טוראי  אליעזר פלדמן  ז"ל.

אליעזר פלדמן בן יחזקאל ומרים, נולד ביום י"ד באדר א' תרצ"ח (15.2.1938)   בפתח-תקוה. מילדותו גילה תפיסה מהירה וחריפות-מוח שניכרו בו לאחר-מכן בבית-הספר. את לימודיו סיים בסטיפנדיה בבית-הספר היסודי הדתי "נצח ישראל" שבמקום. אז רצה להמשיך לימודיו ב"ישיבה" אלא שבגלל בריאותו הרופפת נבצר הדבר ממנו והוא נכנס לגימנסיה הדתית "ישורון" שבפתח-תקוה ושם למד עד סיימו את לימודיו בהצטיינות ובציונים גבוהים ובעיקר במקצועות שאהב, כגון תלמוד, היסטוריה ומתמטיקה. לתנועת "בני-עקיבא" נתקבל בגיל עשר, כשהוא תלמיד בבית-הספר היסודי, ועם כניסתו לחברה זו נמשך מייד לפעולות שונות בתנועה. כתום שנת-לימודיו הראשונה בבית-הספר התיכון נשלח לסמינר-המדריכים ומאד שמח לקראת תפקיד זה של הדרכת צעירים וחינוכם, כי בהבאת הדור הצעיר לחלוציות ולחיי-קיבוץ ראה את יעוד-חייו. מפאת מחלה היה מרותק למיטה במשך כמה ירחים ומפני כן לא יכול להמשיך בסמינר, אבל משהתגבר על מחלתו התחיל להתמסר יותר לסניף "בני-עקיבא", כאומר למלא את החסר, ואת שעות-הפנאי שלו היה מקדיש לרוב לפעילותו בתנועה. ביקוריו בכפר הרא"ה השאירו עליו רושם עז וביחוד בהסתכלו שם בדביקות שבתפילה ובראותו את השבת ב"ישיבה" וכיוצא באלו. בכל זאת לא פגעה פעילותו המוגברת בתנועה בלימודיו, כי תלמיד מצוין היה, אך הצטיינותו זו לא הביאתהו לידי התרברבות, כי דרכיו היו דרכי צניעות ופשטות נוסף לשאר תכונותיו המעולות: כיבוד אב ואם, עזרה לאחיו ולאחותו בעצה ובדעת, מסירות לחברים וכו'. מוריו ניבאו לו גדולות אך לו עצמו היה אידיאל משלו ובגיל ט"ז הצטרף לגרעין הקיבוצי שבקבוצת סעד, כי בו ראה את התגשמות השאיפות אשר להן הטיף. כתום בחינות-הבגרות נדחה תאריך-הגיוס לכל חברי-הגרעין כדי מחצית-שנה לשם לימודים במתיבתא של "בני-עקיבא" בירושלים. לאחר-מכן הצטרף, בהסכמת-הוריו, למסגרת נח"ל יחד עם חבריו-לגרעין. בצאתו לאימונים הראשונים עמדה לו רוחו האיתנה להתגבר על הקשיים שבהם ובכוח תקוותו לימים-יבואו השכיל לעודד את חבריו ולאמץ את ידיהם. אבל כתום האימונים בא מפנה בתכנית, שהוא יחד עם הוריו ובעצתם, תיכנן לתקופה שלאחר-מכן היינו, שהוא יצטרף אז לעתודה האקדמית וילמד באוניברסיטה העברית את מקצוע האגרונומיה שנחשב לחיוני לקבוצה. השינוי בתכנית נגרם על-ידי כך שלאחר האימונים נבחר לקורס מ"כ. יציאה זו לקורס אמנם ניתקה אותו מחבריו, אבל היא נתקבלה על לבו באהבה, ואף כי נתעוררו בקורס בעיות-דת קשות ושונות הצליח להביא אותן לידי הסדר בכוח רצונו העז ובעקשנותו. בפרוץ מלחמת סיני יצא עם חבריו, מתוך התלהבות יתרה, גם לקווים הקדמיים ביותר, הצטרף לגדוד הצנחנים של אהרון דוידי, ושירת בפלוגה של יהודה מיטלמן, וביום כ"ו במרחשון תשי"ז (31.10.1956), בקרב הקשה במעבר-המיתלה, נפצע ונחבש; אבל למרות זאת יצא להחיש עזרה לחברו הפצוע ואז השיג אותו כדור-האויב. הובא לקבורה בבית-הקברות הצבאי לשעת-חירום בשלח וביום כ"ח בתשרי תשי"ח (23.10.1957) הועבר למנוחת-עולמים בבית-הקברות הצבאי שעל הר-הרצל בירושלים. הגמנסיה "ישורון" הוציאה חוברת-ציון לזכרו של אליעזר ז"ל, אחד מבוגריה היקרים. זכרו הועלה בחוברת כסלו-טבת תשי"ז של "זרעים" (בטאון "בני-עקיבא" בארץ) ואף בחוברת כסלו-טבת תשי"ז של "עמודים" (בטאון הקיבוץ הדתי). באייר תשי"ז נפתחה ספריה תורנית על-שמו באולם הגמנסיה "ישורון".

יהי זכרו ברוך.