מורשת קרב
שהנחילו צנחני
העשור הראשון

                           מאת: ד"ר אריה גילאי  וסא"ל (מיל') דוד בן עוזיאל (טרזן)

המאמר - מורשת הקרב שהנחילו צנחני העשור הראשון לצה"ל - עיקרו בסקירת התנהגותם של חיילים ומפקדים באימונים ובקרבות של אותה תקופה, תוך שימת-לב מיוחדת לערכים שהניעו אותם לנהוג בדרך שנהגו.

  תוכן העניינים 

  א. הקדמה
  ב. הצנחנים בתחילת שנות ה- 50.
         אימוץ מורשת הצבא הבריטי.
 

       המפקד בתחילת שנות ה- 50

  ג. שנת 1953. המפנה ברוח הלחימה.
         הקמת יחידה 101.
         מורשתה וחשיבותה של 101.
         איכות הלוחמים ביחידה
         דמותם של מפקדי היחידה.
  ד. התפתחות ערכי מורשת בצנחנים.
       1.  רקע מדיני בטחוני
       2.  ערכי מורשת בסיסיים.
         v  אחוות לוחמים
         v  גאוות יחידה
         v  משמעת צבאית
         v  יוזמה בקרב
         v  מקצוענות
         v  דיווחי אמת
      3. ערכי מורשת מורכבים
         v  רוח לחימה.
         v "אָחֲרַי"המפקד בראש הכוח
         v  דבקות בביצוע משימה.
         v  אין משאירים נפגע בשטח.
 

       v  הסתערות מול אש.

 

גירסה להדפסה

 

 

המשך מעמוד קודם - התפתחות ערכי מורשת בסיסיים

v  משמעת צבאית

משמעת מבטאת צורת התנהגות צייתנית של חיילים המקיימים סדרת כללים למען מטרה משותפת, לעתים בניגוד לנטייתם הטבעית. אפשר להבדיל בין משמעת עצמית שבה החייל כופה על עצמו את המשמעת, לבין משמעת קבוצתית המשעבדת את רצון היחיד לתועלת הקבוצה. יחידה צבאית כקבוצה, כופה את המשמעת על החייל היחיד בדרכים שונות, כגון שכנוע ענישה או מתן פרס.

נושא המשמעת בצנחנים היה נתון בויכוחים מתמידים בין קצינים יורשי המסורת הבריטית המצדדים בחשיבותה של המשמעת החיצונית לבין אנשי ה- 101 הדוגלים בעליונות המשמעת המבצעית. בשנות ה- 50 העדיפו הצנחנים את המשמעת המבצעית. גינונים צבאיים והקפדה על לבוש ומשמעת של מראה חיצוני נתפסו כטפלים לעומת הדריכות לכוננות קרבית ומשמעת מבצעית (ינוקא, "מקיביה עד המיתלה", ע' 33). מיטיב לתאר זאת מוטה גור מיד לאחר הצטרפותו לגדוד 890: "עד מהרה התברר לי, כי מיסדרים, משמעת פורמלית, ניקיון וסדר – כל מה שמאפיין שגרת חיי צבא – היו בגדוד רק תוספת נסבלת, ללא משמעות משל עצמם. המשמעת המבצעית הייתה בראש מעל ומעבר לכל תכונה צבאית אחרת" (מוטה גור, "פלוגה ד'", ע' 18).

במקביל, התפתחה גם אסכולת מפקדים שטענו כי בצנחנים שהם חלק מצה"ל צריך להיות רק סוג אחד של משמעת – משמעת צבאית – בהתאם לפקודות מטכ"ל. הויכוחים בין המצדדים והשוללים השקפת עולם זו או אחרת נמשכו זמן רב ולעיתים גלשו לאלימות בין צנחנים לבין שוטרי המשטרה הצבאית. למרות שבמטה הכללי מצאו מספר דרכים לפשרה, הויכוח האידיאולוגי על השלכותיה השונות טרם הסתיים. (למשל חבישת כומתה – על הראש או הכתף).
קיום הוראות ופקודות מבצעיות גם הוא סוג של משמעת צבאית אשר לגביה אין-עוררין, הוראות ופקודות קוימו בדרך כלל ככתבן וכלשונן. על אחד המקרים הבודדים של פעולה בניגוד להוראות במלחמת סיני, כותב משה דיין: "כמה מקציני המטה הכללי העירו לי, במורת רוח, שאני נוהג כלפי הצנחנים בסלחנות – על אף שאני יודע שהם תקפו את מעבר המיתלה בניגוד להוראותי ולפעולתם היו תוצאות קטלניות". (דיין, "יומן מערכת סיני", ע' 91).

 

אבולוציה של משמעת לבוש בצנחנים נמשכה זמן רב. מימין זאב וקס (וקסי) מפקד סיירת 88 בדרכו מפעולת גמול בא-רהווה. משמאל: חגי אבירם מ"כ בפלוגה ב'.

