ביוגרפיה של צנחנים.

מפקד המחלקה לציוד בטחון

רב סרן
 קרל כהנא

לוחם אמיץ לב,
ממייסדי הצנחנים בצה"ל.

מייסד מחנה הצנחנים בתל נוף

מקים ומפקד קורסי מדריכי צניחה

עמוד בהכנה

כתב: ד"ר אריה גילאי

תקציר קורות חייו

שנת 1897.

שנת 1915.

קרל (חיים) כהנא נולד בוינה אוסטריה למשפחה יהודית מבוססת.

מתגייס לצבא הגרמני ומשרת בו מספר שנים. זוכה ל-עיטור צלב הברזל על פעילותו במלחמת העולם הראשונה.

שנת 1938.

 כהנא מעפיל מוינה לארץ ישראל בעליית "אף על פי".

שנת 1940.

 כהנא מתנדב לצבא הבריטי ומגויס לפלוגת החפרים.

המודעות אשר פורסמו ע"י המוסדות הלאומיים בקיץ 1940 קראו לחיילי מלחמת העולם הראשונה (1915 – 1918) להתנדב לצבא הבריטי. כהנא מאוד התלהב מהרעיון, נרשם למחזור הגיוס הראשון ומיד נשלח למחנה הצבא הבריטי סרפנד (מחנה צריפין ליד רמלה). שם עבר אימונים במסגרת ה"באפס" (Buffs) של חטיבת קנט האנגלית.
כהנא גויס לפלוגת החפרים הראשונה 401 אשר נשלחה דרך מצרים לצרפת (חזית מערב אירופה). בסיום תפקידה של הפלוגה ולאחר הפלגה מסביב לאפריקה הגיע למצרים, באוקטובר 1940 פוצלה הפלוגה וכהנא ביחד עם 240 איש התנדבו ליחידת "קומנדו המזרח התיכון 51"
Middle East Commando 51    ושאר החיילים הצטרפו  לפלוגת החפרים 601.

שנת 1941.

 כהנא מצטרף ל"קומנדו המזרח התיכון 51"
היחידה הוקמה באוקטובר 1940 ביוזמתו של מייג'ר הנרי קייטר, ושירתו בה מתנדבים מפלוגת החפרים 401 ששבה מחזית מערב אירופה וקומץ מתנדבים מיחידות חפרים אחרות. ליחידה התנדבו 240 פלשתינאים יהודים ו- 120 ערבים. סגל המש"קים והקצינים היה בריטי.  המתנדבים עברו אימוני כושר גופני מפרכים, מסעות ארוכים וממושכים בתנאי שטח שונים, ואימוני שיט ונחיתה ליד תעלת סואץ. בסוף 1940 נטל כהנא חלק במתקפה בריטית ראשונה במדבר המערבי, כאשר חדר למערך האיטלקי בבארדיה שבגבול מצרים- לוב עוד לפני שנכבשה על ידי הדיביזיה האוסטרלית השישית.

בראשית שנת 1941 נשלח כהנא עם יחידת הקומנדו לסודאן. מכאן עבר לזירת הקרבות באריתריאה בפיקודה של הדיביזיה ההודית הרביעית. בסוף פברואר ותחילת מארס ביצע סיורים, מארבים, והיה מעורב בשורה של היתקלויות וקרבות בשטח קשה, מול אויב איטלקי שהיטיב להלחם. כהנא ויחידת הקומנדו 51 השתתפו גם בהתקפה הגדולה שהביאה לכיבוש מבצר קרן על ידי שתי הדיביזיות ההודיות, הרביעית והחמישית. בהתקפה זו התגברו על כוח עדיף עליהם בהרבה שכלל ארטילריה. היחידה זכתה לשבחים חמים על לחימתה ותרומתה להצלחה הכללית של ההתקפה. במחצית אפריל נלחמה היחידה במסגרת קורפוס מאולתר בקרבות סביב אמבה-אלאג'י עד לכניעתם הסופית של האיטלקים. לאחר מכן, היחידה נטלה חלק במצור על העיר גונדאר בחבש (אתיופיה) - הקרב הגדול האחרון במערכה לכיבוש אפריקה מידי האיטלקים הפרו-נאציים. אנשיה הוחזרו למצרים לאחר כניעת האיטלקים במזרח איטליה. כאן החלה התפוררות ביחידת הקומנדו 51 שעד כה נודעה לשבח על ביצועיה.

שנת 1942.

