|
שמואל מינץ בן שלום ורבקה. נולד ביום כ"ד בסיון
תרצ"ו (14.6.1936) בעיר מזריץ שבפולין. בעודנו ילד פרצה מלחמת-העולם השנייה
והגרמנים חדרו לעיר-מולדתו הקרובה לוורשה ויהודים רבים הועלו לגרדום; גם אביו הוצא
להורג בראש-חוצות וזיכרונות מזעזעים אלה הטביעו חותמם על חיי-הילד. בכל שנות-המלחמה
נדדו האם בנה ובתה על פני ברית-המועצות וסבלו מקור, רעב ומחסור. כתום-המלחמה נקלעו
לעיר הגרמנית ליגניץ (שצורפה לפולין) ובה קהילה גדולה של יהודים שניסו לשקם את
חייהם מחדש מאחר שביתם הישן חרב עליהם. שם התחיל שמואל ללמוד בבית-הספר אך עד-מהרה
נתעורר בו הרצון ללמוד בבית-ספר יהודי. בייחוד גברה בו ההחלטה להפסיק את לימודיו
בבית-הספר הפולני מאחר ששמע על ילדים העולים לארץ. כעבור זמן-מה נכנס שמואל
לבית-הספר העברי אלא שעד מהרה נסגר בית-ספר זה על-ידי השלטונות והילד ברח
לקיבוץ-הכשרה של "השומר הצעיר". בשנת 1950 עלה לארץ יחד עם אמו (במסגרת העלייה
הגדולה של יהודי פולין באותה תקופה), והנער הגיע לחברת-הנוער ברוחמה. ברוך-כישרונות
היה וכשהתערה בחיי-החברה נשמעו דבריו בתשומת-לב. גילה כשרון-משחק על הבמה ואף בשטח
הספורט. נשא את נפשו להיות רכז-המסגרייה. גילה פקחות וחכמת-חיים בכל מעשיו ודבריו.
שש שנים עשה ברוחמה, ובהגיעו לגיל-הגיוס, באוקטובר 1954, הופיע במשק כשהוא ענוד
כנפי-צנחן. לפני פעולת-צה"ל על
משטרת-קלקיליה היה בקורס-קצינים; הוא עזב את המחנה ומיהר למקום-הפעולה אלא
שהגיע באיחור-זמן. מפקדי-הקורס אמנם הצטערו להפסיד חניך מצטיין כמוהו, אך בגלל
המשמעת שומה היה עליהם להוציא אותו מהקורס; אולם הוא לא שמר להם טינה בלבו. הוא
התנדב והתקבל לשרת בפלוגת הסיור החטיבתית
בפיקודו של מיכה קפוסטה, זו היחידה הצבאית שבמשימותיה הנחשוניות היה לפעול בקו
ראשון ומאושר היה כשנודע לו שנתקבל ליחידה זו. אך טרם הספיק ללמוד את תפקידו החדש
נקרא לפעולה. ביום כ"ו במרחשון תשי"ז (31.10.1956) נפל בקרב הקשה במעבר-המיתלה.
שמואל הובא לקבורה בבית-הקברות הצבאי לשעת-חירום בשלח. ביום י"ב במרחשון תשי"ח
(6.11.1957) הועבר למנוחת-עולמים בבית-הקברות הצבאי בקרית-שאול. זכרו הועלה בחוברת
טבת תשי"ז של "דפים" (ידיעות המחלקה לעליית ילדים ונוער שבהוצאת הסוכנות היהודית
בירושלים). גם קיבוץ רוחמה הוציא חוברת לזכרו הנושאת את שמו. זכרו הועלה בספרו של
אורי מילשטיין, "מלחמות הצנחנים". |
|
יהי זכרו ברוך.
 |
