הצנחנים במלחמת יום כיפור

ביום הכיפורים ההוא, בשעה שתיים בצהריים, הופרה הדממה ברחבי ישראל בצפירה ששינתה את חייהם של אלפי לוחמים ואת פני המדינה כולה לנצח. עבור לוחמי חטיבת הצנחנים, הסדירים ואנשי המילואים כאחד, המעבר מתפילה ומנוחה אל תוך התופת היה מיידי, חד וכואב, כשהם נקראים להגן על הבית בשתי חזיתות בו-זמנית. ההלם הראשוני והפיצול בין החזיתות מלחמת […]

|מורשת והיסטוריה
חיילי צה"ל במוצב מדברי, מתבוננים במפה תחת דגל ישראל.

ביום הכיפורים ההוא, בשעה שתיים בצהריים, הופרה הדממה ברחבי ישראל בצפירה ששינתה את חייהם של אלפי לוחמים ואת פני המדינה כולה לנצח. עבור לוחמי חטיבת הצנחנים, הסדירים ואנשי המילואים כאחד, המעבר מתפילה ומנוחה אל תוך התופת היה מיידי, חד וכואב, כשהם נקראים להגן על הבית בשתי חזיתות בו-זמנית.  

 

ההלם הראשוני והפיצול בין החזיתות

מלחמת יום הכיפורים תפסה את צה"ל, ואת חטיבת הצנחנים בפרט, בהפתעה גמורה. בתוך שעות ספורות, נדרשו הלוחמים לעבור ממצב שגרה למצב חירום מלא, לארוז ציוד ולנוע לעבר קווי האש. בניגוד למלחמות עבר בהן החטיבה פעלה ככוח מאוחד, הפעם המציאות הכתיבה פיצול כוחות דרמטי. הפיקוד הבין כי עליו לסתום פרצות דחופות גם בצפון וגם בדרום. בעוד גדודי המילואים הופנו בחלקם לרמת הגולן כדי לבלום את השטף הסורי, החטיבה הסדירה (חטיבה 35) בפיקודו של עוזי יאירי, נשלחה בעיקרה לחזית הדרום, אל המדבר הבוער של סיני.

המשימה הייתה ברורה אך התנאים היו בלתי אפשריים כמעט. הכאוס ששרר ביממות הראשונות גרם לכך שחלק מהכוחות הגיעו ללא ציוד מלא, ללא מודיעין מדויק, אך עם רוח לחימה אדירה. המפקדים בשטח נאלצו לקבל החלטות הרות גורל תחת אש כבדה, כשערפל הקרב מסרב להתפזר. היכולת של הלוחמים להתעשת במהירות ולהיכנס ללחימה עצימה מול אויב עדיף מספרית, היא זו שמנעה אסון כבד עוד יותר בימים הראשונים.

הסיפור של צנחנים ביום כיפור הוא לא רק סיפור של קרבות, אלא עדות ליכולת האלתור והמנהיגות של מפקדים זוטרים שלקחו אחריות כשהמערכת הגדולה קרסה. 

 

הקרב על החווה הסינית: גבורה בלב התופת

אחד הפרקים הכואבים וההרואיים ביותר במורשת הקרב של הצנחנים הוא ללא ספק הקרב בחווה הסינית. גדוד 890, בפיקודו של יצחק מרדכי, נשלח למשימה שנראתה בתחילה כטיהור שטח מציידי טנקים, אך התבררה במהרה כמלכודת אש קטלנית. הלוחמים נתקלו בכוח מצרי עצום ומבוצר היטב, שכלל חי"ר, טנקים וארטילריה.

במשך שעות ארוכות נלחמו הצנחנים מטווחים אפסיים, לעיתים פנים אל מול פנים, בניסיון לפתוח את ציר "טרטור" החיוני למעבר הכוחות הצולחים. זה היה קרב הישרדות שבו כל גבעה וכל מחסה היוו הבדל בין חיים למוות. המחיר היה כבד מנשוא, אך נחישותם של הלוחמים ריתקה את הכוחות המצריים ואיפשרה בסופו של דבר את מבצע הצליחה ששינה את פני המערכה.

