צנחני הישוב היהודי בארץ ישראל. תקופת סוף מלחמת העולם הראשונה. | ||
צנחנים אלה זכו להוקרת היישוב כולו כסמל להיחלצות היהודים בארץ ישראל למען יהדות הגולה, וכביטוי לשותפות הגורל היהודית. |
כנפי צניחה שהוענקו לצנחני הישוב ע"י הצבא הבריטי |
כאשר הגיעו לארץ הידיעות על ממדי ההשמדה של יהודי אירופה במלחמת העולם השניה, הציע ארגון ה"הגנה" למודיעין הבריטי לשתף כוחות יהודיים מתוך הישוב בארץ ישראל לעזרה. הוצע שיחידות פלמ"ח תישלחנה בדרך הים או האוויר אל מעבר לקווי האויב הגרמני, אולם הבריטים הסכימו להחדיר לדרום מזרח אירופה רק מספר קטן של סוכנים. ההגנה גייסה למשימה זו אנשים מתאימים יוצאי ארצות הכיבוש. הבריטים העניקו למתנדבים אימון מקצועי מיוחד שכלל לימוד צניחה, קריאת מפות ואימון בשיטות פעולה של קומנדו ומחתרת. הפעלתה של תוכנית ההצנחה החלה בשלב מאוחר של המלחמה, בשנת 1943 אך בעיקר במהלך שנת 1944 ונתאפשרה רק כאשר הבריטים היו זקוקים לצנחנים כדי להציל צוותי אוויר שלהם שנטשו מטוסים וצנחו בשטחי אויב. רוב המועמדים לתכנית נבחרו מקרב לוחמי הפלמ"ח וחלקם מה'מחלקה הגרמנית', כמו כן נבחרו מועמדים מקרב מתנדבי היישוב ששירתו בבריגדה היהודית במסגרת הצבא הבריטי ומקרב חברי התנועה הקיבוצית. רובם התגייסו דרך ועדה מיוחדת שהקימו הסוכנות היהודית, המוסד לעלייה ב' וארגון ההגנה. מעטים גוייסו במישרין בידי הארגונים הבריטיים. כ- 250 נשים וגברים התנדבו, 110 עברו הכשרה (כולל קורס צניחה בבסיס חיל האוויר הבריטי ברמת דוד), אך מחמת קשיים שונים אומנו והוכנו לפעילות מבצעית רק 37 צנחנים. תמונות של מרבית הצנחנים - בעמוד הבא: |
|
|||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||
צנחני הישוב היהודי בארץ ישראל שנרצחו ע"י הנאצים בסוף מלחמת העולם השניה |
|||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||
בצפון ירושלים, בערוץ המבדיל בין השכונות נווה יעקב מצפון ופסגת זאב מדרום, שוכן יער "מיר", או יער נווה יעקב, בחלקו המערבי נמצאת אנדרטה להנצחת זכרם של 7 הצנחנים היהודים מארץ ישראל שנרצחו על ידי הנאצים. |
|||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||
|
|||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||
צנחני הישוב היהודי וחברי הועדה הציבורית של המוסד לעליה ב'. יושבים בשורה ראשונה מימין לשמאל: יוסף ורון, יצחק שוהם, ברוך קמין (קמינקר). שורה שניה: חיים חרמש, אוריאל קנר (מיילו), צבי בן יעקב, מיכל בן יעקב (אשתו של צבי), דב הררי (ברגר), שייקה דן. עומדים מימין לשמאל: אריה לופסקו (ריקו), שוריקה ברוורמן, רות קליבנוב, יהודה ברגינסקי, לוי שוורץ, חביבה רייק, אחותה של חביבה, אברהם ליפסקי מבית אלפא, משה צ'רבינסקי. בשורה אחרונה: ביל הנהג הבריטי, גדעון רפאל, אבישג (מזכירת המוסד לעליה ב'), רפי רייס. |
בית חנה סנש, קיבוץ שדות ים: מרכז הנצחה לזיכרה של חנה חברת הקיבוץ. במקום חזיון אור קולי (6 שפות), תערוכה צנועה, אנדרטה שהובאה מבודפשט וארכיון חנה וצנחני הישוב. פתוח למבקרים. לפרטים: אדוה פלגי, 04-6364366, 052-8795366 |
