ביום 10.9.1956 נערכה התקפה מתוכננת של חיילי הלגיון הירדני על חיילי צה"ל שהיו באימונים באיזור הישוב אמציה (דווימה) שבחבל לכיש. בהתקפה זו נרצחו 6 חיילי העתודה האקדמית ונפצעו 3 חלקם היו סטודנטים. בעקבות הרצח הזה הוחלט בו בלילה לתקוף את הכפר אידנה שמדרום-מערב לחברון. למבצע זה ניתן שם הקוד הצהלי "מבצע יהונתן". כוחות צנחנים מגדוד 890 בפיקודו של אריק שרון וכוח מגדוד נחל מוצנח 88 הגיעו לשטח הכינוס ליד אמציה, ואז שונתה התכנית ונקבעה פשיטה על בניין המשטרה הירדנית בא-רהווה. בבניין המשטרה, ששכנה ליד כביש באר שבע - חברון, הייתה פלוגת חיילי משמר של הלגיון. מטרת הפשיטה הייתה כיבוש וטיהור התעלות ובנין המשטרה, איסוף שלל של נשק ומסמכים וכן פיצוץ הבניין. הפעלת חסימות כנגד תגבורת ירדנית מכוון דהרייה, למשימה הוקצו 5 כוחות: כוח א': לוחמים בפיקודו של דוד (טרזן) בן עוזיאל, פרצו וטיהרו את תעלות הקשר וזאת בחיפוי פלוגה ג' בפיקודו של אלישע שלם. כוח ב': הסיירת בפיקודו של מאיר הר-ציון וסגנו מיכה בן ארי (קפוסטה) ניווטו את הכוחות. בהגיעם, גדעון קרסל ואנשיו הגיעו לשער הבסיס ופתחו את השער בעזרת חומר נפץ ומיד נפגע בצרור כדורים. דרך השער עברו מאיר וחייליו ופרצו לבניין המשטרה. כוח ג': כוחות חבלה בפיקודם של מרסל טוביאס וירמי ברדנוב, פינו את השלל ופוצצו את בניין המשטרה.כוח ד': לוחמי פלוגה ד' מגדוד 88 של הנח"ל המוצנח בפיקודו של זאב וקס (וקסי) עם סגנו יאיר לין, כבשו את הבית הבודד של מגורי החיילים מול המשטרה. כוח ה': בפיקודם של אריה בירו, עובד לדיז'ינסקי ועמוס נאמן הקימו את החסימות מצפון. מיד לאחר פריצת השער בגדר, מאיר הר-ציון נפצע קשה והרופא הגדודי ד"ר משה אגמון (מוריס אנקלביץ) פתח ופרס ערכת ניתוח שדה (בפעם הראשונה בצה"ל) וניתח את הר-ציון בשדה הקרב, ובכך הציל את חייו. על פעולתו זו זכה לעיטור העוז. (ד"ר אגמון חתך פתח קטן בבסיס הצוואר מלפנים והחדיר דרכו צינורית מעוקלת לתוך קנה הנשימה - "טרכיאוסטומיה". בכך הציל את הר ציון מחנק.) מיכה קפוסטה לקח פיקוד על הפלוגה אך נפצע גם הוא. כעבור כמחצית השעה, הושגו כל המטרות, בנין המשטרה פוצץ, תגבורת הלגיון נבלמה ונגרמו לה אבדות כבדות.