קרל כהנא מצטרף ליחידת עילית של הצבא הבריטי ומשתתף במלחמה בצפון אפריקה.
לאחר פרוקה של יחידת "קומנדו המזרח התיכון 51" הוקמו מספר יחידות עילית יוצאות דופן ברמת התעוזה שלהן. הידועות ביותר הם
יחידות הקומנדו של הצבא Army Commandos
 יחידת "סאס" SAS- Special Air Service בפיקודו של מיג'ור דיוידStirling
 וקבוצת לרג' LRDG -Long Range Desert Group.
 אך היחידה המסתורית, השאפתנית והנועזת ביותר הייתה יחידת הקומנדו היהודית , ה- "סיג" SIG*⁶ - Special Interrogation Group.

מתוך חיילי יחידת קומנדו המזרח התיכון שפורקה, נבחרו מספר חיילים יהודיים דוברי גרמנית שהועברו ליחידת הקומנדו החדשה "סיג" שתפקידה היה לחדור מעבר לקווי האויב הגרמני במדבר המערבי. היחידה הייתה בגודל של מחלקה ובה  38 לוחמים רובם פלשתינאים יהודים (ישראלים). כמפקד המחלקה נבחר קפטן הרברט באק (Herbert Cecil Buck) שהיה דובר גרמנית שוטפת ודרש שחייליו יהיו אינטיליגנטים ובעלי אומץ לב יוצא דופן.  כהנא נבחר בין החיילים היהודים שגוייסו ל"סיג", בנוסף נבחרו: דב כהן ("שמשון", פיקד ונהרג בפריצה לכלא עכו), ברנרד לבנטל, ישראל כרמי (מפקד גדוד 9 של הפלמ"ח, מח"ט 27 בשריון וקצין משטרה צבאית ראשי), פיליפ קוגל, אריה שי (שינקין) מגניגר, ודולף זייטנר. כמו כן היו בה פליטי שואה דוברי גרמנית מצרפת ומצ'כיה בינהם אליהו גוטליב ופטר האס.  במחלקה היו גם שני חיילים גרמנים לא יהודים, שהיו שבויי מלחמה, ולדבריהם היו "אנטי נאציים". גרמנים אלה הפכו למשתפי-פעולה עם הבריטים ועזרו לאמן את חיילי המחלקה בשפה הגרמנית.

ישראל כרמי במדי קמצ"ר. דובר גרמנית שוטפת כמו שאר החיילים ב - SIG

על מפגש עם החיילים היהודים ב"סיג" מספר הרב איזק הרי לוי*¹ שהיה קצין דת חטיבתי בצבא הבריטי ושרת במדבר המערבי: "נמסר לי על יחידה סודית שיש בה יהודים אשר ממוקמת במחנה מרוחק מכל מקום-ישוב במדבר המערבי. נסעתי לשם בדרך לא דרך, נפגשתי עם הבחורים ושמעתי סיפור מדהים. המחלקה התאמנה במדבר לקראת פעילות מעבר לקווי האויב הנאצי בכוונה לאסוף מודיעין ולשבש את חיי היחידות הצבאיות הגרמניות. החיילים לבשו מדים גרמניים, התאמנו רק עם נשק גרמני, כל הפקודות וחיי השגרה נוהלו בגרמנית, במשך היום והלילה עברו אימוני כושר מפרכים. האנגלים שינו להם את הזהות ע"י לימוד כללי התנהגות, הליכה והצדעה בנוסח גרמני וכן לימדו אותם שירים וסלנג גרמני בנוסף לשעורי חבלה וקשר. בקשתם היחידה הייתה שאמסור למפקדת החטיבה את דאגתם משילובם של 2 משתפי הפעולה הגרמנים בפעולות החדירה מעבר לקווים."

בחודש יוני 1942 קיבלה "סיג" את משימתה הגדולה הראשונה: עזרה למיג'ור דיויד סטירלינג (Stirling מפקד יחידת "סאס"*², לפוצץ שדות תעופה גרמניים בין טוברוק לבנגזי. לסיור הכנה בגזרת בנגזי, לקח סטירלינג את סגנו מאיאן (Paddy Mayne) ואת קרל כהנא, עבר את הגבול ונעצר ליד מחסום דרכים נעול בשער. קרל כהנא יצא מהרכב וצעק על השומר בסלנג גרמני: "אתה לא רואה שאני מעביר שבויים בריטיים. תפתח מיד את השער הדפוק הזה.." השומר לא התרגש וקרא לעזרתו את מפקד מחלקת המשמר. קרל כהנא פתח עליו פה, וצעק "אנחנו נלחמים כבר 70 שעות בטינופת הזאת ואתה יושב פה על התחת, תתביש לך, פתח את השער..." כהנא דרך את נשקו והשומר הסתובב, פתח את השער וברך ב- Guten nacht. תאור מפורט על חלקו של כהנא בפעולה זו ראה בספרם של ברדפורד ודילון *⁴.  סיפורי הרפתקאות הגבורה של כהנא כתובים בפרוט רב גם בספרו של ג'ון גורדון*³.

