מורשת קרב
שהנחילו צנחני
העשור הראשון

  תוכן העניינים 

       ●המפקד בתחילת שנות ה- 50

       v  הסתערות מול אש.

ג. שנת 1953. המפנה ברוח הלחימה.

"מנוי וגמור היה עימי לשים קץ לתוצאותיהם המחפירות של הקרבות בין יחידותינו לערבים ולאדישות הפיקוד של צה"ל, המשלים, בכל סולם דרגותיו, עם הכישלונות הביזיוניים ועם התירוצים התפלים של "לא יכולנו" כתב משה דיין. את קץ הביזיונות הביא דיין, אז ראש אגף המבצעים במטכ"ל, על ידי ארגונו מחדש של הצבא במטרה לנצח במלחמה. בחודש דצמבר 1952 נתמנה מרדכי מקלף לרמטכ"ל ומשה דיין החליף אותו כראש אג"ם. במשך שנה, עד לחודש דצמבר 1953 עבדו השניים בשיתוף פעולה מלא והגשימו תכניות רבות בתחום שינוי דמותו ותדמיתו של הצבא. אולם, את השינוי המעשי חוללה יחידה 101 שנועדה לפעולות מיוחדות מעבר לגבול. רעיון ההקמה הועלה תחילה ע"י מפקד מחוז ירושלים - מישאל שחם, בעוד שראש הממשלה דוד בן גוריון האיץ במטכ"ל שלא להשהות את עיתוי ההקמה.

●  הקמת יחידה 101.

על רקע מצב דברים זה, הוקמה בירושלים יחידה 101 שהביאה תוך פרק זמן קצר למפנה ברוח הלחימה של צה"ל. היחידה שהוקמה על רקע פעולות - גמול הייתה יחידת קומנדו קטנה בפיקודו של אריק שרון. מספר לוחמיה לא עלה מעולם על 50 והיא התקיימה רק כחצי שנה במסגרת עצמאית. היחידה חנתה במחנה סטף שבהרי ירושלים ופעלה בחוליות קטנות של 5 לוחמים המצוידים בנשק שונה מהמקובל בצה"ל. (על הקמת יחידה 101 ראה גם הפרק המיוחד).

●  מורשתה וחשיבותה של יחידה 101.

לפעולותיה של יחידה 101 לא נודעה חשיבות אסטרטגית. פעולות היחידה היו בעיקרן פעולות- גמול וסיורי מודיעין מעבר לגבול עם משמעות טקטית מוגבלת. אחדות מן הפעולות תוכננו רק על מנת לחשל את רוח לוחמי היחידה. מורשתה של ה-101 היא ביוזמה ויצירה של דרכי פעולה, בשיטות לוחמה בשטח בנוי, בחישול גופני ונפשי של לוחמים, ובהווי החברתי שנרקם בה. היא סימלה כעין חזרה מסוימת לחלק מערכי הלחימה שהיו בתקופת מלחמת העצמאות. חשיבותה ותרומתה העיקרית של יחידה 101 נעוצה בהוכחה שאפשר לחצות גבול, לחדור לעומק שטח האויב, לבצע, ולחזור עם דגל מורם.