גדוד הצנחנים 890 אשר נוסד בשנת 1950, היה גדוד אשר לבש זהות מאורגנת
ומסודרת ונוהל,
מהבחינה האדמיניסטרטיבית,
בכישרון רב על ידי צוות קצינים בפיקודו של
סגן אלוף יהודה הררי. מפקדי הגדוד הצעיר דחו את הסגנון
והאופן "הבלגניסטי" שבו נוהלה יחידת הצנחנים הראשונה.
יחידה ראשונה זו הוקמה ע"י
רס"ן יואל פלגי בשנת 1948
בשכונת אחוזה שעל הר הכרמל, ופורקה בשנת 1949 בגלל תפקוד
לקוי. גדוד הצנחנים של הררי סיגל לעצמו את המורשת היחידה
שהייתה זמינה באותה עת בצבא סדיר - זו המורשת של הצבא
הבריטי. |
|
המפקדים הבכירים של צה"ל ובעיקר ראש מה"ד חיים לסקוב, שהיו
חניכי הצבא הבריטי במלחמת העולם השנייה, אימצו והחדירו
לצנחנים של הררי ריטואלים צבאיים בריטיים, כולל לבוש,
עניבות, כובעים אדומים כנפי צניחה וסמלים אחרים. דגלים,
מסדרים ותרגילי סדר חמושים (תס"ח), בניית מערכת שיפוט
צבאית והפרדה טריטוריאלית קשוחה בין קצינים לחוגרים
(בשק"ם, בחדר אוכל ובמגורים). הפעלת סדרי עבודה ממוסדים
כולל מסדרים תכופים ופקודות קבע, כל אלה הפכו את סגנון
הפיקוד הפורמאלי, שהיה מורשת הצבא הבריטי, לנחלת הגדוד
כולו. לעיתים אף נעשה הדבר בהתלהבות יתרה, כאילו להתנער
אחת ולתמיד ממסורת ה"בלגן" של הפלמ"ח והצנחנים של
יואל
פלגי
באחוזה.
אולם, בשנים 1950 - 1953, הורגשה במטה הכללי תחושה של
אכזבה מדמותו המבצעית
של גדוד הצנחנים ומתפקודם של גדודים
אחרים. מספר כישלונות בפעילות בטחון שוטף (בט"ש) ואכזבות
מפעולות גמול, בעיקר בקרב של חטיבת גולני על תל מוטילה,
ופעולות הצנחנים באידנה
ורנטיס, יצרו אצל אחדים ממפקדי
צה"ל את התחושה כי לצנחנים אין רוח-לחימה ולא ניכרת בהם
החתירה למגע עם האויב. ההסבר המיידי
שניתן לכך היה, כי חל פיחות
בדמותו של הקצין אשר נבעה מירידה באיכות המפקדים וברצונם
לדבוק במשימה. |
|