בית הצנחן
בקיבוץ מעגן:
מוזיאון לתולדות צנחני הישוב היהודי |
........ | ....... | |||
צנחני הישוב באיטליה לפני יציאה לפעולה באירופה. יושבים מימין לשמאל: שרה ברוורמן, אריה פיכמן (אורני) וחביבה רייק. עומדים: ראובן דפני, צדוק דורון, אבא ברדיצ'ב. |
דב הררי (ברגר) לאחר סיום קורס צניחה ברמת דוד (1944). הררי צנח ברומניה השלים משימתו. מונה כקצין הסברה ארצי בצה"ל. נהרג באסון מעגן. |
חנה סנש צנחה ביגוסלביה . בשבעה בנובמבר 1944, לאחר שנמצאה אשמה בריגול ובמלאת לה 23 שנים, הוצאה חנה סנש להורג על ידי כיתת יורים, בחצר בית הכלא בבודפשט הונגריה. |
||
רפי רייס נשוי בן 30 התנדב לצנחנים וצנח ביגוסלביה. בנובמבר 1944 נתפס והוצא להורג ע"י הנאצים. ארונו הועלה ארצה ב-1952 ונטמן בהר הרצל בירושלים. |
יונה רוזן (רוזנפלד) מקפל את מצנחו לאחר צניחה בשדות הירק של כפר החורש בעמק יזרעאל (1943). קורס הצניחה התקיים במחנה רמת דוד |
רפי רייס מימין וחיים חרמש משמאל בתקופת ההכנות והאימונים לקראת הצניחה בסלובקיה. התמונה צולמה בקהיר שם הם שהו במסגרת הצבא הבריטי. |
||
מחנה ההדרכה של הצנחנים בשדות קיבוץ הזורע. כאן למדו טופוגרפיה, נשק, חבלה, הישרדות, וק.פ.פ (קרב פנים אל פנים). קורס קשר נערך ברמת הכובש. |
"דבוקה" בקורס צניחה שנערך לצנחני הישוב היהודי בבסיס הצבא הבריטי ברמת דוד בשנת 1943. במרכז, מדריך צניחה שכינויו היה "הג'נטלמן הבריטי". |
רומא 1944. מימין לשמאל: שוריקה ברוורמן, יהודה אחישר ואבא ברדיצ'ב |
||
תמונה מבארי, איטליה.
משמאל לימין: צדוק דורוגויאר-דורון, אבא ברדיצ'ב, חיים ולדנר-יערי. |
עם שחרורם מהשבי של אחישר וקמין נערכה מסיבה ומפגש צנחנים. מימין לשמאל: אריה (ליובה) אחישר (גוקובסקי), ברוך קמין, ישעיהו דן (שייקה טרכטנברג), מנו בן אפרים, אריה לופסקו, עומד: דב הררי |
מימין: ניסים ארזי (טסטה) ויונה רוזן (רוזנפלד) בסיום קורס הצניחה במחנה רמת דוד בשנת 1943. |
||
הלוויתה של חנה סנש יצאה מחוף הים ליד קיבוץ שדות ים בליווי משמר כבוד של צנחנים מגדוד 890. |
ארונה של חנה סנש הוצב בירושלים ולידו משמר כבוד של צנחנים. קהל אלפים עבר על פני הארון. |
בשנת 1950 הועלו עצמותיה של חנה סנש ארצה ונטמנו בהר הרצל בירושלים בטכס צבאי מלא. |
||
צבי בן יעקב. נרצח בידי הנאצים במחנה הריכוז מאוטהאוזן |
מימין: קורפורל ברוך קמין וקורפורל יצחק בן אפרים (מנו) בזמן ביקור בקהיר |
צבי ואשתו מיכל בן יעקב. |
|
לדפי ביוגרפיה של צנחני הישוב היהודי |
||||||||||||
|
חנה סנש | צבי בן יעקב | חיים אנצו סרני | |||||||||
רפי רייס | אבא ברדיצ'ב | פרץ גולדשטיין | ||||||||||
שלום פינצי | חביבה רייק | אריה אחישר גוקובסקי | ||||||||||
ניסים ארזי | ראובן דפני | יצחק שחם מקרסקו | ||||||||||
|
|
|
|
|
|
||
אתר הצנחנים בעשור הראשון. כל הזכויות שמורות ל אגן מחשוב
© 2004 - 2024 IDF Paratrooper's History Site Copyright AGN © 2004 - 2024 |
||
בניית האתר, עיצוב, מחקר, ראיונות, כתיבה ועריכה: ד״ר אריה גילאי ז״ל |