| |
אלי ריבק השתחרר מצה"ל והחליף את מדי הצנחנים ואת
כנפי הצניחה על רקע אדום, במדי "משמר הכנסת". בתמונה משמאל סמל משמר הכנסת.
משמר הכנסת בשנת 1959 במסדר ליד בנין הכנסת הישן
ברחוב המלך ג'ורג' בירושלים. |
|
בן ישראל ואסתר. נולד ביום י' בסיון תרצ"ח (9.6.1938) בעיר סוסונוביץ אשר בפולין.
כאשר היה בן עשר ומחצה עלתה המשפחה הקטנה לארץ. הוא סיים את הלימודים היסודיים
בבית-ספר ביפו והמשיך את לימודיו התיכוניים בבית-הספר מונטיפיורי. כעבור שנתיים עזב
אותו ועבר
ללמוד את
מקצוע הפקידות,
אשר בו עבד לאחר-מכן בחברת
"דן".
באפריל 1956 גויס לצה"ל והתנדב לצנחנים
שרת בפלוגה ו' פלוגתו של אריק רגב בגדוד 890. השתתף
בפעולות התגמול ובמבצע סיני צנח
בצניחה מבצעית במיתלה, והשתתף בכיבוש ראס סודר, א-טור ושרם א-שייח. סיים בהצלחה
קורס מכי"ם. עם שחרורו
בשנת
1958
התגייס ל"משמר
הכנסת"
ושרת
בבניין-הכנסת בירושלים. בשנת 1961 נשא אשה והתיישב בבת-ים, מקום שם עבד כמנהל עבודה
בבניין. לבסוף הגיע לקורס עתונאות וסיים אותו בהצלחה. אהב את משחק השחמט,
חיבב טיולים והצטיין בחוש-ההומור שלו. הופעתו עוררה בטחון רב בכל
הסובבים אותו
ובתקופת המתיחות שלפני מלחמת ששת הימים עודד את הוריו ואת משפחתו. מפעם לפעם היה
יוצא למילואים
בצנחנים
ובמסגרת זו נמצא גם במלחמת ששת הימים. את הצניחה אהב מאד וסירב להישמע להחלטות
הוועדה הרפואית שמצאה כי סוג-הבריאות לא היה כפי שצריך להיות, כי באחת מצניחותיו
נפצע. הוא הרגיש כי המלחמה עומדת לפרוץ והאמין כי צה"ל בכוחו הרב ינצח.
ביום
השני לקרבות, הוא כ"ז באייר תשכ"ז,(7.6.1967) נפל בקרב שנערך בירושלים
והוא בן 29. אלי ריבק
לא
זכה לראות
את
ירושלים לאחר שחרורה.
הניח אשה ובת. הובא למנוחת-עולמים בבית-הקברות הצבאי שעל הר-הרצל בירושלים. בספר
"מאריות גברו" של מפקדת הצנחנים הובאו תולדותיו ופרשת קרבו האחרון. |