שדה התעופה במרטובה ליד דרנה (בין טוברוק ובנגזי בלוב) שימש את הגרמנים להעברת ציוד ונשק מגרמניה לצפון אפריקה. פעולת הפשיטה הבאה שבה השתתף כהנא תוכננה לכל פרטיה כך שכוחות ה"סאס" וה- "סיג" חלקו ביניהן 2 משימות של פיצוץ שדה התעופה והמטוסים שחנו בו. אולם, רק כוח אחד הצליח לפוצץ כמה מטוסים, ואילו הכוח השני נכשל, כל חייליו נתפשו ע"י הגרמנים והוצאו להורג. בכוח זה היו גם שני משתפי הפעולה הגרמנים אשר, לאחר מכן, הוטסו לברלין וקיבלו את עיטור צלב הקרס מזהב (Deutsche Kreuze).
בחודש ספטמבר 1942 עבר כהנא עם יחידתו לבסיס כברית ליד תעלת סואץ שם היה גם הבסיס של יחידת "סאס" בפיקודו של סטירלינג. מבסיס זה הוא יצא לפעולה הגדולה – פשיטה על נמל טוברוק. הפעולה תוכננה כך שיחידת "סאס" תנחת מהים ויחידת "סיג" תפלוש לנמל מהיבשה. הפעולה הצליחה רק באופן חלקי משום שהכוח הימי לא הצליח במשימתו, חלקו נהרג וחלקו נשבה ע"י הגרמנים. הכוח היבשתי סבל אבידות ורק חלק מהחיילים ניצלו. מפקד יחידת "סיג" קפטן באק נפצע ונשבה. זאת הייתה הפעולה האחרונה של "סיג" ובסוף שנת 1942 היחידה פורקה.

מיג'ור דיויד סטירלינג מפקד קומנדו SAS והג'יפ שלו

שנת 1943 - 1944.

  קרל כהנא מצטרף ליחידת הקומנדו SAS ומשתתף במלחמה באיים האגאיים ובצפון איטליה

 אנדרס לסן, הגיבור הדני בעל עיטור גבורה בריטי "צלב ויקטוריה". כהנא לחם אתו.

עם פרוקה של יחידת "סיג" נפרד כהנא מכמה מחבריו אשר חוזרים לארץ ישראל אך הוא נשאר בבסיס בכברית ומצטרף עתה ליחידה משולבת של SAS/SBS, אשר עוזבת את מצרים בדרכה להשתלט אל איים בים האיגאי. הוא מצטרף לחבורתו של הגיבור הדני אנדרס לסן Anders Lassen.
כהנא משתתף בפשיטה על נמל באי כרתים ואחר כך באי סימי. בשנת 1944 כהנא משתתף בפלישה לאי סנטוריני, שם נערכו קרבות מרים, פנים אל פנים. למרות שהיה הלוחם המבוגר ביותר ביחידה הוא גרם למותם של גרמנים רבים כפי שמתואר בספרו של לנגלי*⁵.

משמאל: קרל כהנא ומפקד הפלוגה הקרבית הראשונה בצנחנים - יצחק וולקר. כהנא לימד את כל המפקדים

שנת 1945.

בחודש אפריל השתתף כהנא במבצע הגדול לכיבוש צפון מזרח איטליה
Operation Roast  מבצע זה נערך ליד העיר ארג'נטה ואגם קומצ'יו.  באחד הקרבות שם נהרג אנדרס לסן אשר קיבל בעקבות פעולתו את אות הגבורה הבריטי "צלב ויקטוריה". עם כניעתה של איטליה לכוחות הברית, תם חלקו של קרל כהנא ובסוף שנת 1945 הוא חזר ארצה. על פעולתו ותפקידו של כהנא בקרבות אלה ובקרבות נוספים ראה בספרו של לנגלי *⁵

שנת 1948.

 בפרוץ מלחמת העצמאות קרל כהנא מתנדב לצנחנים בצה"ל.

