שרלי אסייג עלה ממרוקו זמן קצר לפני גיוסו לפלוגה ו'. היה גבר שרירי וחזק במראהו, אציל ועדין נפש באישיותו. חבריו בפלוגה לא ישכחו כיצד עזר לחלשים במסעות המפרכים והעמיס על גבו את כל ציודם.

גיורא יליד ניר דויד, התגייס לפלוגה ג' של יהודה רייף ולאחר קורס מכי"ם שרת בסגל של פלוגה ג' בפיקודו של צורי. לאחר קורס קצינים שובץ כמפקד מצטיין בפלוגה ו' של פיחוטקה. גיורא אהב את הטבע אך יותר מכל אהב את האדם. וכך זוכרים אותו פקודיו בפלוגה ו'.

יאיר בן יוסף אשר כונה ע"י חבריו בשם "פיתילון" היה מעמודי התווך של פלוגה ו'. יאיר היה מוותיקי הפלוגה והצטיין בחוש אחריות ובדאגה לחבריו. את כל תקופת שרותו הצבאי עשה בפלוגה ו' ובחטיבת הצנחנים. את זמנו ומרצו הקדיש לגיבוש חברתי של פלוגה ו'.

על אמנון חרודי אמרו חבריו בפלוגה ו': "אי אפשר לנצח בלי אמנון". אמנון, בן קיבוץ עין שמר, ספורטאי חסון ואתלט משפיע היה מוקד קבוצת הכדורעף בצבא, אמנון היה גם מומחה מספר 1 למרגמות כבדות בפלוגה המסייעת.

יואל חובב נעים הליכות, חביב הפלוגה ולוחם ממושמע שהצטיין בכל אשר עשה. חבריו יזכרו אותו כחייל עז נפש, רציני ואחראי.

אמנון יליד נהריה, חבר אהוב, גבר תמיר וחזק אשר תמיד לקח על עצמו את התפקידים הקשים בפלוגה. לא רק שנשא את המקלע הכבד אלא לעיתים סחב גם את התחמושת. חבריו יזכרו אותו בחינוכו המעודן ובטוב ליבו.

שלמה לנצקרון בן מושב שדה יעקב, חניך מצטיין בכל שלבי הכשרתו כצנחן, חייל מעולה וחבר למופת. תמיד חייכן אשר ידע לעודד את חבריו בשעת משבר. באמונתו ידע תמיד לשמוח ולשמח רעים וידידים.

יגאל מינצר היה אחד מקציני הצנחנים המצטיינים בגדוד, שרת בפלוגה ו' והתבלט בכושר מנהיגותו כסגן מפקד הפלוגה. יגאל זכור לנו כקצין בעל רמה מקצועית גבוהה הנוטל אחריות מלאה לכל המשימות הסבוכות.

מרסל טוביאס היה המפקד הראשון של פלוגה ו' אשר הפך בכישרון רב את הנערים הטירונים ללוחמים קשוחים. מרסל שרת בכמה צבאות וארגונים החל בצבא האוסטרי, דרך לגיון הזרים הצרפתי. היה חניך ומדריך בבית"ר וינה. עלה לארץ והתגייס לאצ"ל בראש פינה. התנדב לצבא הבריטי ולבריגאדה. ולבסוף התנדב לצנחנים בצה"ל. חיילי פלוגה ו' כינו אותו "אבי הצנחנים". אהבו אותו ובאותה עת חששו מפניו. העריכו אותו למרות שגזר משמעת מים וחוסר שינה. למדו ממנו תורת חיים ורכשו גבריות וחיילוּת. אריק שרון אמר לנו: "על דבר אחד שהחמצתי, אני מצטער – על שלא הייתי טירון של מרסל".

עובד לדיז'ינסקי היה המפקד השני של פלוגה ו'. אחרי מלחמת-הקוממיות, בה השתתף עובד כאיש פלמ"ח בגדוד הראשון של חטיבת "יפתח", חזר לביתו והתמסר למשק. אולם באחד הימים התנדב לצנחנים ופיקד על מחלקה בפלוגה של מאיר הר ציון. עובד השתתף בפעולות רבות ובעיקר גילה עוז-נפש וכושר-לחימה בקרב על הכנרת. על מבצע זה זכה לקבל את עיטור העוז. את עיטור העוז השני קיבל עובד על פועלו בקרב המיתלה שם נפל. פלוגה ו' הייתה הפלוגה הראשונה עליה פיקד עובד עד לפציעתו של מאיר הר ציון בפעולת א-ראהווה.

פינס היה אהוב על כל חבריו בפלוגה ו' היה לסמל של אומץ לב, התנדבות ומוכנות להקרבה. חבריו בפלוגה לא ישכחו את נכונותו לעזור בלא תנאי והיותו מופת לאחווה ורעות שיזכרו לעד.

שלמה רבינא יליד קיבוץ עינת היה חניך למופת בקורס מכי"ם של יהודה רייף, וקצין מוכשר אשר שרת בפלוגה ו' בתקופה קשה בסיני, באימונים ובקווים. לוחמי הפלוגה אהבו אותו והעריכו מאוד את מנהיגותו.

 חיים רוסק היה מפקד בפלוגה ו' אשר הנהיג את חייליו ללא מחיצות וגינונים. ידע לדרוש ובתמורה קיבל הערכה חברות ואהבה. הרמטכ"ל העניק לו את עיטור העוז על "גילוי אומץ לב ורוח התנדבות".

