בסיום מלחמת העולם השנייה, מרסל חוזר ומתיישב במושבה ראש פינה.

מרסל מקים משפחה

רוחל מראש פינה

בחודש יוני 1946, עם פרוק הבריגדה היהודית באירופה, חוזר מרסל לראש פינה ושוכר חדר בביתה של רוחל שהיה ביתם של מגויסי פלוגות העבודה של בית"ר. ביחד עם חברו מרדכי שוורץ רכשו משאית GMC ועסקו בהובלת דבש של כוורני הגליל. לבתיה שוורץ בתו של מרדכי היו חברות רבות בראש פינה. היפה בבנות הייתה לבנונה קרסנטי בתם של יוכבד וחיים. מכאן הדרך אל ליבו של מרסל הייתה קצרה מאוד ובחודש נובמבר 1946 נישאו לבנונה ומרסל בטכס צנוע במשרדי הרבנות בטבריה. מאותו יום זכתה לבנונה לכינוי "פופסי" אשר דבק בה עד היום. משפחת טוביאס הצעירה שכרה דירה קטנה אצל פרידמן ופופסי החלה לעבוד כגננת בגן ילדים של חיילים משוחררים. העסקים של מרסל בהובלת דבש לא הניבו שכר הולם כיאה לבעל משפחה ולכן החליט מרסל להתגייס כנוטר למשטרת הישובים, משרה זו הקנתה לו גם מגורים צנועים בבנין משטרת ראש פינה.
משמאל: הרחוב הראשי בראש פינה

אישה זו הייתה דמות בלתי נשכחת, נועזת וחרוצה, בעלת זיכרון חריף וגיבורה אמיתית. ביתה הפשוט בראש פינה שכן ליד גן פיק"א ובו התאכסנו חברי פלוגת בית"ר. בחדרי הבית נהגה להסתיר אמצעי לחימה וידעה להזהיר אנשים שיסתלקו מהבית כאשר חיילים בריטיים נערכו לחיפוש. רוחל דיברה בשפה עסיסית מתובלת קללות בערבית, רוסית ואידיש. בהומור עדין ובבת צחוק ידעה לפשר בחילוקי דעות ולסלק מועקות. כל הישיבות הסודיות נערכו בביתה ומאומה לא דלף. שידכה בין זוגות וידעה על כל הרומנים החפוזים. הבישולים בביתה והאוכל הטעים נודעו בכל הגליל. נפטרה בשנת 1982 בגיל 96 והובאה למנוחות בבית העלמין בראש פינה

תפקידם של המתגייסים לחיל הנוטרים היה לשמור על הישוב מפני התנכלויות של ערבים. בשעות הפנאי עסק מרסל בפעילות נמרצת בסניף האצ"ל המקומי. ממשלת המנדט הבריטי, בשיתוף הסוכנות היהודית, סיפקה לנוטרים בגדים, מגורים בתחנת משטרת ראש פינה ומשכורת חודשית.  הנוטרים צוידו בנשק שכלל רובים ומקלעי לואיס ואומנו בידי סמלים מהצבא הבריטי. הנוטרים בראש פינה היו לעזר רב לארגוני ההגנה והאצ"ל בכך שסייעו לחפות על פעילות הארגונים בישוב. הנוטרים נהגו לאמן את חברי הארגונים בנשק שנלקח לצורך זה מן התחנה, ובכך שימשו מסווה נוח לאימוני הארגונים.

מימין: סמל כובע של משטרת הישובים Palestine Police
משמאל: הנוטרים
בראש פינה

מרסל מתגייס לצה"ל ומשתתף בקרבות מלחמת העצמאות

מרסל משתתף בקרבות שנערכו לפני קום המדינה

התקפה על מצודת ישע (מצודת נבי יושע, מצודת כ"ח) 15.4.48
בשבוע השני של חודש אפריל 1948 מוסרים הבריטים לערבים, בצורה חפוזה, את מצודת נבי יושע, משטרת ראש פינה ומחנות צבא נוספים באזור. היה זה מבצע בריטי בעל השלכות חמורות שלא תואם עם היהודים. כמה ימים לאחר מכן התארגנה התקפה ראשונה על מצודת נבי יושע. בליל 15.4.48 התארגן כוח מיוחד כדי לכבוש את המצודה. כוח זה כלל מחלקת פלמ"ח, לוחמים מגדוד חי"ש מחיפה ולוחמי האצ"ל מראש פינה. התקפה זו נכשלה בגלל תכנון לקוי. התקפה נוספת שנערכה ביום 20.4.1948 נכשלה אף היא. מצודת נבי יושע נכבשה לבסוף ביום 17.5.1948 ע"י לוחמי הגדוד השלישי. בקרבות לכיבוש המצודה נהרגו 28 לוחמים ועל כן נקרא המקום כיום מצודת כ"ח.
כיבוש משטרת ראש פינה ומחנה פילון, 26.4.48
בתאריך 26.4.1948 התגבש כוח שכלל את לוחמי האצ"ל וההגנה מאזור ראש פינה, ומחלקה מהגדוד הראשון של הפלמ"ח אשר תקפו את בנין משטרת ראש פינה ואת מחנה פילון הסמוך. מעוצמת האש הערבים נבהלו ונסו לעבר צפת. המשטרה ומחנה פילון נכבשו ללא אבדות.
"מבצע יפתח" הקרב לשחרור צפת, 1.5.48
מבצע יפתח לשחרור צפת התחיל בתאריך 30.4.1948 כאשר הגדוד השלישי של הפלמ"ח כבש את הכפרים ביריה ועין זיתון. השלמת כיבוש העיר צפת בידי הפלמ"ח התרחשה רק ביום 12.5.1948. טיהור הרובע הערבי בעיר בוצע ביום זה, בהשתתפות לוחמי האצ"ל מראש פינה ויחידת אצ"ל שנשלחה מתל אביב.

