אבשלום (אבשי)
גוטליב בן דוד ושרה, נולד ביום ב' במרחשון תרצ"ז (18.10.1936) בירושלים. סיים
את לימודיו בגימנסיה העברית אשר ברחביה. השתייך לגדוד צופי "מצדה" שבעיר-מולדתו.
בימי מלחמת-הקוממיות היה בן י"ב בלבד אך הוא לא נמנע מלהשתתף במידת-יכולתו בפעולות
שונות, כגון העברת פקודות ופתקים מעמדה לעמדה בירושלים הנצורה. בן י"ז ומחצה היה
בבקשו את הסכמת-הוריו (בגלל גילו הצעיר) להתגייס לצבא, ומה מאד שמח כשהם נענו
לבקשתו; הוא הצטרף לצה"ל באוגוסט 1954. עבר קורס מ"כ וכמדריך היטיב לדעת כיצד להיות
מפקד וחבר כאחד לכל הנתונים לפקודותיו. בתפקידו זה השכיל להאציל על פקודיו-חבריו
מרוח הנעורים והעליצות אשר בו, ויחד עם זה, מתוך בגרות ואחריות, החדיר בם את רגש
הביטחון והסיפוק שבמילוי כל תפקיד ומשימה. השתתף בפעולת התגמול בכנרת, ולמרות
הדיכאון שידע כתוצאה מנפילת אחד מטובי-חבריו אמר לאמו לאחר-מכן: "אמא, אם לי יקרה
כן, אנא, אל תבכו אותי". במשך השנה האחרונה לשירותו סיים קורס-סמלים וחי
בערבות-הנגב בסיורים והתנגשויות תדירות. נשא נפשו להתמחות במקצוע הכימיה. כשבועיים
לפני שחרורו, אור ליום ו' במרחשון תשי"ז (11.10.56), השתתף בראש-חייליו בפעולת
התגמול בקלקיליה ונפל בקרב שהתחולל בסביבות העיירה, פרץ מעבר לקווי-האויב המבוצרים
ונפל אחרי בצעו משימתו מתוך אומץ וגבורה. הובא למנוחת-עולמים בבית הקברות הצבאי שעל
הר-הרצל בירושלים. בשנת 1961 הוקם בית-כנסת בשכונת קריית-היובל שבירושלים הנקרא
על-שמו "אוהל אבשלום"; כן הוקמה קופת גמילות-חסדים הצמודה לבית-הכנסת. שני מוסדות
אלה הוקמו על-ידי אביו של אבשלום.
|
|
יהי זכרו ברוך.
|