ביוגרפיה של צנחנים.

מפקד גדוד 1956

מח"ט הצנחנים 1966, רמטכ"ל 1974

סגן שר הביטחון 1992

ביוגרפיה: יליד ישראל (6.5.1930). בגיל צעיר הצטרף ל"הגנה" שבה מילא תפקידי פיקוד זוטרים. היה מפקד גדנ"ע. במלחמת העצמאות שירת בגדוד הפשיטה הממונע (התשיעי) בחטיבת הנגב. סיים שירותו כמפקד פלוגה. בתום מלחמת העצמאות עבר לנח"ל. במסגרת זו שירת שנתיים.

בגבור המתיחות הביטחונית בשנת 1954 התנדב לצנחנים. תחת פיקודו של אריאל שרון  אימן את פלוגה ד' בגדוד 890, ועמד בראשה ברוב פעולות התגמול של הצנחנים. בפעולת התגמול בחאן-יונס (1955) נפצע וזכה לציון-לשבח מטעם הרמטכ"ל משה דיין.

במלחמת סיני היה מפקד גדוד נח'ל מוצנח 88 והשתתף בקרב העקוב מדם במיצר המיתלה. ב- 1957 היה לסגן מפקד חטיבת הצנחנים 202. כעבור שנה יצא להשתלמות בבית-הספר הגבוה למלחמה בפריס. בשובו מונה למדריך בבית-הספר הבין-זרועי לפיקוד ומטה (פו"מ). מקץ חודשים מספר מונה למפקד חטיבת חיל-הרגלים "גולני" (1963-1961). בין השאר היה מפקד פעולת התגמול בנוקייב. עד 1965 היה ראש מחלקת-מבצעים באגף המטה הכללי. לאחר מכן מונה למפקד פו"מ. ב- 1966 קיבל פיקוד על חטיבת צנחנים מילואים ועמה יצא למלחמת ששת הימים. החטיבה יועדה להשתתף בקרבות בחזית המצרית, אך הועברה לירושלים. בקרב קשה כבשה את בית-הספר לשוטרים ואת גבעת-התחמושת ושיחררה את העיר המזרחית, לרבות הר-הבית והכותל המערבי. אחרי המלחמה צורף למשלחת ישראל באו"ם והשתתף במסע-ההסברה הישראלי בחו"ל. בשובו הוטל עליו לפקד על כוחות צה"ל ברצועת עזה וצפון סיני, בדרגת תת-אלוף. אחר כך היה מפקד אוגדה. מונה לאלוף פיקוד הצפון (דצמבר 1969) בתקופה של פעילות מחבלים מגבולות לבנון וסוריה ופעילות של צבא סורי סדיר. בתקופת כהונתו פרץ צה"ל לסוריה ולפתחלנד ונאחז בהר-דב. באוגוסט 1972 יצא לארצות-הברית ושירת כנספח צה"ל בשגרירות ישראל בוושינגטון (עד דצמבר 1973), לרבות מלחמת יום הכיפורים. בשובו מונה לראש המשלחת הצבאית הישראלית בקבוצת-העבודה בז'נבה (שלהי 1973). אחר כך מונה שוב לאלוף פיקוד הצפון (ינואר 1974) כאשר נאלץ רב-אלוף דוד אלעזר לפרוש מהשירות, בעקבות פרסום דו"ח הביניים של ועדת אגרנט, מונה גור לראש המטה הכללי של צה"ל (אפריל 1974). נחשב לוחם אמיץ ומפקד דורש-שלימות.

ב- 1978 השתחרר מטה גור מצה"ל והחל בעבודתו האזרחית כמנכ"ל כור מכניקה. הוא נבחר לכנסת ב- 1981, במסגרת מפלגת העבודה, ומונה מטעם מפלגתו כחבר בוועדת החוץ והביטחון. במקביל המשיך לשמש כיו"ר מועצת המנהלים של כור מכניקה. בשנים 1984 - 1986 כיהן כשר הבריאות. בין 1986 - 1988 שימש כיו"ר מועצת המנהלים של קונצרן "סולל בונה" וכן היה חבר בוועדת החוץ והביטחון בכנסת. במרץ 1988 הצטרף מוטה גור לממשלת "האחדות הלאומית" בראשותו של יצחק שמיר. ב- 1992 חזר מוטה גור אל מערכת הביטחון, כסגן שר הביטחון בתקופה בה כיהן יצחק רבין כראש ממשלה ושר ביטחון. בתפקיד זה הופקד על מערך המשק לשעת חירום, על הקשר עם המתיישבים היהודים באיו"ש ואזח"ע וייצוג מערכת הביטחון בפני הכנסת.

במקביל לעיסוקיו הביטחוניים והפוליטיים הרבה לכתוב בנושאים צבאיים ופרסם את הספר על לחימת חטיבת הצנחנים בירושלים במלחמת ששת הימים: "הר הבית בידינו" והספר "פלוגה ד'".  כמו כן, היה שותף לעריכתו של הספר: "שער האריות".  לאחר מותו יצאו לאור שני ספרים נוספים שכתב מוטה במהלך שירותו הצבא. האחד "מצפון ומים" המתאר את שירותו הצבאי של מוטה כאלוף פיקוד צפון. השני "ראש המטה הכללי" מתאר את תקופת כהונתו של מוטה כרמטכ"ל העשירי של מדינת ישראל. אלו ספרים היסטוריים הסוקרים אירועים והליכים מדיניים שמוטה עצמו היה מעורב בהם.

מוטה כתב גם ספרי ילדים מעלילות הצנחנים, כי האמין שדרך הספרים יוכל להנחיל את הערכים והמוטיבציה לשרת את העם והמדינה.

מתוך האתר להנחלת מורשתו של מוטה גור: http://www.mota.co.il/Default.htm