פרץ גולדשטיין, מצנחני היישוב אל מעבר לקווי האויב באירופה הכבושה במלחמת העולם השנייה, נולד ב- 4 ביולי 1923 בעיירה מאריש-לודש בחבל טרנסילבניה, רומניה, ונפל במילוי תפקידו כאשר נרצח במחנה הריכוז אורניינבורג ב- 1 במארס 1945.

הוא נולד להוריו רחל ויוסף דב גולדשטיין, משפחה שבה קיבלו הילדים חינוך יהודי דתי ולאומי, אך רכשו גם השכלה חילונית אירופית. "בלילות שבת, כשהיינו יושבים מסביב לשולחן ושרים את הזמירות, נראה היה שמלאכי השרת אכן מרחפים בביתנו", כתבה פלורה, אחותו. פרץ היה נער שקט ותלמיד חרוץ ובגיל צעיר הצטרף לתנועת הנוער הציונית "הבונים", שקד על לימוד עברית והתבלט, בעיקר בתחום הרעיוני והתרבותי. הוא תכנן לצאת להכשרה לקראת העלייה לארץ ישראל אך כאשר השלטון הפרו-נאצי ברומניה סגר את חוות ההכשרה החלוציות עלה ב- 1940 ונשלח לחברת נוער בקיבוץ אפיקים. שם פגש חברי גרעין מטרנסילבניה, ביניהם יונה רוזנפלד-רוזן ויואל נוסבאכר-פלגי, המבוגרים ממנו בכמה שנים ועתידים להיות חבריו לשליחות. הוא הצטרף לגרעין שלהם, שישב אחר כך בחצר כינרת והתכונן להקמת קיבוץ מעגן.

בדצמבר 1942 התנדב לפלוגה א' בפלמ"ח, בתקופה שנשקפה בארץ סכנת פלישה גרמנית מצפון אפריקה. כעבור שנה המליצו עליו מפקדיו לצנוח באירופה הכבושה והוא התנדב. יונה רוזן ניסה להניא את המפקדים מלגייסו למשימה זו, בכלל גילו הצעיר, אך גברה נחישותו לצאת לשליחות. גם העובדה ששלט בהונגרית וברומנית עמדו לזכותו, שכן חבל טרנסילבניה סופח בשנות המלחמה להונגריה. הוא עבר קורסי הכנה של ה"הגנה", אימונים במצרים וקורס צניחה בריטי ברמת דוד. לצורך השליחות קיבל מהבריטים זהות בדויה: סרג'נט ג'ונס, ושמות צופן: מיקי, VARGA JOHNS, FAIL,, JONES, LEMON ועוד. תפקידו הצבאי היה איסוף מודיעין וחילוץ צוותי אוויר של בעלות הברית שברחו מן השבי או צנחו ממטוסיהם שנפגעו. תפקידו מטעם הנהגת היישוב היה בעיניו החשוב ביותר – הצלת יהודים וארגונם להגנה עצמית.

ב- 13 באפריל 1944 צנח פרץ גולדשטיין יחד עם יואל פלגי ביוגוסלביה ובהמתנה לחציית הגבול להונגריה פעל בקרב הפרטיזנים של טיטו בהרי פאפוק. כעבור חודשיים חצו השניים את הגבול להונגריה, זמן קצר לאחר שעברה לשם חנה סנש, בלי לדעת שהיא כבר נלכדה. פלגי נלכד גם הוא, אך פרץ הצליח להסתתר זמן-מה בבודפשט, במחנה של יהודים שהמתינו להעברתם לספרד במסגרת הסדר בין ועדת ההצלה שפעלה בהונגריה והשלטונות. לתדהמתו גילה במחנה את הוריו, שהתכוונו להגיע לארץ ישראל, שם סברו שנמצא בנם. פרץ ויתר על האפשרות לצאת מהונגריה עם הוריו ושאר יהודי המחנה, נפרד מהם וחיפש דרכי מילוט לחבריו הכלואים.

התוכניות שרקם לא צלחו ובחודש יולי 1944 גם הוא נלכד ונחקר על ידי השלטונות ההונגריים והגסטאפו. עם נסיגת הצבא הגרמני מפני הצבא האדום שהתקרב לעבר בודפשט, נשלחו גולדשטיין ופלגי ברכבת לגרמניה. השניים ניסו לברוח מהרכבת אך רק יואל פלגי הצליח ואילו פרץ גולדשטיין הובל למחנה הריכוז אורניינבורג. לפי עדויות נראה שם לאחרונה ב- 8 בדצמבר ונספה שם ב- 1 במרס 1945, חודשים ספורים לפני ניצחון בעלות הברית על גרמניה הנאצית.

במלאת עשור לשליחותו הוצבה בקיבוצו, מעגן, אנדרטה לזכר לפרץ גולדשטיין וב- 29 ביולי 1954 התקיימה עצרת ממלכתית גדולה במלאת עשור לשליחות הצנחנים ונפילתם של שבעה מביניהם. במהלך העצרת התרסק מטוס בתוך הקהל ובין 15 איש שנהרגו במה שנודע כ"אסון מעגן" נספו גם ארבעה מהצנחנים שחזרו משליחותם.  

גופתו של צנחן פרץ גולדשטיין לא נמצאה, אך גם מצבה לזכרו מצויה בבית הקברות הצבאי בהר הרצל, בחלקה של שבעת צנחני היישוב שנפלו במילוי תפקידם בשליחות היישוב במלחמת העולם השנייה.