בן
יונה ורחל. נולד בשנת תרצ"ז (1937) במצרים. היה ילד ערני ושמח.
בנערותו למד בבית-הספר "פרר" אשר בקהיר ושאף לסיים את
לימודיו בו. אהב את הארץ בכל לבו ונפשו ולבסוף עלה אליה.
עבד
בבניין כדי שיהיה ביכולתו ללמוד את שפת-הארץ. רצה להתגייס
לצה"ל
בגיל צעיר ולהיות צנחן, אבל הוריו מיאנו לתת לו את
הסכמתם לכך. לבסוף גויס לצה"ל בשנת 1953,
בהיותו בשירות צבאי הוסיף ללמוד עברית ועבר קורס של חיל-הקשר בצנחנים. קיבל הכל
באהבה, גם כשנפצע ברגלו והיה מאושפז בבית-החולים שלא בידיעת-הוריו. הוא היה אומר
תמיד: "הכל למען
המולדת" וכן המשיך בתפקידו מתוך עקשנות. השתתף בכמה פעולות
תגמול (כגון
עזה
וניצנה)
ולבסוף נפל בשעת מילוי תפקידו בראש חודש אדר תשט"ז (13.2.1956) והובא למנוחת-עולמים
בבית-הקברות הצבאי בקרית-שאול.
זכרו הונצח בספרו של אורי מילשטיין "ההסטוריה של הצנחנים". |
|
יהי זכרו ברוך.
|