ב-29 במרץ 2002, אחרי גל פיגועי התאבדות שהגיע לשיאו בפיגוע ליל הסדר במלון פארק בנתניה, יצא צה"ל למבצע קרקעי רחב־היקף הראשון שלו בשטחי יהודה ושומרון מאז מלחמת ששת הימים. המבצע קיבל את השם חומת מגן, ומטרתו הייתה לפרק את התשתיות שהוציאו את גל הטרור. חטיבת הצנחנים הייתה אחד הגורמים המרכזיים בו — במיוחד בקרב מחנה הפליטים בג'נין, שהפך לאחד הקרבות הזכורים ביותר של החטיבה מאז מלחמת לבנון הראשונה.
הרקע: אינתיפאדת אל־אקצא ופיגועי המתאבדים
בין ספטמבר 2000 למרץ 2002 חוותה ישראל גל טרור חסר תקדים. הכוח המבצע כמעט תמיד הגיע מרשת ריכוזי טרור בשטחי יהודה ושומרון — ג'נין, שכם, טול־כרם, בית לחם. אחרי פיגוע ליל הסדר, שבו נרצחו 30 בני אדם, החליטה ממשלת ישראל על מבצע רחב־היקף שיפרק את התשתית הזאת מהיסוד. פירוט נוסף על תקופת האינתיפאדה השנייה זמין בכל־זכות.
מטרות המבצע ומבנה הכוחות
המבצע הוגדר עם שלוש מטרות מרכזיות: פירוק ראש רשת הטרור, מעצר של המבוקשים, וחיפוש מקיף אחרי אמצעי לחימה. הכוחות המרכזיים היו:
- עוצבת הצנחנים (חטיבה 35) — נכנסה לג'נין ולסביבתה.
- עוצבת גולני — פעלה בשכם ובבית לחם.
- עוצבות שריון — סיוע לכוחות החי"ר.
- יחידות מיוחדות (סיירת מטכ"ל, שייטת 13, יעל, יהל"ם) — משימות ממוקדות.
הצנחנים היו הראשונים להיכנס למחנה הפליטים בג'נין, שבו התבצרו לוחמי חמאס וג'יהאד איסלאמי במה שהתברר כמערך הגנה מתוכנן ומלוכד, מלא במטענים ובמארבים.
הקרב במחנה — הימים הקשים
בין ה-2 ל-11 באפריל 2002 נלחמו הצנחנים בתוך המחנה, במה שהיה קרב לחימה בשטח בנוי (לש"ב) בעצימות שלא נראתה בצה"ל שנים רבות. הסמטאות הצרות של המחנה, הצפיפות של הבתים, והתכנון של המוקש והמטענים הפכו כל מטר לקרב.
ב-9 באפריל 2002 אירע האירוע הקשה ביותר של המבצע — אסון סוללת המוקשים. סיירת גדוד 5 של חטיבת הצנחנים הלכה בשיירה בסמטה צרה בתוך המחנה, וכוח מחבלים הפעיל עליה שרשרת מטענים. 13 לוחמים נפלו באירוע אחד — האסון הקשה ביותר שהיה לצה"ל בפעולה קרקעית בודדת מאז מלחמת לבנון הראשונה.
ההחלטות הדרמטיות
הפיקוד הצבאי עמד בפני דילמה: להמשיך עם חי"ר בלבד ולהעלות את מספר הנפגעים, או להשתמש בכוח אווירי כבד וסיכון להריגת אזרחים. בחירה שלישית התקבלה — שילוב של דחפורי D9 שהרסו מבנים חשודים בזמן שהצנחנים ליוו אותם בהגנה חי"רית. הבחירה הזאת הצליחה להפחית את הנפגעים בכוחותינו אך יצרה ויכוח בינלאומי חריף על היקף ההרס במחנה.
מה השתנה בעקבות ג'נין?
קרב ג'נין הפך לאחד מקטעי הלימוד המרכזיים של דוקטרינת הלש"ב בצה"ל. כמה שינויים ישירים:
- שילוב הנדסה־חי"ר צמוד — כל תנועה במרחב עירוני נעשתה מאותה עת עם כוח הנדסה שיכול לגלות ולנטרל מטענים.
- שימוש שיטתי בדחפורי D9 — לפריצת דרכים, נטרול מבנים חשודים ופתיחת שדות ראייה.
- "פריצות קיר" במקום כניסה מדלתות — הצנחנים פיתחו טכניקה של פריצה מקיר לקיר בין בתים סמוכים במקום להיחשף בסמטאות.
- שינוי בהכשרה של הרובאי המתקדם 07 — הכניסת מרכיב לש"ב לב לב תוכנית האימונים הבסיסית. פירוט במדריך רובאי 07.
הטכניקות שפיתחה החטיבה בקרב ג'נין — פריצות קיר, ליווי הנדסה, מיקוד בבתים חשודים — הן הבסיס לאותה שיטת הלחימה שהחטיבה הפעילה שנים אחר כך במלחמת חרבות ברזל.
הזיכרון של המבצע בחטיבה
13 לוחמי סיירת גדוד 5 מונצחים באנדרטה מרכזית בבא"ח צנחנים, וטקסי הזיכרון של החטיבה מציינים את היום הזה כאחד הימים הקשים בהיסטוריה שלה. באתר "יזכור" של משרד הביטחון ניתן לחפש את שמות הנופלים בקרבות המבצע ולקרוא את סיפוריהם האישיים.