מנהיגות תחת אש

בתוך הכאוס של החווה הסינית, התגלו תעצומות הנפש של המפקדים. הם הובילו את אנשיהם בקריאות "אחריי", חילצו פצועים תחת אש תופת וסירבו לסגת גם כשהתחמושת הלכה ואזלה. סיפורי הגבורה משם מהווים עד היום נדבך מרכזי בחינוך דור העתיד של הלוחמים.

ההקרבה של לוחמי גדוד 890 בחווה הסינית היא זו שסללה את הדרך למהפך הגדול בחזית הדרום ולכיתור הארמייה השלישית. 

 

הכוח הלוחם מפקד הכוח זירת הלחימה העיקרית אירוע מפתח
גדוד 890 (סדיר) יצחק מרדכי חזית הדרום (סיני) הקרב העקוב מדם בחווה הסינית לפתיחת ציר הצליחה
גדוד 202 (סדיר) דורון רובין חזית הדרום (וואדי מבעוק) בלימת חטיבת שריון מצרית בקרב מופתי של שילוב כוחות
חטיבה 247 (מילואים) דני מט חזית הדרום (תעלת סואץ) צליחת התעלה לראשונה והקמת ראש הגשר
חטיבה 317 (מילואים) חיים נדל חזית הצפון (החרמון) כיבוש החרמון הסורי וסיוע בכיבוש החרמון הישראלי

 

ואדי מבעוק: המופת הטקטי של גדוד 202

בעוד גדוד 890 נלחם על חייו בחווה הסינית, גדוד 202 בפיקודו של דורון רובין רשם את אחד ההישגים הטקטיים המרשימים ביותר של המלחמה בקרב ואדי מבעוק. הכוח, שהתמקם באזור גבעות חולי, זיהה התקדמות של חטיבת שריון מצרית שלימה שנעה לעברם במטרה לחדור לעומק סיני.

בקור רוח מופתי, ניהל המג"ד קרב משולב שכלל שימוש בטנקים, ארטילריה וכוחות חי"ר. הלוחמים המתינו עד שהטנקים המצריים נכנסו לשטח ההשמדה, ואז פתחו באש מדויקת. התוצאה הייתה השמדה כמעט מוחלטת של הכוח המצרי עם נפגעים בודדים לכוחותינו. קרב זה נלמד עד היום באקדמיות צבאיות כדוגמה לניצול יתרון הקרקע ושילוב נכון של כוחות.

שימוש נכון בטקטיקה וקור רוח, כפי שהפגינו הלוחמים של גדוד 202, הוכיח שגם מול יתרון מספרי מובהק, כוח צנחנים מאומן וממושמע יכול להכריע את הכף.

 

⭐טיפ זהב⭐

בעת חקר מורשת הקרב, נסו להקשיב לעדויות אישיות של לוחמים ולא רק לניתוחים היסטוריים יבשים. הסיפור האנושי מספק את התמונה המלאה ביותר של המלחמה.

 

 

צליחת התעלה: התפנית במערכה

נקודת המפנה במלחמה הגיעה כאשר הוחלט להעביר את הלחימה לשטח האויב – אל הגדה המערבית של תעלת סואץ. משימה היסטורית זו הוטלה על חטיבת המילואים 247 (כיום 55), בפיקודו של אל"מ דני מט. צנחנים ביום כיפור לא רק הגנו, אלא היו חוד החנית של ההתקפה.

בלילה שקט ומתוח, השיטו הצנחנים סירות גומי אל עבר הגדה השנייה, כשהם הראשונים לדרוך על אדמת מצרים. הקמת ראש הגשר אפשרה לכוחות השריון לחצות את התעלה ולהתחיל להשמיד בסיסי טילים וכוחות מצריים בעורף. פעולה זו שמטה את הקרקע תחת רגלי הצבא המצרי והובילה בסופו של דבר להפסקת האש.