אלי ריבק יליד פולין מוותיקי פלוגה ו' הצטיין בחוש ההומור שלו ובתחושת שליחות ביטחונית למען המדינה. את כל תקופת שרותו הצבאי עשה בפלוגה ו' ובחטיבת הצנחנים. מייד עם שחרורו החליף את מדי הצנחן במדי משמר הכנסת. ובכל מקום אהבו אותו והעריכו את אישיותו המיוחדת.

יואב שחם היה המפקד הרביעי של פלוגה ו'. התגייס לצבא בשנת 1953, ביקש לעבור לצנחנים ושובץ בפלוגת הסיירת של מאיר הר ציון. יואב בלט בין חבריו ביושרו, צניעותו ואומץ ליבו. לאחר שעבר קורס קצינים, פיקד על מחלקה בפלוגה א', מהר מאוד קודם בתפקידו ע"י רפול ושובץ להיות סגנו של עובד לדיז'ינסקי ואחר כך כסגנו של אריק רגב בפלוגה ו'. בתפקיד זה צנח עם פלוגה ו' במלחמת סיני ליד מעבר המיתלה. יואב היה מנהיג שקול ומופת בין קציני היחידה. כאשר אריק נפצע, קיבל יואב את הפיקוד על הפלוגה והצטיין בתפקידו.

אריק רגב היה המפקד השלישי של פלוגה ו'. התגייס לצנחנים בשנת 1950, עבר טירונות אצל מרסל טוביאס והשתתף בפעולות תגמול בתקופה שיהודה הררי היה מפקד גדוד 890. עבר לשרת בבסיס הדרכה אך בהשפעת אריק שרון, חזר לצנחנים ובחודש אוקטובר 1956 מונה ע"י רפול לפקד על פלוגה ו'. חיילי הפלוגה העריצו אותו כמנהיג, משרה בטחון, מאזין ומקשיב בחיוך. דורש מחייליו מאמץ עילאי אך יודע גם את הגבול. אריק צנח בראש פלוגה ו' במלחמת סיני ליד מעבר המיתלה. שר הביטחון משה דיין אמר: "דור זה ניחן בהעזה ובתבונות-קרב מופלאות ומתוכו נישא אריק רגב משכמו ומעלה. העז בין האמיצים, הראשון בין הפורצים. המנהיג ומתווה-הדרך בעת מצוקה, חייל גדול ולוחם דגול לעם היהודי".

יוסי יפה אחיה של הצנחנית חנה יפה שהלכה לעולמה בחודש שעבר, היה אחד מקציני הצנחנים הבולטים בגדוד 890 אשר הצליח ברצינותו הרבה להטמיע בחייליו משמעת, כושר גופני, סיבולת ורוח התנדבות למשימות מסוכנות. הכרנו אותו בימיו הראשונים בצנחנים כבעל סמכות, איש אתיקה ומוסר.

יונה יניב ז"ל היה מראשוני המתנדבים שהתגייסו לפלוגה ו'. יונה היה חבר למופת. שקט, צנוע ובעל כושר גופני רב. אהוד על כל חבריו, עשה את כל תקופת שרותו הצבאי בפלוגה ו'.

איתן יצחקי איש יבניאל ייזכר תמיד כמופת לאחווה וחברות. באיתן היה שילוב מופלא שבין כוח רצון וכושר גופני. בחוש ההומור העדין שלו, כבש את כל הלבבות.

אמיתי קפלן בן קיבוץ בית אלפא התגייס לצנחנים בשנת 1955 ולאחר שעבר קורס מכי"ם בפלוגה ה' של יהודה רייף, הצטרף כמפקד לפלוגה ו'. אמיתי היה דוגמה ומופת למפקד רציני ואחראי הנוהג לעזור לחבריו ולחייליו בכל עת.

משה כץ ז"ל, בנם של ינקה וישראל, נולד בשנת 1937 בקיבוץ גבעת חיים. אח בכור לעדה כץ ולדבורה כרמון.
את השלבים הראשונים של החינוך המשותף עשה משה בפעוטון ובגן הילדים הקיבוצי. כילד אהב מאד לטייל עם אביו בחצר המשק להאזין לסיפוריו השופעים. בשלהי 1955 התגייס לצה"ל והתנדב לצנחנים. בתום הטירונות השתתף באופן פעיל בפעולות תגמול. בין היתר פעל בפשיטות על משטרות רהווה, ג'רנדל, חוסן וקלקיליה. תוך כדי פעולות התגמול סיים קורס מ"כים. בשנת 1956, במבצע קדש, השתתף עם יחידתו בצניחה קרבית במצרי המיתלה וקיבל רקע אדום לכנפי הצניחה. אחרי מבצע קדש עבר קורס סמלי-מקלעים במחנה "דורה" והיה מ"כ בפלוגה ו'. במאי 1958 השתחרר מהצבא וחזר למשק. לאחר מכן במילואים שירת בפלוגה המסייעת. בשנת 1959 נישא משה לאילנה, בת הקיבוץ. לאחר מלחמת ששת הימים נולדו למשה שלושה ילדים: דליה אבן (לבית כץ), גיורא ודן, אשר מילאו את ליבו וביתו בשמחה.
בבוקר יום ג', 16.3.1971, נקטע פתיל חייו הצעירים בתאונת דרכים קטלנית, והוא רק בן 34 שנים במותו.