חביבה רייק 1914 - 1944

מאת תהילה עופר *

חביבה רייק, מצנחני היישוב אל מעבר לקווי האויב באירופה הכבושה במלחמת העולם השנייה, נולדה ב- 22 ביוני 1914 בכפר נאדאבולה (אז שאיוהאזה), סלובקיה, ונפלה במילוי תפקידה כאשר נרצחה בידי הנאצים ועוזריהם הסלובקים ונקברה בקבר אחים בקרמניצ'קה, ב- 20 בנובמבר 1944.

היא נולדה בשם מרתה רייק להוריה אמיליה וארפד, בת זקונים בין ששת ילדיהם. המשפחה חיה במצוקה קשה, עברה לעיר הסלובקית בנסקה ביסטריצה והמצב הורע עוד יותר כאשר האב נפטר. כל הילדים יצאו לעבודה בגיל צעיר מאד ורק בת הזקונים למדה שנתיים בבית ספר תיכון למסחר. בגיל 16 הפסיקה את לימודיה ויצאה לעבוד בפקידות. משפחת רייק הייתה רחוקה למדי מיהדות וכך גם הבת מרתה, עד שבגיל 18 הצטרפה לתנועת "השומר הצעיר" ומאז אימצה שם עברי – חביבה.

היא הייתה צעירה נחושה, התנדבה לפעילות בצלב האדום ובתחנת מכבי אש והייתה הדמות הדומיננטית גם במשפחתה. בקן התנועה בלטה מייד ועד מהרה מילאה תפקידים בכירים, בין השאר בריכוז תרומות לקרן הקיימת לישראל. בגיל 24 נישאה לחבר התנועה אהרון מרטינוביץ והשניים יצאו להכשרה בברטיסלווה, לקראת העלייה לארץ ישראל. שם, אחרי פירוקה של הרפובליקה הצ'כוסלובקית וכינון השלטון הפאשיסטי בסלובקיה במארס 1939, ריכזה את ענייני העלייה בהנהגה הראשית של "השומר הצעיר", והייתה עוזרתו של ד"ר אוסקר נוימן, ראש ההסתדרות הציונית בסלובקיה.

בדצמבר 1939 עלתה ארצה והצטרפה לקיבוץ מענית ששכן אז בכרכור. כעבור זמן-מה נפרדה מבעלה. גם בקיבוץ הייתה פעילה מאוד, עבדה בפרדס, במחצבה ובמפעל להפקת שמן-אתר מקליפות לימונים, הייתה סדרנית עבודה וריכזה ענף לשיווק תפוזים. כמו כן שימשה כמזכירת ארגון אמהות עובדות בכרכור.

במאי 1942, כאשר נשקפה סכנת פלישה של הגרמנים לארץ ישראל, נמנתה עם ראשונות הבחורות שהתנדבו לפלמ"ח ושירתה בפלוגה ג'. הגם שהייתה כבר בת 28, הצטיינה בכוח הרצון ובכושר סבילות שבאו לידי ביטוי באימוני שדה ובמסע הפלוגתי למדבר יהודה ולמצדה. היא עברה קורס מפקדי כיתות בג'וערה ויגאל אלון, מפקד הפלמ"ח, אמר שבתור אחת המפקדות הראשונות בפלמ"ח סללה דרך לשילוב בנות בכל התפקידים.  

חביבה רייק זכתה להערכת מפקדיה – יצחק שדה, שמעון אבידן, בני מרשק ואורי יפה שהמליצו עליה לצניחה אל מעבר לקווי האויב באירופה הכבושה. בסוף 1943 התנדבה לצאת לסלובקיה, ארץ הולדתה. אמה האלמנה, אחיה ואחיותיה שנשארו בסלובקיה כבר נספו אז באושוויץ ובמאידנק. למי שניסה להניא אותה משליחותה המסוכנת ענתה שעליה לצאת "כאם הפורצת לתוך בית בוער להציל את ילדיה".

תפקידיה מטעם הבריטים היו מודיעין ומילוט צוותי אוויר שנפלו בשבי או צנחו בהרי סלובקיה ממטוסיהם שנפגעו. בעיניה, מטרתה העיקרית הייתה זו של הנהגת היישוב וה"הגנה" – הצלת יהודים וארגונם להגנה עצמית. את כפל התפקידים מילאה קודם לבד ובהמשך יחד עם חבריה. חביבה עברה קורסי הכנה לשליחות בפיקוד ה"הגנה" והפלמ"ח, קורס צניחה בריטי ברמת דוד ואימונים נוספים במצרים. בצבא הבריטי נקראה מרתה מרטינוביץ, סמלת בחיל האוויר המלכותי (RAF). בצאתה לסלובקיה קיבלה זהות חדשה: סרג'נט עדה רובינסון וכינויי-צופן: וֶרה, מַרטה, בן-ציון, Stealthy, Stickler ועוד. ברגע האחרון החליטו הבריטים שלא להצניח אותה. היא הונחתה ב- 18 בספטמבר 1944 ב"מבצר מעופף" אמריקני בעיר שבה  גדלה, בנסקה ביסטריצה, מרכזה של מובלעת מורדים סלובקים בשלטון המרכזי שהיה בעל ברית של גרמניה הנאצית. עוד בטרם שפגשה את חבריה ל"מבצע אמסטרדם", הצנחנים צבי בן-יעקב, רפאל רייס וחיים חרמש ובהמשך יחד איתם, הקימה תחנת שידור לקשר עם המיפקדה הבריטית, ארגנה את היהדות המקומית, קיימה קשר עם חברי תנועות נוער יהודיות שלחמו ביחידות פרטיזניות ומילטה צוותי אוויר של בעלות הברית שטעו בהרים. מן השליחות כתבה: "העבודה רבה וחבל שלא יכולנו להגיע קצת יותר מוקדם. הבאנו קצת אור ותקווה בחייהם האפורים. כל יום שאנו בחיים הוא מתנה מן השמיים. אני חיה כעת רק במחשבה אחת – להציל עד כמה שאפשר".

ב-26 לאוקטובר, עם השתלטות הגרמנים על המרד הקימו הצנחנים מחנה בהרים ובו ריכזו כמה עשרות לוחמים יהודים צעירים וראשי הקהילה. לאחר התקפת פתע על המחנה נשבתה עם שניים מחבריה הצנחנים. המדים הבריטיים לא זיכו אותם ביחס של שבויי מלחמה. הגסטאפו המקומי גילה שרייס יהודי וחביבה הודתה שהיא יהודיה. שניהם נרצחו על ידי הנאצים ועוזריהם הסלובקים ב- 20 בנובמבר 1944, יחד עם קבוצה גדולה של יהודים ופרטיזנים, ונקברו בקבר אחים בקרמניצ'קה.

בסוף המלחמה הוצאו גופותיהם מקבר האחים, זוהו על פי דיסקיות הזיהוי ונקברו בחלקה צבאית בריטית  בפראג. ב- 1952 הועברו לקבורה בחלקה של שבעת צנחני היישוב שנפלו במילוי תפקידם בשליחות היישוב במלחמת העולם השנייה, בבית הקברות הצבאי בהר הרצל.

* עיתונאית, ממחברי הספר "חביבה – סיפור חייה, שליחותה ונפילתה של הצנחנית חביבה רייק", ספריית פועלים 2004.

לדפי ביוגרפיה של צנחני הישוב היהודי