  • גורם ההפתעה – המצרים לא ציפו למהלך נועז כזה בעורף שלהם, מה שיצר בלבול רב בפיקוד המצרי.
  • מקצועיות המילואימניקים – הניסיון המבצעי של אנשי המילואים היה קריטי לתפעול התקלות והלחץ במהלך הצליחה.
  • שיתוף פעולה בין-זרועי – הצלחת הצליחה הייתה תלויה בתיאום מושלם בין הצנחנים, ההנדסה והשריון.
  • הרחבת ראש הגשר – לאחר הצליחה, הצנחנים נלחמו להרחיב את האחיזה בשטח כדי לאפשר מעבר בטוח של כוחות נוספים.

היכולת של כוחות המילואים לבצע מהלך אסטרטגי מורכב כל כך בתוך זמן קצר היא עדות לאיכותו של צבא העם בישראל.

 

המורשת והזיכרון: מה נשאר איתנו?

מלחמת יום הכיפורים הותירה צלקת עמוקה אך גם מורשת מפוארת בקרב משפחת הצנחנים. הלקחים שנלמדו שם – על חשיבות המוכנות, על הסכנה שבשאננות ועל ערך הרעות – מלווים את החטיבה עד עצם היום הזה. הלוחמים של אז הם האבות והסבים של הלוחמים של היום, והסיפורים עוברים מדור לדור.

בכל שנה, בטקסי הזיכרון ובמפגשי הלוחמים, עולה מחדש דמותם של החברים שנפלו. המלחמה ההיא עיצבה את האתוס של מורשת הצנחנים ככוח שמוכן לכל משימה, בכל מחיר, כדי להגן על קיומה של מדינת ישראל.

הזיכרון של הנופלים במלחמת יום הכיפורים הוא לא רק נחלת העבר, אלא צוואה חיה שמנחה את דרך האימונים והפעילות המבצעית של החטיבה גם כיום. 

  1. היום הראשון (6.10) – פרוץ המלחמה, גיוס חירום ופיזור הגדודים לחזיתות השונות.
  2. הימים הראשונים (7-14.10) – קרבות בלימה קשים, כולל קרב ואדי מבעוק בו הצטיין גדוד 202.
  3. הקרב על החווה הסינית (15-16.10) – גדוד 890 נלחם לפתיחת הציר בקרב דמים קשה מנשוא.
  4. מבצע אבירי לב (15.10 ואילך) – חטיבה 247 צולחת את התעלה ומקימה ראש גשר.
  5. סיום המלחמה (24.10) – הפסקת האש נכנסת לתוקף כשהצנחנים נמצאים עמוק בשטח האויב.

רצף האירועים הללו ממחיש כיצד הפכה החטיבה בתוך פחות משלושה שבועות מכוח מופתע לכוח מכריע שניצח את המלחמה.

 

💡חשוב לדעת💡

רבים מהמפקדים הבכירים של צה"ל בשנים שלאחר המלחמה צמחו מתוך הקרבות הקשים של הצנחנים ב-73', שם עוצבה תפיסת הפיקוד שלהם.

 

אנחנו מזמינים אתכם להעמיק עוד בהיסטוריה המרתקת של החטיבה. צפייה בסרטונים דוקומנטריים מוסיפה מימד ויזואלי ורגשי לסיפורי הקרבות. הנה סרטון המציג את רוח הלחימה והמורשת:

מלחמת יום הכיפורים הייתה ותישאר אחד המבחנים הגדולים ביותר שידענו. עבורנו, הדור שמביט לאחור, זוהי תזכורת מתמדת למחיר החירות ולעוצמה הטמונה ברוח האדם. גם היום, אנו שואבים השראה מאותם צנחנים ביום כיפור שלא ויתרו גם כשהכול נראה אבוד.

אם הסיפורים הללו בוערים בעצמותיכם ואתם רוצים להבין כיצד ניתן להשתלב היום בחטיבה שנושאת את המורשת הזו, או אם אתם מחפשים מידע נוסף על ההיסטוריה המפוארת של יקיריכם, אנחנו כאן עבורכם. צרו איתנו קשר עוד היום לייעוץ והכוונה בנושאי גיוס, הכנה ומורשת הקרב של הצנחנים.