סיפורו של גדוד הארטילריה המוטסת בחטיבה 202

מאת: הלל אהרמן, יעקב צור ואלי הלחמי

         

גדוד 332 בשנת 1956.

         
 

גדוד 332 היה גדוד מרגמות כבדות נגררות (גמ"כ) 120 מ"מ של חטיבת גבעתי (חטיבה 5 בפיקודו של יוסקה גבע) בדרום, בדומה לגמ"כ 334 שהיה גדוד המ"כ של חטיבת גולני (חטיבה 1) בצפון. הגדוד היה יחידה אורגנית של חיל התותחנים והיו בו 3 סוללות ובכל סוללה 4 קני מרגמות נגררות. מפקדי הסוללות וקציני הגדוד היו ברובם בוגרי קורס קציני חת"מ בבה"ד 9. בסיס הקבע של הגדוד היה במחנה ביל"ו, אך הסוללות היו פזורות במשימות בטחון שוטף בדרום הארץ (כפר עזה, נחל עוז, נירים, בארי, כיסופים).

 

הצנחנים זקוקים לתותחנים.

         
 

בתחילת שנת 1956, גדל היקף פעולות התגמול של צה"ל והצנחנים מעבר לקווי האויב. פעולות אלה היו בעלות אופי של פשיטות קומנדו ליליות ללא סיוע ארטילרי. לאחר ניתוח הפעולות והפקת לקחים, התפתחו מבצעי תגמול מורכבים יותר, שבהם נעזרו הצנחנים בכלי רכב, זחלמים (חצאי זחלים), מרגמות ואף בתותחים. את הסיוע הארטילרי העניק חיל התותחנים. זהו הרקע שבו נבט הרעיון, כי הצנחנים זקוקים לקציני תותחנים מקצועיים שיהיו גם צנחנים.
לכן, בתחילת 1956, דאג אריק שרון מג"ד 890, לגייס קציני תותחנים בוגרי בה"ד 9, לשרת בגדוד. כך למשל הצטרפו אפרים חירם (פיחוטקה) ויעקב צור לפלוגה ד' "המסייעת הוותיקה" בפיקודו של משה סטמפל. פלוגה זו עברה אימונים במרגמות כבדות ותותחי נ"מ בסיוע חיל התותחנים.

 

גדוד 332 עובר מגבעתי לצנחנים.

         
 

עם הקמתה של חטיבת הצנחנים 202  בקיץ 1956, החלה מתגבשת אצל מפקדי הצנחנים התחושה, כי סיוע ארטילרי צמוד עשוי לשפר מאוד את ביצועיה של החטיבה החדשה.  ואכן, באותה תקופה, החליט הרמטכ"ל משה דיין לפרק את חטיבת "גבעתי" ולהעביר את גדוד המרגמות הכבדות שלה אל חטיבת הצנחנים 202 שהייתה בשלבי התארגנות. חיילי גדוד זה שנמצאו מתאימים לשרת בצנחנים שוגרו לקורס צניחה והוכשרו להיות צנחנים שתפקידם: מתן סיוע ארטילרי ליחידות החטיבה. המג"ד של גדוד המרגמות 332 היה אלכס פרג, מראשוני חיל התותחנים, אשר קיבל את הכשרתו בבריגדה היהודית במסגרת הצבא הבריטי.

 

מרגמה כבדה ותחמושת לאחר ניסוי הצנחה.
תמונה מאוסף אברהם עוז (מיג'אן) - תל אביב


פעולת התגמול בקלקיליה.

         
 

בחודש אוקטובר 1956 הוחלט במטכ"ל לבצע פעולת תגמול כנגד משטרת קלקיליה והמוצבים בסביבתה. הפעולה הוטלה על חטיבה 202 בפיקודו של אריק שרון ובהשתתפות גדוד 890 בפיקודו של רפול, גדוד 88 בפיקודו של מוטה גור, גדוד 332 בפיקודו של אלכס פרג, כח מחטיבת גבעתי, סוללת תותחים מגדוד 403 וסוללה מגדוד 402, פלוגת טנקים מגדוד 9 של חטיבה 7 בפיקודו של צבי דהב וכן יחידת זרקורים של התותחנים. מטרת הפשיטה הייתה כיבוש ופיצוץ משטרת קלקיליה. הייתה זו פעולת התגמול השנייה והאחרונה שביצעה חטיבת הצנחנים 202.


ארטילריה מוטסת.

         
 

"בעצם, למה שלא נצניח מרגמות ממטוסים"? שאלה זו ניקרה בראשו של קצין תותחנים צעיר, אשר הצטרף בשנת 1956 לחטיבת הצנחנים 202.
אבל – איך עושים זאת?
איך מחברים את הניידות של הצנחנים קלי הרגליים עם הסרבול והתנועה האיטית יותר של קני הארטילריה הכבדים על הפצצות והפגזים שלהם שמשקלם מגיע לעיתים לטונות רבות.