קרב המיתלה מעביר אותנו לדיון על הקשר שבין משמעת והיצמדות להוראות, לבין יוזמת מפקדים בשטח. שהרי יוזמה צבאית באה לעיתים קרובות על חשבון המשמעת. היוזמה לכבוש או לסגת מיעד עלולה להתפרש כהפרת משמעת כפי שמעידה ההיסטוריה של פעולות הגמול וקרב המיתלה בסיני. מבצעים אלה היו רצופים בתלונות חוזרות ונשנות של משה שרת, דוד בן גוריון ואפילו משה דיין עצמו על עודף יוזמה של הצנחנים. אולם, בבואו לסכם סוגיה זו של הקשר בין משמעת מבצעית ויוזמת הצנחנים בקרב המיתלה, אומר הרמטכ"ל דיין: "...האמת היא שאני רואה כבעיה חמורה של הצבא מקרים שבהם יחידות אינן ממלאות את משימותיהן הקרביות – ולא את אלה שבהם יחידות חורגות ופועלות מעבר למה שהוטל עליהן." (דיין, "יומן מערכת סיני", ע' 92).

 
 
 

v  יוזמה בקרב


עיטור העוז הוענק על
נטילת יוזמה בקרב

גילוי יוזמה הוא מצב שבו חייל מגיב למצבים שמתפתחים סביבו ונוקט בפעולה  או לוקח את הדברים לידיו. חייל בעל רמה גבוהה של בטחון עצמי יגלה לעתים קרובות תושייה מקורית וייטול יוזמת ביצוע לידיו. סביר להניח כי לחייל זה יש גם תכונות טבעיות של מנהיג.

כדי להגביר את הביטחון העצמי שולבו צנחנים בדרג נמוך בפיקוד ובאחריות לביצוע משימות קרביות. כזה היה המקרה של אברהם חלווה, רס"פ פלוגה ד', אשר בשנת 1955, שולב כמפקד כוח של 22 לוחמים בפעולת הגמול בעזה. שיבוץ הדרגים כמפקדי משנה הגביר את ביטחונם העצמי ואת יכולתם להתערב במצבים המחייבים נטילת יוזמה.
 
ביחידה 101 שרגילה הייתה לפעול בחוליות קטנות המנותקות מבסיסן, היוזמה הייתה בעיקר יוזמת אלתורים אשר חיפתה למעשה על נחיתותם באמצעים ובידע.

לימים סיכם מאיר הר ציון את תפיסת ערך היוזמה שהתגבשה ביחידה במילים הבאות: "משימה הייתה משימה, ויעד היה יעד, אך כל אחד היה אחראי לעצמו ולמעשיו. כל אחד יכול היה להיות יוזם וחייב היה ליזום...והכוונה הייתה שכל מפקד יהיה גם יוזם". (הר ציון, "פרקי יומן", ע' 136).

לעומתם, על המפקדים המקצוענים בצנחנים הוטל להיות יוזמי דרכי לחימה התקפיות חדשות, לא מפני שהיו נחותים באמצעים ובכוח אדם, אלא משום שע"י נטילת יוזמה יכולים היו להשיג יתרון הפתעה מול האויב.
נטילת יוזמה של חייל או מפקד זוטר שמפקדו נפגע הייתה נפוצה בצנחנים. לא פעם נשמעה בגדוד האמרה: ".....הוא לקח את האחריות". המטה הכללי העריך יוזמות כאלה ודאג להבהיר את שביעות רצונו מתסמונת "הראש הגדול" שגילו הצנחנים באמצעות חלוקת ציונים לשבח. להמחשת יוזמה אישית ו"ראש גדול" הנה כמה דוגמאות:

>        עיטור העוז הוענק לאבשה אדם על נטילת יוזמה בקרב המיתלה מבצע "קדש". "ביום 30.10.1956 בעת התקפת לילה על אויב, לאחר שנהרגו כל קציני היחידה עליה נמנה, נטל רב"ט אבשלום אדם (אבשה אדמוביץ) את הפיקוד על היחידה והמשיך בביצוע המשימה."

