כתב וערך: ד"ר אריה גילאי

פלוגות הטירונים

סגל מפקדי פלוגה ג' בשנת 1953. פלוגה ג' היא פלוגת הטירונים בגדוד 890,  כורעים מימין לשמאל: יהושע שטורם, אלי קרסו, ורנר, אברהם חלווה, רפי כהן, יונה גופר. עומדים מימין לשמאל: שמואל כהן, סמל מחלקה בן-ציון לחוביצקי (להב), המ"פ 'רב סרן' מרסל טוביאס, הסמ"פ שמחה לוי, ירמי מזרחי, ניסן ג'מיל.


הכשרת טירונים בצנחנים

הכשרת טירונים בצנחנים הפכה עם השנים למקצוע נפרד ומיוחד. מקצוענות זו באה לביטוי בהצבת צוות הדרכה קבוע ומשאבים נפרדים, בניית תכנית הכשרה קבועה המאפשרת הפיכת נער מתבגר לחייל וצנחן. את התהליך החל המג"ד יהודה הררי בשנת 1950, כאשר בתמיכתו של ראש מה"ד חיים לסקוב, העבירו את מרסל טוביאס מפיקוד על בסיס הטירונים בצריפין (בה"ד 4) לגדוד 890 בצנחנים.
מרסל טוביאס היה בוגר פנימייה צבאית בווינה וקצין בצבא האוסטרי, חייל בלגיון הזרים הצרפתי ומדריך בקן בית"ר בווינה. עלה לארץ בעליית "אף על פי" והצטרף לאצ"ל בראש פינה. התנדב לשרת בצבא הבריטי ואחר כך בבריגדה היהודית באירופה ובמשטרת היישובים בגליל. במלחמת העצמאות היה מפקד פלוגה בחטיבת "אלכסנדרוני" ובתום המלחמה חתם קבע בבה"ד 4. בשנת 1950 ובגיל 36 קיבל על עצמו להקים את מערך הדרכת הטירונים בצנחנים. בתהליך איטי, בעקשנות ובהתמדה שנמשכה על פני מספר שנים הצליח מרסל להקים בית ספר מפואר להכשרת טירונים במתכונת פלוגה נפרדת (פלוגה ג') בגדוד 890.  מרסל קבע, שלט והשפיע על אישיותם של הנערים המתגייסים. הוא הנהיג שיטות הכשרה מקוריות החל במיון מתנדבים בבסיס קליטה ומיון, פיתוח כושר גופני וסיבולת וכלה בהטמעת משמעת אישית וקבוצתית. הוא היה קשוח, מחמיר ו"קרע" את חניכיו, אך פקודיו הכתירו אותו באהבה ובהערצה בתואר "אבי הצנחנים". הוא תמיד היה בראש אך לא התנשא, תבע מחניכיו את אשר קיים קודם כל בעצמו. בקור בגשם ובחושך היה מתייצב בראש הפלוגה לריצת בוקר לאחר שבדק אישית את הגרביים של חייליו במסדר חצות.

מרסל טוביאס וסמל המחלקה בני פירסט במטווח ליד ג'בל קומנדו בנבי רובין.  תרגיל "ג'בל קומנדו" פרי המצאתו של מרסל, היה הקשה והמפרך ביותר בצה"ל. מי שהצליח לסיים אותו התקבל לפלוגה קרבית. 1955.

מרסל טוביאס מבקר פצועים אחרי פעולת תגמול. 1952. לידו עומד הרס"פ אברהם חלווה
במסדר שנערך ביום הראשון לגיוס הפלוגה היה שואל כל טירון לשמו - ולא שכח אותו יותר. הוא דאג לתנאי שירות של חיילים מעוטי יכולת. ביקר פצועים בבתי חולים, כתב הספדים לנופלים, ומכתבי המלצה לחניכיו בתום שרותם. אך בעיקר תמך בהורים שכולים של חייליו. מרסל לא למד לכתוב עברית אך בעזרת מכונת כתיבה היה מדפיס בעצמו את מכתביו בעברית עשירה בביטויים מקוריים. כאשר נאלץ לכתוב פתק בכתב ידו, היה רושם אותו באותיות לטיניות. לרב סמל מצליח כתב: "Machar Hashkama Bechamesh", ורב סמל מצליח היה מודיע "מחר השכמה בחמש". שפתו הייתה מתובלת בביטויים מקוריים, עסיסיים ובהגייה "ייקית". לעיתים קרובות היה מתאר את אחד מחייליו במילה הלקוחה מהאנטומיה הגברית ומדי פעם היה ממציא ביטוי מקורי להגדרת מצב עדין - "כל חייל רוצה זמבו דבמבו...". "אתה לא מבין התיהת (חתיחת) כורדי דגנרט".
בסדרת הרצאותיו על "משטר וסדר" בצה"ל, הייתה הרצאה אחת על מחלות מדבקות (קראו להרצאה מ.מ.מ. מחלות מין מדבקות) אליה נהרו קצינים וחיילים מכל המחנה. הם אהבו לשמוע את מרסל מסביר בנאיביות ובשפתו הציורית את פרטי הבדיקה שכל אחד צריך לערוך כדי להימנע מהתדבקות במחלת מין. מרסל המציא את "מסלול ג'בל קומנדו" אותו עברו החיילים לסיום כמה חודשי טירונות בנבי רובין (ליד קיבוץ פלמחים ונחל שורק). היה זה מסלול המכשולים "הקצר" באורך ק"מ שבסופו גבעה ויש לעבור אותו בריצה ובזמן קצוב. המסלול סימל את פסגת ההכשרה הגופנית והנפשית של הטירון. עברת את המסלול - אתה זכאי להתקבל כחייל בפלוגה קרבית. לא עברת - תלך לפלוגה אחרת.
לאחר קריירה מרשימה שבה אימן כ-1200 טירונים, מונה מרסל כסמג"ד 890. בחודש ספטמבר 1956 סיים מרסל את מחזור הטירונות האחרון בפיקודו כאשר העביר בטכס קצר את הפיקוד על פלוגה ג' לידיו של צורי שגיא. מרגע זה הפכה פלוגה ג' לפלוגה קרבית והמשך בקליטה של פלוגות טירונים עברה לידיהם של סמי רפאל, יעקב יעקב (דבל ג'ק), ויעקב רוטה.

לפרק מבנה
גדוד 890
  לפרק יזכור
למרסל טוביאס
  לפרק מורשת
הצנחנים
עדכון אחרון: 28-07-2012

| אודות האתר || תודות || עמוד הבית || מפת האתר || חיפוש שם || לוח מודעות || כתבו אלינו || עמותת הצנחנים |
אתר הצנחנים בעשור הראשון. כל הזכויות שמורות ל אגן מחשוב © 2004 - 2024
IDF Paratrooper's History Site Copyright AGN © 2004 - 2024
בניית האתר, עיצוב, מחקר, ראיונות, כתיבה ועריכה: ד״ר אריה גילאי ז״ל