מרסל משתתף בקרבות שנערכו אחרי קום המדינה

במחצית חודש מאי 1948, מרסל מתגייס  באופן רשמי לצה"ל. בהמלצתם של יגאל ידין וחיים לסקוב, מרסל מוצב כמפקד פלוגה בגדוד 92 של חטיבת עודד (היא חטיבה 9) בפיקודו של אורי יפה.

"מבצע ברוש" 9 ליולי 1948 הקרב על משמר הירדן
במסגרת חטיבת עודד, השתתף מרסל בקרבות עשרת הימים (9 – 18 ליולי, 1948) במבצע ברוש. מטרת המבצע הייתה לגרש את הסורים מ"ראש הגשר", ליד המושבה משמר הירדן, אותה כבשו הסורים ערב ההפוגה הראשונה. ביום 9.7.1948 ניסו לוחמי חטיבת עודד, חטיבת כרמלי וחטיבת גולני להדוף את הסורים מעמדותיהם בגבעת חירבת ירדה, ובגבעות 223, 243 אך ללא הצלחה. המושבה משמר הירדן שוחררה רק בהסכם שביתת הנשק עם סוריה בשנת 1949.
"מבצע ברוש" 17 ליולי 1948 – הקרב על עמק החולה
בינואר 1948 פלשו הסורים לעמק החולה, תקפו את קיבוץ דן וכפר סאלד, וכבשו את הגבעות השולטות: תל עזזיאת, (גבעת עזוז) תל חנזיר (גבעת האם) ותל אל קאדי (תל דן או גבעת השופט ליד קיבוץ דן). ב-10 ביולי 1948 הצליח כוח מחטיבת עודד, שיצא מבית הלל, לכבוש את תל עזזיאת מידי צבא סוריה. הוא נאחז בו בעקשנות מול התקפות-נגד חוזרות ונשנות, שהסתייעו בשריון ובארטילריה ונאלץ לסגת. אך, הגדולה בהתקפות צה"ל נערכה ב-17 ביולי 1948, ובסופה נחתם הסכם עם הסורים אשר פינו את המוצבים ושטחם הפך לאזור מפורז.
"מבצע יואב" 18 באוקטובר 1948 - הקרב להשמדת המערך המצרי בגזרת פלוג'ה.
מבצע יואב להשמדת המערך המצרי בגזרת פלוג'ה החל ביום 15 לאוקטובר 1948. מפקד המבצע היה יגאל אלון והשתתפו בו 4 חטיבות חי"ר: "חטיבת הנגב", "חטיבת גבעתי", "חטיבת יפתח", וחטיבת "עודד" וכן כוח מגדוד שריון שהשתייך לחטיבה 8 המשוריינת וכוח ארטילריה הגדול ביותר שהיה לצה"ל מימיו. מרסל טוביאס הגיע מהצפון עם חטיבת עודד (חטיבה 9) שהצטרפה לכוחות אלו ב- 18 באוקטובר. על חטיבת עודד הוטל לנתק את הכוחות המצריים מהדרך לחברון. א. לכבוש את משלטי "דרך בורמה" המצרית מבית ג'וברין לעירק אל-מנשיה ממזרח לפלוג'ה, ב. לכבוש את המשלטים שבין פלוג'ה לעירק סווידאן ממערב לפלוג'ה.
"מבצע חירם" 30 באוקטובר 1948 הקרב לכיבוש תרשיחה
מבצע חירם החל בתאריך 29.10.1948 במטרה להשמיד את "צבא ההצלה" של קאוקג'י בגליל המרכזי. במבצע השתתפו החטיבה החדשה (7) וחטיבת עודד (9) במשימות התקפה. כוחות מחטיבת כרמלי (2), חטיבת גולני (1) וחי"מ-חיפה במשימות ריתוק והטעיה. מרסל טוביאס עם גדוד 92 יצאו מכברי, כבשו את תרשיחה, הניסו את האויב הסורי ואף חדרו לשטח לבנון והשתלטו על כפרים עד ואדי דובה.