>       עיטור העוז הוענק לדוביק תמרי על נטילת יוזמה בפעולת קלקיליה. "ביום ה-10 באוקטובר 1956 שימש סג"ם דב תמרי כמפקד מחלקה בחסימה בשעת פעולת קלקיליה. כשנפגע מפקד הפלוגה נטל לידיו את הפיקוד והצליח להחזיק מעמד בתנאים קשים ביותר."

v מקצוענות

מקצוען צבאי הוא אדם היודע להפעיל מערכת נבונה ואחראית של שיקולים צבאיים. הידע להפעלת מערכת כזו נרכש בלימוד והתמחות במקצוע צבאי וכוללת מיומנות מעשית, בקיאות וידענות תיאורטית וניסיון ביצועי. ככל שהידע והניסיון הנרכשים רב יותר, כך גבוהה יותר רמת המקצוענות.
בעקבות כישלונות הצבא בתחילת שנות ה- 50 ניסו בן גוריון ודיין להעלות את רמת המקצוענות בצה"ל ולחולל מהפכה בהכשרת חיילים ומפקדים (מילשטיין, "ההיסטוריה של הצנחנים", ע' 139). בשלב ראשון הוחלט לדרוש מקצינים להשלים את השכלתם התיכונית ולאחר מכן להקנות לחלק מהקצינים השכלה גבוהה על חשבון צה"ל ובאופן מיוחד לימודים בטכניון על חשבון השרות הצבאי (משה דיין, "אבני דרך", ע' 147). במקביל, נפתחו קורסים מקצועיים ספציפיים למפקדים ביניהם בית הספר ללוחמה זעירה (קורס קומנדו). ואכן, החדרת ערך המקצוענות על כל היבטיו, הביא לשינוי בהכשרת טירונים, מכי"ם וקצינים, ובעיקר שיפר את תדמיתו של המפקד.

את התפתחות המקצוענות בצנחנים אפשר לבחון גם לאור ההצלחות המבצעיות. בתחילת דרכם של הצנחנים, הפעילות המבצעית בוצעה בעיקר בלילה ובחוליות קטנות. פעילות זו דרשה מהלוחמים ומהמפקדים התמחות מקצועית בנושאים של פיקוד על חוליה, ניווט בלילה ושימוש בנשק קל. עם השנים הפכה הפעילות המבצעית למורכבת יותר ונדרשה יכולת מקצועית של שליטה והנעת פלוגה או גדוד, הפעלת סוגי נשק מגוונים וקריאת מפות קרב. על המפקד הוטל להיות מקצוען בכל האספקטים של חיילות קרבית ובנוסף עליו גם להיות החייל הטוב ביחידתו.

בהקשר זה עשה אריק שרון את אחד הניסיונות המעניינים בצנחנים, כאשר שלח את מפקדי בית ספר לצניחה להתמחות בפיקוד על פלוגות קרביות בגדוד 890 ובגדוד 88. ההכשרה המקצועית הלכה והתפתחה בד בבד עם ההתקדמות הטכנולוגית בצבא, והמפקד נדרש ללמוד, להשתלם ולשלוט במקצועות טכניים ואנושיים מתקדמים. הערכת רמת המקצוענות של מפקדים נבחנה באופן רציף בעזרת הקריטריון של "ביצוע משימה". מפקדים מקצוענים ביצעו משימות שיגרה ואימונים וכן ניהלו פעולות מבצעיות ברמה גבוהה ולאורך תקופה ממושכת. 

 
 

לפני יציאה לפעולת הגמול בקלקיליה 1956. המח"ט אריק שרון, המג"ד מוטה גור, המ"פ אברהם אורלי מבית ספר לצניחה. התמונה מעידה על הניסוי של אריק שרון לשלוח את אורלי לפקד על פלוגה בזמן קרב.

<      מאיר הר ציון התבלט כמפקד מקצועי של הסיירת ביכולת ניווט טופוגרפית מדויקת למרחקים ארוכים.

<      אהרון דוידי זכה לקבל את עיטור העוז על יכולתו לשלוט באנשיו ולייצר אש אפקטיבית בעת ובעונה אחת.

<      מרסל טוביאס, ניהל בקשיחות ובמקצועיות ובמשך 6 שנים! את הכשרת הטירונים וזכה להערצת אלפי חניכיו.

<      דני מט, רפול, יהודה רשף, ואריה בירו ניהלו במקצועיות ובהצלחה את הכשרת מפקדי הכיתות.

<      שלד הפיקוד המקצועי של הצנחנים כלל קצינים רבים בהם מפקדי הפלוגות: סופאפו, צורי שגיא, עובד לדיז'ינסקי, דוד בן עוזיאל (טרזן), אהרון אשל (ארול), מוטה גור, משה פלס (סטמפל), אריק רגב, יצחק בן מנחם (גוליבר), טיבי שפירא, יואב שחם, אלישע שלם, עמי חיות, עמוס נאמן, דוביק תמרי, יוסי יפה, צבי בר ואפרים חירם (פיחוטקה).


 

להמשך המאמר - לחץ כאן

 
     

| אודות האתר || תודות || עמוד הבית || מפת האתר || חיפוש שם || לוח מודעות || כתבו אלינו || עמותת הצנחנים |
אתר הצנחנים בעשור הראשון. כל הזכויות שמורות ל אגן מחשוב © 2004 - 2017
IDF Paratrooper's History Site Copyright AGN © 2004 - 2017
בניית האתר, עיצוב, מחקר, ראיונות, כתיבה ועריכה: ד״ר אריה גילאי ז״ל