 בחודש מאי 1948 הוחלט להקים פלוגת צנחנים לפעולות מיוחדות. לשם כך גייסו מתנדבים אשר יסכימו לעבור קורס צניחה בצ'כיה. הסופר חיים גורי נשלח לפראג כדי לעזור בארגון "קורס צניחה ליהודים מארץ ישראל ופליטי שואה מאירופה". בתקופה זו איפשר הצבא הצ'כי לאמן טייסים, תותחנים וקשרים מארץ ישראל אשר חזרו לארץ בגמר האמון והשתלבו בצה"ל. מפקד הצנחנים הצ'כי הקצה ציוד והציב מדריכים מיוחדים לקורס הצניחה של יהודים מארץ ישראל שנערך בבית הספר לצניחה במחנה הצבאי ליד העיר סטרז' פוד רלסקם- pod Ralskem  Stráž - מצפון לפראג,  קרוב לגבול גרמניה פולין. קורס הצניחה הראשון לישראלים נפתח בצ'כיה ב-15 לחודש יולי 1948. לקורס הגיעו 42 מתנדבים מתוכם 14 מתנדבים מהארץ ו-28 בחורים מהונגריה, צ'כיה וגם 2 מארה"ב (בוב לוי ובן פורמן). חניכי הקורס חולקו ל-2 קבוצות: א). 9 קצינים ישראלים ב). 33 חניכים בעלי דרגות אחרות. חיים גורי קיבל דרגת קפיטן (סרן) ונתמנה אחראי על הקורס. המתנדבים מהארץ כללו את: דן אבני, יוסף אגסי, דב אל-עמי, שמשון בר-נוי (נוימן), חיים גורי (גורפינקל), י. גלר, יצחק גרינולד, ראובן דרוסקין, יעקב וידיסלבסקי, ב. כהן, קרל כהנא, ארתור לנדמן, י. קופרשטיך, ושמואל קריינר. הקצין ארתור לנדמן (המכונה יוסף שטינברג) עזב את הקורס וחזר ארצה עוד לפני סיומו שהיה ב-1 לספטמבר 1948. קרל כהנא יחד עם עוד כמה מבוגרי הקורס הצ'כי הראשון חזרו לארץ והיו בין מייסדי פלוגת הצנחנים הראשונה במחנה אחוזה על הכרמל. יואל פלגי מפקד יחידת הצנחנים הראשונה, בחר מיד את קרל כהנא ומינה אותו כמפקד המטה של היחידה. כהנא הקים את מגרש האימונים באחוזה ודאג לכל הבעיות הלוגיסטיות של רכישה וטיפול במצנחים, ארגון הצניחות ממחנה רמת דוד המרוחק, ותאום ההדרכות.

שנת 1949.

 קרל כהנא מקים את בסיס הצנחנים של צה"ל בתל נוף.

 בתחילת שנת 1949 ממנה חיים לסקוב – ראש מחלקת ההדרכה במטכ"ל את יהודה הררי למפקד החדש של יחידת הצנחנים באחוזה. לאחר כמה ימים שבהם הכיר הררי את כ- 200 הקצינים, המדריכים והחיילים בבסיס הוא חיבר תזכיר והגישו לחיים לסקוב. בתזכיר, מסקנה חד משמעית "יש לפרק את יחידת הצנחנים באחוזה, ולהקים יחידה חדשה". הרמטכ"ל יגאל ידין וחיים לסקוב קיבלו את דעתו של הררי ונתנו לו אפשרות להקים יחידה חדשה בבסיס חדש. הררי לא התמהמה, הוא בחר בבסיס תל נוף כמקום מתאים לצנחנים (בגלל קרבתו לבסיס טייסת התובלה), ביובל גרשון מחטיבה 3 (צנחן ממלחמת העולם השניה) כמפקד העתידי של בית הספר לצניחה, ובצוות הקמה מצומצם הכולל את קרל כהנא ומספר קצינים ומדריכים מוכשרים. צוות זה הצליח בתוך 3 חודשים לבנות את כל המתקנים הדרושים לבית ספר לצניחה, לארגן את הלוגיסטיקה של מחנה צבאי, ולפתוח, בחודש אוגוסט 1949, את הקורס הראשון למדריכי צניחה אשר כונה מחזור א'. למסדר הסיום של הקורס בחודש אוקטובר, הוזמנו ראש הממשלה דוד בן גוריון וראש מה"ד אל"מ חיים לסקוב כד לענוד לבוגרים  את סמל "המצנח המכונף". 

  ¹

   ¹  "Now I Can Tell - Middle Eastern Memoirs" Rev. Dr. Isaac Levy, privately published 1978 p.49
  ² "The Phantom Major", V Cowles, Collins 1958, pp156-61

   ³ "The Other Desert War", J W Gordon, Greenwood Press, London/New York, 1987, pp106-7.

  ⁴ "Rogue warrior - Paddy Mayne", Bradford and Dillon, Arrow Books 1989 pp 43 – 4

   ⁵ "Anders Lassen" by M Langley, New English Library, 1988 pp 199 and 210

   ⁶ The SIG were a sub-group of D Squadron 1st Special Service Regiment of the Buffs.