בן יוסף
ורחל. האב היה פעיל ועסקן בהתאחדות התימנים וממייסדי שכונת-המכבי החדשה בתל-אביב.
חבר פעיל בוועד-השכונה ומבין מגיניה במאורעות 1939-1936. עמנואל נולד ביום כ"ט
באייר תרצ"ו (21.5.1936) בתל-אביב.
סיים את לימודיו בבית-ספר יסודי דתי ואחרי שעות-לימודיו שם היה
מקדיש חמש שעות רצופות בבית-מדרשו של הרב יעקב צאירי ללימוד ש"ס ופוסקים. גילה
חריפות-מוח בלימודיו וגם בקיאות רבה בהם ובהיותו נער צמא-דעת התעמק גם בלימודי-חול.
מטבעו עליז היה ובעל חיוך מלבב. אהב את הזולת וכיבד את הבריות.
שנה אחת למד בבית-הספר המקצועי "שבח" בחשמלאות. הצטרף לגדנ"ע,עבר
קורס מ"כ וזמן מסוים עסק בהדרכה. לאחר-מכן הצטרף להכשרת פלי"ם ועבד בעבודות שונות.
היה חדור רגש אהבה למולדתו ולעמו וחלם על בניין הארץ. כל מאורע חברתי בחיי-ישראל
עורר בו חוויות עמוקות. השתתף בטיולים רבים לידיעת-הארץ ועזר לחבריו הכושלים במסעות
הקשים.
לצה"ל גויס בינואר 1955 והתחבב על חבריו ומפקדיו.
בזמן היותו בקורס מכי”ם נשלח להשתתף בקרב של פעולת א-צבחה ליד ניצנה, ביום י"ח
במרחשון תשט"ז, ( 2.11.1955) נפל והובא למנוחת-עולמים בבית-הקברות הצבאי
בקרית-שאול. זכרו הועלה בספרו של אורי מילשטיין "ההסטוריה של הצנחנים".
|
|
יהי זכרו ברוך. |