בעקבות חדירת פדאינים לראשון לציון ורציחתו של הנרי לוי מכפר גבירול החליטו שר הביטחון דוד בן גוריון והרמטכ"ל משה דיין לחדור למחנה צבאי ליד עזה, לפוצץ אותו, וכן את מכון המים ותחנת הרכבת שלידו. למבצע ניתן שם הקוד הצהלי "חץ-שחור" והוא נערך בליל ה- 28.2.1955 וכלל הצבת מארבים לחיסול תגבורות מצריות. הייתה זאת פעולה מורכבת עם מספר יעדים שתוכננה ע"י אריק שרון, אהרון דוידי ומפקדי הפלוגות. הכוחות שהשתתפו: כוח א' בפיקודו של סעדיה אלקיים (סופפו), עם כוחות משנה בפיקודם של הלל, עוזי עילם וטיבי שפירא. כוח זה הורכב מלוחמי קורס מכי"ם של פלוגה א' שהיו בעיקר בני משקים וקיבוצים. תפקיד הכוח היה לפרוץ, לכבוש את המחנה ולהרוס את המבנים שבו. כוח ב' בפיקודו של משה ינוקא, כוח עתודה. תפקידו היה לאבטח את אזור החדירה לתוך המוצבים המצרים כדי למנוע הפתעות מן העורף. כוח ג' בפיקודם של דני מט ושמעון כהנר (קצ'ה) כלל את מחלקת הסיור של הגדוד ותפקידה היה לחסום את כביש עזה רפיח ולהשמיד כל תגבורת מצרית שתנסה להגיע למקום הפעולה מדרום. כוח ד' בפיקודו של מוטה גור כלל את לוחמי פלוגה ד' שחולקו ל- 3 כוחות משנה בפיקודם של לוי חופש, דן ליף (ליפשיץ) ועמוס רודנר. תפקיד הכוח היה לכבוש את תחנת הרכבת והמחנה שלידה. כוח ה' בפיקודו של אברהם חלווה, רס"פ פלוגה ד'. תפקיד הכוח היה עתודה גדודית ליד המג"ד, כוננות לכיבוש ופיצוץ מכון המים והשמדת הכוח המצרי השומר עליו. מחלקת ההדרכה במטכ"ל (מה"ד) צרפה קצינים משקיפים, את מיכאל קרטן ודוד אלעזר (דדו) שהיו במטה ביחד עם אריק שרון. לראשונה בצה"ל חולק לחלק מהלוחמים תת מקלע "עוזי" וכן "בזוקות".