום כ"ב בכסלו תר"ץ (24.12.1929) בתל-אביב. דור שלישי בארץ. בן למשפחת אצילים מרוקאים: סבו היה יועץ השולטן המרקשי, אשר עזב את כהונתו מאהבתו הרבה לציון, והוא היה יהודי יחיד בין אלפי-הערבים בלוד, אשר בה התישב; אביו, שירש את בית-מסחרו וזכה להערצת כל יודעיו, העדיף להקים ביתו בתל-אביב הצעירה למען חינוך ילדיו. אחרי שסעדיה סיים את לימודיו בבית-הספר לדוגמא למד שנתיים בגמנסיה העברית "הרצליה" ולאחר-מכן סיים את המוסד החקלאי בבן-שמן. השתתף במלחמת-הקוממיות ונלחם בחזיתות שונות,החל בצפת בצפון וכלה ברחובות בדרום. במשך ארבע שנות-חייו האחרונות שירת בצבא-הקבע בדרגת סרן. פיקד על חלק מהכוחות שהשתתפו בפעולת התגמול בעזה. ביום ו' באדר תשט"ו (28.2.1955) פרץ בראש חייליו מפלוגה א', כבש מחנה צבאי מצרי מוגן והמשיך למחנה שני בראש החוליה הפורצת. התנגדות-האויב היתה נמרצת ובהתקדמו בראש אנשיו, גלוי לאש-האויב, פגע בו כדור וכך מצא את מותו. הובא למנוחת-עולמים בבית-הקברות הצבאי בקרית-שאול. אחרי נפלו צויין לשבח ע"י הרמטכ"ל, רב-אלוף משה דיין, על גבורה ורוח מנהיגות למופת, ובשנת 1973 הוענק לו עיטור העוז ע"י הרמטכ"ל, רב-אלוף דוד אלעזר, זכרו מונצח בגבעת התצפית ע"ש סופפו ושמו חרוט על "סלע הגיבורים" באתר "חץ שחור" ליד העיר שדרות. לאחר מותו הועלה לדרגת רב-סרן.

יהי זכרו ברוך.