הניגוד הזה, יוצר בעיה שהיא קשה לפתרון. את התשובה סיפק גדוד 332 אשר הפך בשלב ראשון ליחידת ארטילריה מוטסת שנוסדה בחטיבה 202 ובשלב מאוחר יותר ליחידת ארטילריה מוצנחת. הקצינים והחיילים בגדוד זה היו תותחנים בכומתה אדומה, צנחנים לכל דבר ועניין, שמומחיותם: תותחנות. כך הונחו היסודות להקמתה של יחידת ארטילריה מוטסת ומוצנחת בצה"ל. אולם מן היסודות שהונחו במחצית 1956 ועד להקמת התשתית והמבנה של הארטילריה המוצנחת – עוד ארוכה הייתה הדרך.

 
 
 


תמונה מאוסף ארכיון צה"ל ומעהב"ט.

 

סיוע ארטילרי במבצע קדש.

         
 

למבצע קדש במלחמת סיני, יצאה חטיבת הצנחנים ביום 29/10/1955 בפיקודו של אריק שרון עם 4 גדודי חי"ר (גדוד 890, גדוד 88, גדוד ד', וגדוד 771 ), גדוד 332 של מרגמות כבדות נגררות (120 מ"מ), גדוד 404 שהיה מצוייד בתותחי 25 ליטראות (מתוצרת בריטניה). פלוגת טנקים קלים אי.אם.אקס , פלוגת חצאי זחלים (זחלמים) וכוחות עזר נוספים.  משימת הצניחה ליד מיצרי המיתלה הוטלה על גדוד 890 בפיקודו של רפול ואילו שאר גדודי החטיבה עשו דרכם בשיירה על הקרקע אל עבר מיצרי המיתלה. בדרכם, הופעלה לראשונה הארטילריה הצמודה של הצנחנים הן בכיבוש כונתילה ובעיקר לפני תקיפה וכיבוש המוצבים ב-א-נחל.
גדוד 890 שצנח ליד המיתלה, הוטרד מירי של המצרים – ובידיו לא היה נשק ארוך טווח לתגובה. שמחתם של הצנחנים הייתה רבה, כאשר גילו כי הצרפתים הצניחו להם במשך הלילה מספר מרגמות 120 מ"מ מסוג "ברנדט" עבור פלוגה ב' "המסייעת". אולם כאשר בבוקר אותרו המרגמות בשטח, התגלתה השמחה כמוקדמת מדי: הסתבר כי המרגמות היו חסרות את האביזרים הדרושים לכיוון ולירי. אלה הוצנחו בנפרד ולא אותרו בשטח. למרות זאת, פיחוטקה ומיקי עוז שהיו בעלי הכשרה במרגמות 120 מ"מ הפעילו פתרונות מאולתרים וירו במרגמות אל עבר הכוחות המצריים שבשטח.

 

גדוד 332 בקרב המיתלה.

         

עם שחר של יום  31/10/1956 נכנסה למיצר המיתלה חולית תצפית קדמית שכללה מספר חיילים מגדוד 890 וכן את יעקב צור שהיה קצין תצפית קידמי של המרגמות הכבדות מגדוד 332. כאשר נכנס הסיור החטיבתי אל תוך המיצר, צורפה אליו גם סוללת מרגמות כבדות, וכשהחל להתפתח הקרב בתוך המיצר, פרסה הסוללה בצד הדרך והתחילה לירות לעבר המצוקים. קצין עמדת התותחים (קע"ת) אבי בן אברהם זוכר כי המצרים החלו לירות על הסוללה מן הגבעות הסמוכות, ואז הופנתה לעברם אחת המרגמות בכינון ישיר בעוד שאר המרגמות ממשיכות לתת סיוע שוטף. אולם, אש המרגמות לא נמשכה זמן רב היות ומטוסים מצריים תקפו את הכח שבמיצר ופגעו בסוללה פגיעה ישירה. משאית התחמושת שלה התפוצצה בקול נפץ אדיר, היו נפגעים, יעקב פסקרו, יצחק חכמון ואריה אברהם נהרגו, והסוללה יצאה מכלל פעולה.


תמונה מאוסף לוחמי פלוגה ו'.

תמונה מאוסף ארכיון צה"ל ומעהב"ט.

 

הגדוד לאחר מבצע קדש.

         
 

זמן לא רב לאחר מבצע קדש, בשלהי 1956, הוחלט במטכ"ל להפוך את גדוד המרגמות 332 לגדוד מילואים במסגרת חטיבה 202. אך הצנחנים לא ויתרו על תשתית הארטילריה: גרעין של תותחנים בסדיר הצטרף לפלוגה ו' ה"מסייעת" בגדוד 890 בפיקודו של אריק רגב והמשיך שם באימונים ובפיתוח תורת ההצנחה של מרגמות כבדות. גדוד 332 בפיקודו של יהודה נאות, החל לפתח תרגולות ברמה של גדוד, לרבות הצנחה של מרגמות כבדות על ציודן, נושא חדש שהיה במידה רבה בגדר תעלומה.

 

לחץ כאן לגדוד 332


| אודות האתר || תודות || עמוד הבית || מפת האתר || חיפוש שם || לוח מודעות || כתבו אלינו || עמותת הצנחנים |
אתר הצנחנים בעשור הראשון. כל הזכויות שמורות ל אגן מחשוב © 2004 - 2017
IDF Paratrooper's History Site Copyright AGN © 2004 - 2017
בניית האתר, עיצוב, מחקר, ראיונות, כתיבה ועריכה: ד״ר אריה גילאי ז״ל